הפרקליטות המיוחדת של דרום קוריאה ביקשה עונש מוות לנשיא לשעבר יון סוק־יאול, המואשם במרד בעקבות הניסיון הכושל להטיל חוק צבאי בליל 3 בדצמבר 2024 - צעד חריג שהצית את אחד המשברים המוסדיים החמורים ביותר בתולדות הדמוקרטיה הדרום־קוריאנית. אף שההוצאה להורג האחרונה במדינה התרחשה לפני עשרות שנים, חוק העונשין המוקמי עדיין כולל את עונש המוות בעבור עבירות חמורות במיוחד, ובהן מרד.
הבקשה הוגשה בתום דיון מרתוני שנמשך למעלה מ־11 שעות. במהלך הדיון שחזר צוות התובעים המיוחדים את רצף האירועים ואת אחריותו של הנשיא לשעבר. לדברי התביעה, יון היה "ראש המרד, במטרה ברורה להישאר בשלטון לאורך זמן באמצעות השתלטות על מערכת המשפט והפרלמנט". התובע המיוחד המשנה הדגיש כי "אופיו של הפשע חמור במיוחד, שכן הוא כלל גיוס של משאבים חומריים שהיו אמורים לשמש אך ורק לטובת האינטרס הציבורי הלאומי".
מהומות במהלך משפטו של נשיא דרום קוריאה לשעבר | צילום: Jung Yeon-je / AFP
מפגן תמיכה בעד נשיא דרום קוריאה לשעבר | צילום: Jung Yeon-je / AFP
הפגנה נגד נשיא דרום קוריאה לשעבר | צילום: ANTHONY WALLACE / AFP
הניסיון הכושל להטיל חוק צבאי, שנמשך שעות ספורות בלבד אך נשא עמו השלכות פוליטיות דרמטיות ביותר, כלל הכרזה של יון על השעיית התפקודים החוקתיים, הוראה לשלוח כוחות צבא לפרלמנט וניסיון לשתק את פעילות החקיקה. התוכנית נכשלה בעקבות התנגדות חריפה של קבוצת חברי פרלמנט שהצליחה להתבצר בבניין האספה הלאומית ולהצביע על הצעה לביטול הצו - מה שאילץ את הנשיא לסגת במהירות עוד באותו לילה.
הכי מעניין
לפי השחזור שעלה במהלך המשפט, פעולתו של יון לא הייתה צעד אימפולסיבי, אלא המהלך האחרון באסטרטגיה שהתפתחה על רקע קיטוב פוליטי עמוק. לאחר התבוסה הקשה שספגה מפלגתו השמרנית בבחירות לפרלמנט באפריל 2024 (תבוסה שהותירה אותו למעשה חסר אונים פוליטית), ניסה הנשיא לשעבר תחילה לעורר תקרית עם צפון קוריאה שתצדיק את הטלת החוק הצבאי. כשגם אפשרות זו נכשלה, עבר למה שהתביעה מגדירה כהפיכה עצמית של ממש.
נשיא דרום קוריאה, יון סוק-יאול. | צילום: AFP
וזה לא הכול. בלילה עצמו של הניסיון האוטוריטרי, הורה יון ליחידת חיילים להשתלט על שרתי ועדת הבחירות הלאומית, מתוך שכנוע כי הם מכילים הוכחות לזיופי בחירות לכאורה ששללו ממנו את הרוב הפרלמנטרי. השבועות שלאחר מכן עמדו בסימן הפגנות המוניות, שהגיעו לשיאן תחילה במעצרו של יון בינואר 2025 - הנשיא הדרום־קוריאני הראשון בתפקיד שנכלא - ולאחר מכן בהדחתו הרשמית באפריל, לאחר שבית המשפט החוקתי אישר את הליך ההדחה.
כבר בחודש יוני שלאחר מכן, בחרה המדינה נשיא חדש: הפרוגרסיבי לי ג'ה־מיונג. ובחזרה יון סוק־יאול, במהלך המשפט אימצה הגנתו קו לוחמני ותיאטרלי במיוחד. בנאום הסיכום הארוך והמתוקשר השוו עורכי דינו את הנשיא לשעבר לדמויות היסטוריות כמו גלילאו גליליי וג'ורדנו ברונו, וטענו כי "הרוב לא תמיד מגלה את האמת", תוך הצגת הנאשם כקורבן של רדיפה פוליטית. עם זאת, ככל הנראה, טיעונים אלה לא הצליחו לערער את התשתית הראייתית של כתב האישום.
עוד כתבות בנושא
ובכל זאת, ההליך, שהיה אמור להסתיים ב־9 בינואר, נדחה בשל מורכבות התיק - רק בחינת הראיות נגד שר ההגנה לשעבר קים יונג־היון ארכה שמונה שעות. ובכן, יון לא לבד: שמונה נאשמים נחשבים למובילים המרכזיים של ניסיון הטלת החוק הצבאי. אם יורשע, יון סוק־יאול עשוי להפוך לנשיא הדרום־קוריאני השלישי שמורשע במרד, אחרי שני המנהיגים הצבאיים שהיו מעורבים בהפיכה של 1979 - תקדים היסטורי שמוסיף לטלטל בעוצמה את החברה ואת מוסדות השלטון בדרום קוריאה.