סוכני הביטחון הרוסים עמדו וגיחכו. דיוויד נכנס לפאניקה. ככל שעברו השעות והחקירה נמשכה, הוא חשש שישלחו אותו בחזרה למריופול הכבושה ולשורות הצבא הרוסי. אחרי שחי שלוש שנים תחת שלטון רוסי בעיר הנמל האוקראינית הכבושה, הוא וחברו ניקולאי - שניהם בני נוער - נמלטו לאחר שקיבלו צווי גיוס לצבא הרוסי.
בנקודת ביקורת ביציאה מהעיר האשימו אותם סוכנים רוסים בהברחת סמים, רמזו שהם ישתילו ראיות ואיימו עליהם בהשלכה לכלא אם יגלו שהשניים מנסים להגיע לקייב. "ישבתי שם וחשבתי שזה הסוף, הם הולכים לשלוח אותנו בחזרה", אמר דיוויד בן ה־19 לסוכנות הידיעות הצרפתית בריאיון בבירה האוקראינית.
עדותם שופכת אור על תוכניתה של רוסיה לגייס אוקראינים למלחמה נגד קייב - ועל מאמציה למנוע מגברים צעירים לעזוב את השטח הכבוש. השניים דיברו תחת שמות בדויים, וסוכנות הידיעות הצרפתית לא חשפה פרטים נוספים על מסעם מטעמים ביטחוניים.
הכי מעניין
פקידים ממריופול השוהים בגלות אמרו כי כוחות רוסיים כבשו את העיר במאי 2022 לאחר מצור עקוב מדם שנמשך שבועות, שבו נהרגו לפחות 22 אלף איש. דיוויד וניקולאי אומרים שברגע שעירם נכבשה, בית הספר שלהם הפך למרכז של המאמצים הרוסיים לגייס חיילים צעירים.
תחת דיוקן חדש של הנשיא ולדימיר פוטין, מנהל בית הספר בירך אותם וקרא להם "המגינים העתידיים" של רוסיה. "פשוט חשבתי, 'מה לעזאזל? המגינים של מה?'", נזכר דיוויד.
ארגוני זכויות אדם ופקידים אוקראינים גולים אומרים שבתי ספר בכל רחבי המחוזות האוקראיניים הכבושים מסייעים לרשויות הצבאיות לאסוף נתונים של תלמידיהם, ומקלים על גיוסם לצבא הרוסי. "יש להם מטרה אחת - שכל ילד אוקראיני יהפוך לחייל רוסי בעתיד", אמר ל־AFP נציב זכויות האדם של אוקראינה, דמיטרו לובינטס.
תמיכה גלויה בקייב, או אפילו החצנה של זהות אוקראינית, הן מעשה מסוכן ביותר במריופול, הנשלטת בקפידה על ידי שירותי הביטחון הרוסיים. אבל ניקולאי ודיוויד, שהיו נערים צעירים כשהעיר נכבשה על ידי רוסיה, היו נחושים להתנגד.
"הייתי איתן באמונתי. ידעתי שב־24 בפברואר הם נכנסו לארצי, ואיש לא יכול לשכנע אותי אחרת. שמעתי את הפיצוצים", אמר ניקולאי, בהתייחסו לתחילת הפלישה הרוסית. השניים גם למדו את תוכנית הלימודים האוקראינית בסתר בעזרת האינטרנט.
לאחר שרוסיה הפציצה תיאטרון ששימש כמקום מחסה במרץ 2022, ניקולאי העז להיכנס למרתף כדי לחזות בהרס. "אני עדיין זוכר את זה. מזרנים, גופות. ריח של מוות - וזבובים", הוא סיפר. ההערכות לגבי מספר ההרוגים בהפצצה נעות בין עשרות למאות.
כאשר הגיעו צווי הגיוס, שני חברי הילדות החליטו לברוח. "לא תכריחו אותי להילחם נגד הצבא האוקראיני - זה הצבא שלי", הצהיר ניקולאי. מצטנפים בקפוצ'ונים כששוחחו עם AFP בקייב, התנהגותם הנערית של השניים עמדה בסתירה לרצינות שבה סיפרו על חוויותיהם.
לטענת קייב, צבא רוסיה גייס יותר מ־46 אלף אוקראינים מהשטחים הכבושים, כולל למעלה מ־35 אלף איש מחצי האי קרים שכבשה רוסיה בשנת 2014. סוכנות הידיעות הצרפתית אינה יכולה לאמת את הנתונים הללו, ורוסיה אינה מפרסמת נתונים סטטיסטיים מעין אלה.
מגויסים בכפייה אינם אמורים להישלח ללחימה, אך מוסקבה הודתה שחלקם נשלחו בטעות לקרבות. ארגוני זכויות אדם טוענים כי הם גם עומדים בפני לחץ אדיר לחתום על חוזי שירות מלא בצבא.
אלו שמתחמקים מגיוס לצבא עלולים להיכלא לשנתיים. לכן דיוויד וניקולאי אספו את חסכונותיהם, ארזו את חפציהם ונסעו ממריופול. "בכיתי כי עזבתי את עיר הולדתי. אבל לא הייתה לי ברירה אחרת", אמר דיוויד.
סוכני ביטחון רוסים חקרו אותם בנפרד בנקודת הביקורת בחדר קטן במשך כחמש שעות. "הם התחילו בחיוכים, ואז הפעילו עליי לחץ, וניסו לגרום לי לטעות", סיפר דיוויד.
הם לקחו את טביעות האצבעות שלו, שאלו מדוע מחק תמונות מהטלפון שלו, ואיימו לשתול עליו סמים. הם אמרו לו: "אם אתה לא באמת נוסע לרוסיה - כפי שאמרת לנו - אתה עלול להיכלא". לדבריו, "כל אחד היה מרגיש מפוחד במצב כזה, במיוחד בהתחשב בגילם ובגילנו".
להפתעתם ולהקלתם, בסופו של דבר הם הורשו לצאת מהעיר, אבל עכשיו הם דואגים לחבריהם בבית. רוסיה מרחיבה את הגיוסים ומהדקת את מערכת רישום האוקראינים בשטח הכבוש.
אחד מחבריהם לכיתה רצה לברוח איתם, אך לא היה לו דרכון. כדי להשיג אחד הוא היה צריך לבקר בלשכת הגיוס הצבאית, אך הוא חשש שיגייסו אותו במקום. "הוא פשוט לא יכול לברוח", אמר דיוויד.