ההדלפה שהביכה את הבית הלבן חשפה את "ג'ארד קושנר" של פוטין

זה היה נראה שחופשת חג ההודיה השנה הולכת להיות טובה מאי־פעם. בחצר הבית הלבן התכנסו דונלד ומלניה טראמפ בחברת אורחים נבחרים לטקס חג ההודיה המסורתי. מזג האוויר היה מושלם, ואחרי תקופה ארוכה של משברים ואכזבות נראה היה שבקייב החליטו לעלות על הרכבת של תוכנית טראמפ לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. טראמפ, שופע חיוכים ובמצב רוח מרומם, הודיע בטקס היתולי מסורתי לזוג תרנגולי ההודו, ודאל וגובאל, כי מתוקף סמכותו הנשיאותית החליט לחון אותם מלעלות על שולחן החג.

במאר א־לאגו כבר החלו לצחצח את הסכו"ם לקראת סעודת החג המסורתית. אבל אז החליטו בסוכנות בלומברג לקלקל את האווירה עם הדלפה מביכה במיוחד, כזו שמבוססת על הדלפה מנבכי המו"מ על תוכנית טראמפ לסיום המלחמה באירופה. בבלומברג ציטטו מתוך שיחת טלפון שהתקיימה בין סטיב ויטקוף, שליחו האישי של טראמפ לשיחות עם הקרמלין, ובין יורי אושקוב, יועצו הבכיר של ולדימיר פוטין למדיניות חוץ ולשעבר שגריר רוסיה בוושינגטון. השיחה בין השניים נערכה ב־14 באוקטובר, יום לאחר ביקורו הקצר של טראמפ בישראל.

באותה שיחה שהקלטתה הגיעה לידי הסוכנות, הסביר ויטקוף לאושקוב כיצד על פוטין לפעול כדי להציג בפני טראמפ תוכנית שלום שמטרתה להביא לסיום המלחמה באוקראינה. פוטין, הסביר ויטקוף, צריך להתקשר לטראמפ ולברך אותו על הסכם השלום עם עזה, לומר שרוסיה תומכת בו ושהוא מכבד את הנשיא כאיש שלום. בהמשך השיחה הוסיף ויטקוף: "הנה מה שאני חושב שיהיה מדהים... אולי הוא יאמר לנשיא טראמפ: אתה יודע, סטיב ויורי דנו בתוכנית דומה מאוד לשלום, בת 20 נקודות, וזה יכול להיות משהו שאנחנו חושבים שיכול להזיז קצת את המחוג. אנחנו פתוחים לדברים כאלה".

מה שמשתמע בעצם מדבריו של ויטקוף הוא ניסיון להציג לטראמפ ולקבל את הסכמתו לתוכנית רוסית במקור, שנרקחה במשותף בין אנשי פוטין ובין המעגל הבלתי פורמלי של אנשי טראמפ ובראשם חתנו ג'ארד קושנר. הרעיון היה שהתוכנית תיחשף לאוקראינה ולעולם כולו כתוכנית אמריקנית. ואם זה מזכיר קצת את הדינמיקה מאחורי תוכנית טראמפ לעזה, שנרקחה במסתרים בשותפות עם טורקיה וקטאר, הרי שזה בדיוק כמו שוויטקוף אומר בשיחה: "אנו פתוחים לזה".

ואכן, השבוע נחשף ב"וול סטריט ג'ורנל", עוד לפני ההדלפה, כי כבר בטיסה משארם א־שייח' לוושינגטון הורה טראמפ לוויטקוף ולקושנר להתחיל לקדם עסקה מקבילה מול קייב. בסוף אוקטובר, כך על פי הוול סטריט ג'ורנל, הגיעו השניים למיאמי, שם נועדו בחשאי עם קיריל דמיטרייב, ראש "קרן ההשקעות הישירות" (DRIF), אחת מקרנות העושר הריבוניות הגדולות ביותר ברוסיה, שהוא גם שליחו המיוחד של פוטין לשיחות עם ארה"ב לסיום המלחמה באוקראינה. פורמלית, דמיטרייב נמצא תחת משטר הסנקציות האמריקניות נגד רוסיה, אולם זה לא עצר את ויטקוף וקושנר מלהיפגש עימו בחשאי בביתו במיאמי, כדי לנסח את התוכנית לסיום המלחמה.

