רבה הראשי של בריטניה, הרב אפרים מירוויס הרעיד אמש (יום ב') את הממלכה, כאשר פרסם טור בו הוא טוען כי מנהיג הלייבור, ג'רמי קורבין, אינו כשיר להיות ראש ממשלה בבחירות שייערכו בעוד שבועיים. התבטאותו החריפה באה למרות שאחוז ניכר מבני ובנות קהילתו הם חברי לייבור כבר שנים ארוכות.
מדובר בהצהרה דרמטית, ואולי היסטורית: לראשונה אולי אי-פעם רב ראשי קורא שלא להצביע למועמד לראשות הממשלה. בטור, שפורסם בעיתון ה"טיימס" הלונדוני, שאל מירוויס "מה יהיה גורל היהודים ויהדות בריטניה אם מפלגת הלייבור תקים את הממשלה הבאה?"
"אנחנו יודעים מההיסטוריה שמה שמתחיל ביהודים אף פעם אינו מסתיים ביהודים" // הרב אפרים מירוויס
הכי מעניין
רובם המוחלט של יהודי בריטניה אחוזי אימה. השאלה שאני נשאל לעיתים תכופות ביותר היא: מה יהיה גורל היהודים ויהדות בריטניה אם מפלגת הלייבור תקים את הממשלה הבאה?
בקהילה היהודית למדנו בדרך הקשה שאם נרים צעקה, נעבור דמוניזציה ונואשם בפעילות מפלגתית או בהתנהגות בחוסר תום לב על ידי אלו שעדיין חושבים שמדובר במתקפה פוליטית מאורגנת. אך אני שואל את עצמי: האם על קורבנות הגזענות לשתוק מתוך חשש מהשמצה גדולה אפילו יותר?
הדרך בה מנהיגות מפלגת הלייבור טיפלה בגזענות אנטי-יהודית אינה עולה בקנה אחד עם הערכים הבריטיים בהם אנו כה גאים. היא הותירה רבים מחברי מפלגת הלייבור, יהודים ואינם יהודים כאחד, מבוישים.
יהיה זה כישלון לראות את הבעיה הזו כאנושית במקום פוליטית. זה כישלון מנהיגותי. רעל חדש – שקיבל אישור מהדרגים הגבוהים ביותר – הכה שורש במפלגת הלייבור.
חברים רבים בקהילה היהודית בקושי מצליחים להאמין שזו אותה המפלגה שהם היו גאים לקרוא לה ביתם הפוליטי במשך יותר ממאה שנים.
כמה שותף לגזענות מנהיג האופוזיציה של הוד מלכותה צריך להיות כדי להיחשב כבלתי כשיר לתפקיד? האם התרועעות עם אלו שליבו שנאה כלפי יהודים בגלוי תספיק? האם די בתיאור אלו שמצדדים בביצוע רצח ביהודים ואף מבצעים אותו בעצמם כ'חברים'? נראה שלא. מה שאנחנו כן יודעים מההיסטוריה הוא שמה שמתחיל ביהודים, לעולם לא נגמר ביהודים.
זה לא המקום שלי לומר לאף אחד כיצד עליו להצביע. אני פשוט מעלה את השאלה הבאה: מה תגיד התוצאה של הבחירות האלו על המצפן המוסרי של ארצנו? אני מבקש מכל אדם להצביע במצפונו. אין ספק - עצם נשמתה של אומתנו עומדת על כף המאזניים.
כבר כמה שנים שאני מנסה לשוחח עם הרב מירוויס על יחסו למנהיג מפלגת הלייבור, ג'רמי קורבין, אדם שהתבטא אינספור פעמים בצורה אנטישמית קלאסית ואנטי-ישראלית מובהקת. לפני כשנה וחצי פגשתי אותו כשהיה בסיור באפריקה, ושאלתי אותו אם הוא מוכן להתייחס לנושא, גם שלא לציטוט. הוא נמנע מכך. גם האנשים סביבו ניסו למנוע ממני לשאול את השאלות האלה. הוא היה זהיר. הוא הרי נושא במשרה ציבורית: רבה הראשי של בריטניה מוכר על ידי הממלכה, ולהשבעתו הגיע הנסיך צ'ארלס, לו הוכנה כיפה מלכותית בייצור אישי. בניגוד למדינות רבות בעולם בהן יש כמה "רבנים ראשיים" שהוכתרו על ידי עצמם או קהילתם, ממסד הרב הראשי של בריטניה הוא מוכר וותיק, והתחיל בשנת 1704 עם הרב אהרן הרט.
אך עם הזמן, ועם גילויים אנטישמיים מידי יום בתקשורת הבריטית, הרב הראשי לא היה יכול לעמוד מנגד. הוא ביקר את קורבין בגלוי, כינס כינוסים וכתב מאמרי דעה בכלי התקשורת המרכזיים בבריטניה. אך למרות זאת, הוא השתדל כמה שיותר להימנע מפוליטיקה, שהרי בסופו של דבר הוא נושא בתפקיד ממלכתי. אך כנראה שעם התקרבות הבחירות הוא כבר לא היה יכול להתעלם מכך, והחליט סופית להתריע לא רק בפני קהילתו, אלא כל אזרחי הממלכה.
