1.5 מיליון מתים בשנה, אבל ממשלת הודו אומרת: "אין הוכחות”

התבטאויות של בכירים בהודו בנוגע לזיהום האוויר עוררו זעם בקרב תושבים ומומחים, הטוענים כי קובעי המדיניות מסרבים להכיר בהיקף האמיתי של משבר איכות האוויר במדינה.

מוקדם יותר החודש אמר השר להגנת הסביבה בהופנדר ידב בפרלמנט כי ניו דלהי רשמה כ־200 ימים של “אוויר טוב”. מומחי זיהום וגורמי אופוזיציה טענו כי הנתון מתעלם מחודשי הזיהום הקיצוניים ביותר. שבוע לאחר מכן אמרה ראשת ממשלת דלהי, רקהה גופטה, כי מדד איכות האוויר דומה למדידת טמפרטורה – וניתן לטיפול באמצעות ריסוס מים. דבריה נענו בקריאות בוז מצד הקהל.

גופטה גם אישרה מוקדם יותר השנה תוכנית לזריעת עננים בניסיון לגרום לגשם שיפחית את הזיהום – למרות היעדר הוכחות ליעילות השיטה. תושבים באזורים שנחנקו מערפיח רעיל בחודשים האחרונים אומרים כי מדובר בדוגמה נוספת להכחשת חומרת הבעיה.

“במקום זריעת עננים, אני מקווה שהממשלה תתעורר ותנקוט צעדים אמיתיים”, אמרה אניטה, תושבת ניו דלהי בת 73.

פערים במדידה שמטשטשים את הסכנה

מומחי סביבה ונתונים אומרים כי תקני מדידת איכות האוויר בהודו מקלים יותר מאלו הנהוגים בארה״ב ונמוכים מהנחיות ארגון הבריאות העולמי. המשמעות: מדדים “מתונים” עלולים להסתיר רמות זיהום מסוכנות. לדבריהם, הפערים פוגעים באמון הציבור – גם כשמרבית האזרחים אינם מודעים לנזק הבריאותי האמיתי.

איכות האוויר בהודו נמדדת באמצעות רשת ארצית של תחנות ניטור, חיישנים ונתוני לוויין. אך מספר התחנות מוגבל, ואינו מאפשר לתושבים להבין עד כמה האוויר בשכונותיהם מזוהם באמת, אומר רונאק סוטריה, מנכ״ל חברת ניטור האוויר Respirer Living.

בשנת 2019 השיקה הודו את “התוכנית הלאומית לאוויר נקי”, ששמה לה למטרה להפחית זיהום בעד 40% ב־131 ערים עד 2026. התוכנית הביאה להשקעות במערכות ניטור ובהפחתת אבק, אך מומחים אומרים כי כמעט לא טיפלה במקורות המרכזיים לזיהום: תעשייה ופליטות מכלי רכב. דוח מ־2024 של המרכז למדע וסביבה מצא כי 64% מהתקציבים הופנו להפחתת אבק, ורק 12% לטיפול בזיהום מכלי רכב – ופחות מ־1% לתעשייה.

משבר בריאותי שלא נספר

מחקר שפורסם אשתקד בכתב העת Lancet קבע כי חשיפה ממושכת לזיהום אוויר גורמת לכ־1.5 מיליון מקרי מוות עודפים מדי שנה בהודו, לעומת מצב שבו המדינה הייתה עומדת בתקני ארגון הבריאות העולמי. למרות זאת, שר הבריאות המשנה פראטפראו ג’אדב אמר החודש כי אין נתונים חד־משמעיים הקושרים תחלואה או תמותה ישירות לזיהום אוויר.

שווטה נאראיאן, מהברית העולמית לאקלים ובריאות, אומרת כי זיהום האוויר אינו מטופל כבעיה בריאותית חמורה, בין היתר משום שאין מנגנונים שיטתיים לספירת מקרי מוות הקשורים אליו. לדבריה, הפגיעה קשה במיוחד בנשים הרות, ילדים וקשישים – וכוללת לידות מוקדמות, הפלות ומשקל לידה נמוך, עם השלכות ארוכות טווח.

“יותר ניהול תדמיתי מניהול זיהום”

בתחילת החודש יצאו תושבי ניו דלהי להפגנות נדירות בדרישה לפעולה מיידית. פעיל הסביבה וימלנדו ג’הא אמר כי הרשויות אינן כנות וכי חסרה נכונות פוליטית להתמודד עם הבעיה.
“יש יותר כותרות וניהול תדמיתי מאשר ניהול זיהום”, אמר. “השלב הראשון הוא להודות בכנות בחומרת הבעיה – אבחון נכון הוא קריטי”.

לדברי תושבים, המחיר כבר ברור. “כולם מרגישים את הזיהום. אנשים לא מצליחים לעבוד או אפילו לנשום”, אמר סאטיש שארמה, נהג ריקשה בן 60, שהפחית את שעות עבודתו בשל הידרדרות במצבו הבריאותי.
“אני רק מבקש מהממשלה לעשות משהו”, אמר. “אחרת אנשים פשוט יעזבו את העיר”.