טביעות אצבע

המתווה, שנחשף בסוף השבוע שעבר, קיבל את השם "תוכנית 29 הנקודות". מה שמוביל אותנו להדלפה השנייה, של שיחת טלפון שהתרחשה ב־29 באוקטובר בין יורי אושקוב, יועצו של פוטין למדיניות חוץ, ובין דמיטרייב. בשיחה הזו הציע דמיטרייב לאושקוב להדליף לעיתונות את תוכנית 29 הסעיפים כדי להתחיל להזיז את העניינים. אושקוב היסס וחשש שההדלפה תהפוך לבומרנג ותחשוף את רוסיה כמי שחיברה את התוכנית – חשש שאכן התגשם בפועל. אך בסיום השיחה התרצה אושקוב, והשניים סיכמו על התקדמות בשחרור טיוטת התוכנית לתקשורת. מי שהופקד על ההדלפה בפועל היה דמיטרייב. תראה, הוא אמר לאושקוב, "אני חושב שפשוט נכין את המסמך על פי העמדה שלנו. אני אעביר אותו הלאה באופן לא רשמי ואבהיר שזה לא רשמי, והם יעשו מה שהם רוצים. אני לא חושב שהם יקבלו בדיוק את הגרסה שלנו, אבל לפחות היא תהיה קרובה אליה ככל האפשר".

וכך התוכנית הודלפה והתפרסמה לראשונה באתר "אקסיוס". אך למרות הניסיון להציגה כתוכנית אמריקנית, טביעות האצבע הרוסיות שניכרו בה היטב עוררו דאגה, שלא לומר בהלה, בקייב ובבירות אחרות באירופה. אולם באיחוד האירופי כבר למדו להתנהל מול טראמפ, ובתגובה דיפלומטית מהוקצעת בירכו אותו על התוכנית - ובאותה נשימה הציעו מקצה שיפורים מרחיק לכת. טראמפ קלט היטב את המסר, ואישר שאכן המתווה "אינו סופי". באותו שלב שררה בבית הלבן אופטימיות גדולה שהעניינים מתקדמים היטב. מזכיר המדינה מרקו רוביו אף הודיע שהדד־ליין שנכפה על אוקראינה להשיב לתוכנית עד ערב חג ההודיה יוארך בהתאם.

ההדלפה יצרה צונאמי בינלאומי של תגובות, אך המעניינות מכולן היו של הרוסים עצמם, שלרוב לא טורחים להגיב. דמיטרייב הגיב במילה אחת: פייק. אושקוב אמר שמי שהדליף אינו מעוניין בקידום השיחות, ושר החוץ סרגיי לברוב, שבאופן אישי אינו מרוצה כנראה מתפקיד המתווך של דמיטרייב, נתן להבין שבקרמלין מסויגים מאוד מכל הסיטואציה.

זהו הרגע לעצור ולשאול מי עומד מאחורי ההדלפה הכפולה, שחושפת גם את השליח האמריקני ויטקוף וגם את אנשי הקרמלין. במקרה של ויטקוף, זו לא הפעם הראשונה שהוא מעורב בסוג כזה של פיאסקו דיפלומטי. לפני חודשים אחדים נחשף כי הוא נועד לשיחה עם פוטין בקרמלין, בלי ליווי דיפלומטי ובלי מתרגם רשמי. כזכור, בדיעבד התברר גם שבשיחות הוא השתמש בווטסאפ במקום בטלפון מוצפן, כחלק משערורייה רחבה יותר שבה התברר כי בכירים רבים בממשל טראמפ נהגו כך, כולל במבצע צבאי להפצצת החות'ים. ומה באשר לשיחה בין שני הפקידים הרוסים? התשובה שמספקים מומחי מודיעין גורסת שחוסר משמעת בקטע הזה נפוץ גם בקרב אנשי הקרמלין, שלעיתים קרובות נוהגים להשתמש בקווים בלתי מוצפנים בגלל ענייני נוחות.

השאלה היא מי עומד מאחורי המהלך המודיעיני־מדיני המפואר של ההדלפה הכפולה. אפשר להציע הרבה הסברים, טכניים ואחרים. אך במקרה דנן השאלה הרלוונטית ביותר היא Cui bono, "לטובת מי" בלטינית, כלומר את מי משרתת ההדלפה. והתשובה במקרה הזה ברורה כשמש: זוהי אחת או יותר מסוכנויות המודיעין האירופיות, שמזהה דפוס חוזר של תיווך לא פורמלי המבוסס על קשרים שנרקמו בין מקורבי טראמפ למקורבי פוטין, ולובש צורה של אינטרסים עסקיים אדירים המייצרים השלכות מדיניות עצומות. בדיוק כמו דפוס הפעולה במזרח התיכון. באמצעות ההדלפה מבקשת אותה סוכנות מודיעין עלומה, אחת או יותר, לסכל או לכל הפחות לעצב מחדש את המהלך שמתבשל מעל ראשן של אוקראינה ושל אירופה ומציב את האיום הרוסי בדלת האחורית, וזאת באמצעות אנשי עסקים, מתווכים וערוצים פרטיים.