ג'רמי קורבין. | צילום: AFP
הארכיבישוף מקנטרברי, המנהיג העליון של הכנסייה האנגליקנית, הביע תמיכה בהצהרה: "יש לתמוך ברב הראשי שיצא בהצהרה היסטורית בעת שכזו, מתוך הרגשה עמוקה של חוסר בטחון אותו מרגישים יהודים רבים". תמיכה פומבית שכזו היא היסטורית גם כן, ומעידה שוב על תחושת החירום בבריטניה.
למרות שמירוויס מוגדר כרב הראשי, הוא לא בהכרח מייצג את כל יהודי בריטניה, שכן ה"יונייטד סינגוג" הינו אורתודוקסי. ולמרות זאת, המאבק באנטישמיות בבריטניה הפך להיות כמעט קונצנזוס בקהילה היהודית, דבר שהביא לראשונה ליהודי מכל הזרמים להפגין יחד, ועל כן, דבריו של מירוויס מקבלים את תמיכתם של רוב הקהילה היהודית
אם ג'רמי קורבין ייבחר לראשות הממשלה, סקרים מראים ששיעור ניכר מהיהודים ישקלו לעזוב את הממלכה. בראיון שקיימתי עם מירוויס בקיץ האחרון הוא התייחס למצב של הגירה או עליית יהודים, "אני מקווה שלא ניאלץ לבדוק את זה" השיב, "אני חושב שבמקרה שממשלת לייבור תיבחר, חלק יחשבו על העתיד שלהם במקום אחר. זו החלטה אישית מאוד, ונראה מה יקרה. אנחנו אזרחים מהשורה הראשונה בבריטניה, ונעשה הכול כדי להמשיך להיות קהילה יהודית־בריטית חזקה. אך אל תטעה, אנחנו ללא ספק בלחץ מהמצב של ממשלת לייבור".
בבריטניה חיים כיום 290 אלף יהודים, ולמרות שבסקרים השיבו קרוב ל-50 אחוז מהם כי ישקלו להגר באם קורבין ייבחר, לא צפוי נכון לרגע זה, גל עלייה או הגירה המוני. מאידך, בחירתו של קורבין, כמו זו של דונלד טראמפ בארה"ב שהביאה להרמת ראש הימין הקיצוני, יכולה לגרום לקיצונים משמאל להפסיק לפחד מהבעה פומבית של עמדתם כלפי היהודים וישראל. הדבר גם יכול להשפיע בצורה ישירה על קבלת התקציבים של יהודי בריטניה, ש-70 אחוז מבני ובנות הקהילה לומדים בבתי ספר יהודיים – זאת בעקבות התמיכה של הממלכה בבתי ספר דתיים – בניגוד לארה"ב ומדינות נוספות. גם תקציבי הביטחון של הקהילות יכולות להיפגע, וכמובן מה שישפיע יותר מכל עלינו: הקשר עם מדינת ישראל.
גורמים מדיניים התריעו לא מכבר על כך שהיחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם בריטניה יכולים להיפגע משמעותית באם קורבין ייבחר כראש ממשלה, עד כדי הורדת רמת היחסים הדיפלומטיים או ביטולם.
המצב של יהודי בריטניה צריך אם כן לא רק להדאיג את אותם 290 אלף יהודים, אלא את כל יהודי העולם, ובטח את יהודי ישראל. יהודי בריטניה ביקשו כמה וכמה פעמים ממשלת ישראל שלא להתערב בקמפיין שהם מנהלים, בהצלחה, ובמשרד החוץ הישראלי דוממים סביב הנושא.
אך חשוב להוריד את הכובע בפני יהודי בריטניה: הם מנהלים כבר כמה שנים קמפיין מחודד ומהוקצע, בו משתתפים כל הגורמים השונים בקהילה המקומית: העיתונים של הקהילה היהודית פרסמו שער אחיד סביב אחת המחאות, ואילו לראשונה זה עשרות רבות של שנים יהודי בריטניה יצאו להפגין ברחובות. בנוסף, הם לא ממתינים בשקט לקביעת גורלם בידי המצביעים, אלא דואגים מידי יום להעלות את הנושא לכותרות. בנוסף, יהודי בריטניה מבהירים בצורה בלתי משתמעת שאנטי ישראליות היא אנטישמיות. הם יכלו להיות "יהודים גלותיים" ולהגיד שאין קשר בין החרמת ישראל ואנטישמיות, אך הם בחרו להילחם בכך.
אזרחי ישראל ויהודי העולם צריכים לעמוד לצד אחיהם היהודיים-בריטיים; לנהל עבורם קמפיין סולידריות, או אולי לסייע בדרכים פחות גלויות לעין.