האיחוד האירופי שם אתמול (רביעי) את הזרקור על הבירוקרטיה והעיכובים המקשים על הנעת טנקים וחיילים ברחבי היבשת – על רקע החשש הגובר שבעתיד עלול לפרוץ עימות עם רוסיה. גורם אירופי הגדיר את האתגר בפשטות: איך מבטיחים שטור טנקים שמוצב בספרד "לא יגיע לפולין רק אחרי שהמלחמה כבר הסתיימה"? נכון להיום – יכול להיות שזה באמת מה יתרחש.
כיום נדרש לקבל אישור מכל מדינה ומדינה כדי שתתאפשר תנועה של טנקים וציוד כבד דרך שטח האיחוד האירופי. וגם כשיש אישורים, לעיתים השיירות נאלצות לבצע עיקופים ארוכים רק כדי להימנע מכבישים או גשרים שלא יכולים לשאת את משקלם. "יכולת תנועה מהירה של הצבאות באירופה היא תנאי חיוני להגנה האירופית", אמרה שרת החוץ של האיחוד, קאיה קלאס. "אנחנו חייבים להבטיח שהכוחות יגיעו למקום הנכון ובזמן הנכון".
טנקים של מדינות נאט"ו בתרגיל | צילום: EPA
מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנת 2022, אירופה מנסה להאיץ את בניית יכולות ההגנה שלה. אך השנה הזהירו מבקרי האיחוד כי העברת חיילים ונשק בין מדינות האיחוד היא עדיין "בעיה משמעותית", ושאין "הגדרה ברורה של מי אחראי על מה". בית הדין האירופי לביקורת כינה את מערך הניהול של הניידות הצבאית "מורכב ומפורק" – וציין, למשל, שטנקים ממדינה אחת לא יכולים לעבור למדינה אחרת אם משקלם עולה על התקנות המוגדרות לתעבורה בכבישים.
הכי מעניין
דוגמה בולטת אירעה בשנת 2022: צרפת התקשתה להוביל טנקים לרומניה לאחר שגרמניה הודיעה כי לא ניתן לשנע את הציוד הכבד בדרך היבשתית. הפתרון היה שכירת רכבות מיוחדות. כחלק מהתוכנית, זוהו כ־500 נקודות בעייתיות לאורך מסדרונות אפשריים להעברת כוחות צבא במקרה של מלחמה באירופה. ברוב הנקודות הללו נדרש שדרוג מיידי כדי לאפשר את רמת הניידות שהפכה לחיונית מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה.
לצורך המחשת הצורך לפעול, ציטט נציב ההגנה של האיחוד, אנדריוס קוביליאוס, את מפקד הכוחות האמריקניים באירופה במלחמת העולם הראשונה, הגנרל ג'ון ג'יי פרשינג, שאמר: "החי"ר מנצח בקרבות; הלוגיסטיקה מנצחת במלחמות".
חיילים של מדינות נאט"ו בתרגיל | צילום: EPA
מבחני לחץ
כדי לטפל במוקדי החסימה, מציעה הנציבות אישור אחיד שיהיה תקף בכל מדינות האיחוד – במקום מערך האישורים הנוכחי, שחלקם צריכים להינתן 45 יום מראש. במצבי חירום, בריסל רוצה גם לקבוע כללים ברורים למעבר מהיר וללא עיכובים. עוד מוצע "מנגנון סולידריות" שיאפשר שיתוף של משאבים צבאיים-אזרחיים כמו משאיות, כך שניתן יהיה לגייס אותם במהירות. קוביליאוס אמר כי תוכניות האיחוד מהוות "צעד משמעותי קדימה". כדי לוודא שהמערכת עובדת, הודיעה הנציבות כי ייערכו "מבחני לחץ" שיבדקו האם התשתיות מסוגלות לעמוד בתנועה מסיבית של ציוד צבאי כבד.
המודעות לבעיה אינה חדשה: נאט"ו מודאגת מכך כבר שנים, והנציבות כבר ניסתה לקדם שני מסלולי פעולה – האחרון בנובמבר 2022 – אך הוא זכה לקבלת פנים פושרת מצד בית הדין לביקורת. בריסל רוצה להקצות 17 מיליארד אירו לשנים 2034-2028 כדי לחזק את הניידות הצבאית – פי עשרה מהתקציב הקודם לטווח הארוך.
טנקים של מדינות נאט"ו בתרגיל | צילום: EPA
במקביל, חשפה הנציבות צעדים שמטרתם לקרב את תעשיית הביטחון האירופית לטכנולוגיות מתקדמות – מבינה מלאכותית ועד מחשוב קוונטי ומערכות חלל. על אף שהתעשייה כבר משתמשת בכלים כאלה, בריסל רוצה לעודד פרויקטים משותפים ומחזקת במיוחד את רעיון "מפעלי ה-AI" שייבחנו פתרונות בינה מלאכותית – ותדרוש לפתוח אותם גם בפני חברות בתחום הביטחוני.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