הבת של השליט

עד כה התרגלנו לראות בקושנר, ויטקוף, אדם בוהלר ואנשים נוספים במעגלים הקרובים של טראמפ, את מי שמייצגים את המגמה הזו של ערוצים פרטיים שפועלים מתוך קרביה של המערכת האמריקנית. כעת אנו זוכים לראשונה להכיר את דמות המראה של קושנר בצד הרוסי: קיריל דמיטרייב.

דמיטרייב נולד ברוסיה בשנות השבעים, למשפחה מקושרת מבחינה כלכלית ופוליטית. כנער נשלח ללמוד בארה"ב, רכש אנגלית מושלמת, חווה חינוך מערבי יוקרתי והטמיע את עצמו בתרבות האמריקנית. לימודים בהרווארד ובסטנפורד ציידו אותו בהיכרות מעמיקה עם אליטות אקדמיות ועסקיות. החיכוך האקדמי והניסיון הבינלאומי אפשרו לו לפתח מגיל צעיר יכולת נדירה לנווט בין תרבויות, לזהות הזדמנויות ולבנות רשת קשרים אסטרטגית. מזווית מודיעינית, יש מי שיתהו אם לא מדובר במתכון לייצור סוכן ההשפעה המושלם. עם שובו לרוסיה השתלב דמיטרייב בעולם ההשקעות המקומי והפגין כישורים יוצאי דופן בניהול משא ומתן עם גורמים אמריקניים ורוסיים כאחד.

מפגשיו הראשונים של דמיטרייב עם המעגלים האמריקניים החלו דרך ג'ורג' נאדר, יועץ מהמפרץ, שהציג אותו לריק גרסון, מנהל קרן גידור וידיד קרוב של ג'ארד קושנר. בסוף 2016 החלו נאדר, דמיטרייב וגרסון לגבש אפשרויות השקעה ומיזמים משותפים, תוך העברת מסרים ראשוניים לקושנר. המגעים הללו הניחו בהמשך את הבסיס למעגל הקשרים הישיר עם טראמפ, קשרים שאפשרו לדמיטרייב לפעול כמתווך פרטי בין הבית הלבן לקרמלין.

קשריו של דמיטרייב בארה"ב חיזקו במקביל את מעמדו ברוסיה. השיא הגיע עם מינויו לראש רשות הקרן הישירה להשקעות (RDIF), מה שהעניק לו גישה ישירה למשאבים מדיניים וכלכליים של הקרמלין. אבל התאוצה העיקרית לקשר ניתנה עם נישואיו לנטליה פופובה, סגנית דירקטור ב"אינו פרקטיקה", גוף מחקר שהמנהלת שלו היא קתרינה טיכונובה, בתו של פוטין. הקשר המשפחתי־מקצועי הזה העניק לדימיטרייב גישה ישירה למיזמים חשובים, ופתח לו את הדלת כאיש מפתח לטוויית הקשרים בין מעגלי הקרמלין למעגלי טראמפ־קושנר.

מבחינה זו אפשר כאמור לראות בדמיטרייב מעין דמות מראה של ג'ארד קושנר – איש אמון, מקורב לפוטין, המנהל עסקים במיליארדים, מייצר חיבורים אינטימיים בין העולם העסקי לזירה המדינית, ומקדם פרויקטים בעלי השלכות מדיניות. בשנים האחרונות בנה דמיטרייב גם חיבורים אסטרטגיים במדינות המפרץ, כולל קשרים עם יועצים ומקבלי החלטות קרובים ליורש העצר הסעודי מוחמד בן־סלמאן וגורמים מרכזיים באיחוד האמירויות. כך הפך דימיטרייב, עד לא מכבר דמות אנונימית למדי, לציר מרכזי ברשת הגלובלית שמחברת בין הקרמלין, הבית הלבן ושליטי המפרץ. זהו מודל דיפלומטי עכשווי בעל ממד עסקי־משפחתי, שמתאים לאופיו ולהתנהלותו של דונלד טראמפ כמו כפפה ליד.