המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, הצליח לדכא את גל המחאות שסחף את המדינה בחודש האחרון – אך במחיר הדמים הכבד ביותר בתקופת שלטונו, הנמשכת כמעט ארבעה עשורים. כעת, כאשר כוח ימי אמריקני פרוס בקרבת האזור, חמינאי מנסה לבלום תרחיש מסוכן עוד יותר: עימות צבאי ישיר עם ארצות הברית.
במקביל לאיומיו כי תקיפה אמריקנית תוביל למלחמה אזורית, אישר חמינאי לפתוח מחדש בערוץ של משא ומתן עם וושינגטון על תוכנית הגרעין – שינוי כיוון חד לאחר שדחה בעבר כל שיח עם ממשלו של דונלד טראמפ.
הדיכוי החריף של ההפגנות מעיד עד כמה רואה ההנהגה האיראנית במחאה איום קיומי. שנים של סנקציות, ניהול כלכלי כושל ושחיתות שחקו את הכלכלה ופגעו קשות במעמד הביניים. הקריאות “מוות לחמינאי” שנשמעו ברחובות בינואר סימנו מעבר ממחאה כלכלית להתנגדות גלויה לשלטון הדתי.
הכי מעניין
מפגין מעשן סיגריה לאחר שהצית אותה מעל פוסטר בוער של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, בברלין | צילום: AP/אברהים נורוזי
אך הזעם הציבורי אינו הלחץ היחיד על המשטר. במלחמה בת 12 הימים בקיץ האחרון נגרם נזק כבד ליכולות הצבאיות של איראן – לתשתיות גרעין, למערכי טילים ולכוח ההרתעה. במקביל, רשת שלוחותיה האזוריות – חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון, המכונה “ציר ההתנגדות” – נשחקה משמעותית, והפחיתה את יכולתה של טהרן להשפיע במזרח התיכון.
למרות זאת, אירועי החודש האחרון הדגימו את יכולת האכיפה האכזרית של המשטר. אלפים נהרגו, עשרות אלפים נעצרו, והאינטרנט נותק כמעט לחלוטין – צעד שניתק את אזרחי איראן מהעולם למשך שבועות.
מפגינים שורפים תמונות של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, צועדים בתמיכה בשינוי המשטר באיראן | צילום: מפגינים שורפים תמונות של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, צועדים בתמיכה בשינוי המשטר באיראן
עוד כתבות בנושא
שלטון שנבנה בכוח
כשעלה לשלטון ב־1989, נתפס חמינאי כמנהיג חסר הכריזמה והסמכות הדתית של קודמו, האייתוללה חומייני. אך עם השנים הוא ביסס שלטון ריכוזי יותר מכל קודמיו: העמיק את עליונות אנשי הדת והפך את משמרות המהפכה לכוח הדומיננטי במדינה – צבאית, פוליטית וכלכלית.
כל ניסיון לאתגר את שלטונו – מהתנועה הרפורמיסטית של תחילת שנות ה־2000, דרך מחאות 2009, 2017, 2019 ו־2022 – נענה בדיכוי אלים. המחאה הנוכחית, שהחלה לאחר קריסת שער המטבע לשפל חסר תקדים, כבר חצתה את כל קודמותיה במספר ההרוגים.
ארגוני זכויות אדם מדווחים על יותר מ־6,700 הרוגים, עם אלפי מקרים נוספים בבדיקה. הממשלה האיראנית מודה בכ־3,100 הרוגים – גם זה מספר גבוה בהרבה מאירועי עבר.
סוריה אל-חסן, בת 75, אישה שיעית סורית, מביטה מחלון יחידת הדיור שלה ליד דיוקן של המנהיג העליון של איראן, האייתוללה עלי חמינאי, במתחם הדיור על שם האימאם עלי, שם מתגוררים מאות מוסלמים שיעים | צילום: AP/חוסיין מאלה
בין מו״מ לאיום
ההסכמה לשיחות גרעין עשויה להיות ניסיון של חמינאי לקנות זמן – או הימור שהאיומים האמריקניים אינם אלא לחץ טקטי. שורה של מדינות אזוריות, בהן טורקיה, מצרים, עומאן, קטאר וערב הסעודית, פועלות מאחורי הקלעים כדי לאפשר את חידוש המגעים.
אולם הפערים בין הצדדים עמוקים: ארצות הברית דורשת עצירת העשרת האורניום ומסירת המלאי הקיים – דרישות שטהרן דוחה בתוקף. בתוך איראן ובקרב הגולה האיראנית יש הקוראים להתערבות צבאית שתפיל את המשטר, אך אחרים מזהירים מפני כאוס, מלחמת אזרחים ומאבק אלים על הירושה.
חמינאי בן ה־86 לא מינה יורש ברור, ולצד מנגנון דתי רשמי שאמור לבחור מחליף, משמרות המהפכה הפכו לכוח האמיתי שמאחורי הקלעים. הדחתו בכוח עלולה להצית מאבק פנימי מדמם על השליטה במדינה בת 85 מיליון תושבים.
עוד כתבות בנושא
