כשסנאה טאקאיצ'י נבחרה באוקטובר לאישה הראשונה בתפקיד ראש ממשלת יפן, היא עשתה היסטוריה. לאחרונה היה עליה להחליט אם תפרוץ מחסום נוסף: הטאבו האוסר על נשים להיכנס לזירת הסומו.
המנצח בטורניר הסומו הגדול של קיושו, שהסתיים ביום ראשון, זכה בגביע ראש הממשלה. כמה מקודמיה של טאקאיצ'י נכנסו לזירה כדי להעניק את הגביע, אך טאקאיצ'י, שמרנית נאמנה התומכת בערכי המגדר הפטרנליסטיים של יפן, כנראה הייתה מעדיפה לא לשבור את הטאבו.
הפעם היא לא נדרשה להחליט מה לעשות, שכן הייתה בדרום־אפריקה, בפסגת הג'י־20 שהתקיימה שם בסוף השבוע, וחזרה לארצה רק ביום שני. ההזדמנות הבאה שלה להיכנס לזירת הסומו תגיע בטורניר השנה החדשה בטוקיו.
הכי מעניין
היא טרם התבטאה בעניין הענקת הגביע, אבל אחד הדוברים הבכירים ביותר של הממשלה אותת שהיא אינה שוקלת להיכנס לזירה: "ראש הממשלה טאקאיצ'י מתכוונת לכבד את מסורות תרבות הסומו", אמר השר הבכיר מינורו קיהארה.
סיבה: טאקאיצ'י אינה פמיניסטית. היא תומכת בערכי המשפחה המסורתית ומבקשת להבטיח שכתר המלוכה היפנית יעבור רק בקרב הגברים במשפחה הקיסרית. היא גם מתנגדת לשינוי החוק מן המאה ה־19 כדי להתיר לזוגות נשואים להשתמש בשמות משפחה שונים. מכיוון שהיא רוצה לזכות בתמיכת מצביעי הימין, שנמשכים במערכות הבחירות האחרונות לקבוצות שוליים פופוליסטיות, ניסיון להעניק את הגביע בזירה עצמה ייראה כהפרה של מסורות הסומו, ועלול לפגוע בתדמיתה.
על אף עמדתה המעורפלת של ראש הממשלה, הוויכוח על הטאבו האוסר על כניסתן של נשים לזירה יימשך. הביקורת גוברת בעניין האיסור על נוכחותן בזירת הסומו ובזירות מקודשות אחרות, ונטען שהוא מנותק לחלוטין ממקומן המשתנה של נשים בחברה היפנית.
ראש ממשלת יפן סנאה טאקאיצ'י | צילום: EPA
במשך מאות שנים נאסרה נוכחותן של נשים בהרים מקודשים, בטקסים דתיים, במקדשים ובחגים. לדברי פרופ' נאוקו קוביאשי, מומחית לדת ומגדר באוניברסיטת אאיצ'י גאקוין בעיר נישין, במקומות אחרים בעולם יש איסורים דומים, אבל ביפן האיסור נובע מאמונה בטומאתן של הנשים, הקשורה במחזור ובלידת ילדים, וכן בהשקפות בודהיסטיות מיזוגניות מסוימות.
האיסור על נוכחות נשים בהרים מקודשים (כולל הר פוג'י) ובמוסדות דת אחרים נמחה במשך השנים, אבל הוא עומד עדיין בתוקפו במקדשים ובחגים מסוימים. לדברי קוביאשי, רבים מהאיסורים הללו הוטלו במאה ה־19, ברפורמת מייג'י או אחריה. הקושי לשבור את הטאבו נבע גם מכך שנשים הורחקו ממוקדי קבלת ההחלטות במשך שנים.
מקורותיו של הסומו קשורים לטקסי הדת הילידית היפנית, השינטו, שנטועים באמונה בקאמי, הרוח השוכנת בטבע. תחרויות הסומו הראשונות התקיימו לפני 1,500 שנה, והטקסים הוקדשו לקאמי. הם כללו תפילות לקציר פורה, ריקודים ומופעים אחרים במקדשים.
זירת ההיאבקות של הסומו, הדוהיו, עשויה טיט מיוחד, ושוליה מסומנים במעגל של קני אורז המפרידים את המרכז המקודש מההיקף הטמא. בסומו המקצועי אסור לנשים להיכנס לתוך המעגל הזה.
התאחדות הסומו היפנית מכחישה שהאיסור על כניסת נשים במעגל נשען על אמונת השינטו בדבר הטומאה הנשית. "הפירוש הזה הוא אי הבנה", אמר נשיא ההתאחדות נובויושי הקאקו ב־2018. הוא טען שטקסי הסומו קשורים לאמונות עממיות של הודיה על קציר מוצלח, ואינם נטועים בעקרונות דתיים קשוחים.
"תמיד הכחשנו כוונות סקסיסטיות", אמר הקאקו. "הכלל שהופך את הדוהיו לשדה קרב לגברים בלבד טבעי לחלוטין בעיני המתאבקים, והדוהיו הוא עולם גברי, מה שמוביל להעברת הנוהג האוסר על נשים להיכנס אליו". אולם פרופ' קוביאשי אומרת ש"אי אפשר עוד להצדיק הרחקת נשים ממתחם של מסורות וטקסים דתיים הממוקדים בגברים בלבד".