רשויות ברחבי העולם החרימו בממוצע תשעה טיגריסים בכל חודש במהלך חמש השנים האחרונות, נתון שממחיש את ההחרפה במשבר ההברחות שמאיים על הישרדותו של אחד מהמינים האייקוניים ביותר על פני כדור הארץ — כך על פי מחקר חדש שפורסם אתמול (שלישי).
דו״ח חדש של רשת המעקב אחר סחר בחיות בר TRAFFIC מזהיר כי רשתות פשע מתוחכמות מתפתחות במהירות גבוהה יותר מיכולתם של אנשי שמירת הטבע להגיב. לפי הדו״ח, אוכלוסיית הטיגריסים בטבע — שעמדה על כ־100 אלף פרטים לפני כמאה שנה — הצטמקה כיום לכ־3,700 עד 5,500 בלבד.
למרות חצי מאה של הגנה בינלאומית, ממצאי TRAFFIC מראים שהברחת הטיגריסים מואצת וממוקדת יותר בטיגריסים שלמים — חיים או מתים. מומחים אומרים כי השינוי נראה קשור לפעולות רבייה בשבי, אך עשוי לשקף גם טיגריסים שנתפסים זמן קצר לאחר ציד בלתי חוקי או לפני ביתורם לחלקיהם. בנוסף, הדבר יכול להיות מונע על ידי עלייה ברצות להחזקת חיות מחמד אקזוטיות או ביקוש לפוחלצים, הם אומרים.
הכי מעניין
טיגריסים | צילום: EPA
הדו״ח — השישי בסדרת Skin and Bones של TRAFFIC הבוחן את הסחר הבלתי חוקי בטיגריסים — מציג מגמות חדות. בין השנים 2000 לאמצע 2025 תועדו על ידי רשויות אכיפה ברחבי העולם 2,551 תפיסות, שכללו לפחות 3,808 טיגריסים.
בחמש השנים שבין 2020 ליוני 2025 לבדן, נרשמו 765 תפיסות — שהיו שוות ערך ל־573 טיגריסים, כלומר כמעט תשעה בחודש לאורך 66 חודשים. שנת השיא הייתה 2019 עם 141 מקרים, ואחריה 2023 עם 139.
רוב התפיסות התרחשו ב־13 המדינות שבהן חי טיגריס בטבע — בהובלת הודו, שלה אוכלוסיית הטיגריסים הגדולה בעולם, ואחריה סין, אינדונזיה ווייטנאם. גם במדינות שאין בהן טיגריסים כלל, דווח על מספר מקרים לא מבוטל — במיוחד במקסיקו, ארצות הברית ובריטניה. לפי הדו״ח, לצד התחזקות האכיפה — גם הסחר עצמו התעצם.
טיגריסים | צילום: AFP
“העלייה הזו משקפת מאמצי אכיפה משופרים, אך גם מצביעה על פעילות פלילית עקשנית — ובאזורים מסוימים אף גוברת — ועל ביקוש רחב לטיגריסים ולחלקיהם”, אמר רמאצ’אנדרה וונג, אנליסט פשעי חיות בר בכיר ושותף לכתיבת הדו״ח.
הניתוח העדכני של TRAFFIC מראה שינוי דרמטי: בשנות ה־2000 תפסו חלקי גוף של טיגריסים 90% מהמוצרים שנתפסו, אך מאז 2020 שיעורם ירד ל־60% — ובמקומם חלה עלייה חדה בתפיסת פגרים שלמים או טיגריסים חיים. ביותר מ־40% מהתפיסות במדינות כמו וייטנאם, תאילנד, אינדונזיה ורוסיה — מדובר כיום בטיגריסים שלמים.
הדו״ח מצביע גם על "מוקדים חמים" שלהם יש לתת עדיפות באכיפה: שמורות הטיגריסים של הודו ובנגלדש; אזור אצ’ה באינדונזיה; גבול וייטנאם–לאוס; וכן מרכזי הצריכה העיקריים בווייטנאם — כולל הבירה האנוי והו צ׳י מין סיטי.
הדו״ח מצא גם תופעה גוברת של “מפגש מינים”, ובכ־20 אחוזים ממקרי ההברחה נמצאו מעורבים גם מינים בסכנת הכחדה אחרים — בעיקר נמרים, דובים ופנגולינים.
טיגריסים | צילום: EPA
תבניות הצריכה משתנות לפי אזור גיאוגרפי. במקסיקו ובארה״ב נרשם ביקוש לטיגריסים חיים — לרוב כבעלי־חיים אקזוטיים לגידול ביתי. באירופה בולט יותר שוק למוצרים רפואיים מסורתיים או טקסידרמיה למטרות עיצוב הבית. ברחבי אסיה הביקוש כולל עורות, עצמות, טפרים וגופות שלמות — לצורכי אופנה ורפואה מסורתית.
לפי הדו״ח, אין די בהחרמת הטיגריסים — ויש צורך בהמשך חקירה אחרי נקודת התפיסה. הוא מדגיש שהכרחי לקיים שיתוף פעולה בינלאומי הדוק, וכן לפגוע ברשתות הפשע המאורגן לאורך כל שרשרת הסחר — באמצעות אכיפה מודיעינית רב־זרועית.
ליי הנרי, מנהלת שימור חיות בר בארגון הסביבתי WWF, אמרה לסוכנות AP כי העלייה בהברחת טיגריסים שלמים ממחישה את “התפקיד הבולט של מתקני רבייה בשבי, שמזינים ומשמרים את הסחר הבלתי חוקי”.
“הסחר הבלתי חוקי הוא עדיין האיום המיידי הגדול ביותר על הטיגריסים בטבע. אם לא נגביר במהירות את ההשקעה במאבק בהברחות — בכל חוליה בשרשרת — בהחלט ייתכן שנמצא את עצמנו בעולם ללא טיגריסים בטבע”, הזהירה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
