"לכרות את הצוואר": המתיחות בין סין ליפן סביב טייוואן עולה מדרגה

בסוף השבוע האחרון אמרה ראש ממשלת יפן החדשה, סנאה טאקאיצ'י, שמתקפה סינית על טאיוואן תיחשב "מצב המסכן את הישרדותה של יפן" ועשויה להוביל לתגובה צבאית מצדה.

מדובר בהצהרה חריגה במיוחד במספר היבטים. ראשית, באיום מפורש על סין, לא מדינה שמרבה לקבל איומים. שנית, החוקה היפנית מגבילה את צבא יפן לפעולות הגנה בלבד, כאשר האופן שבו מתייחסת טאקאיצ'י לתקיפה סינית של טאייוואן – כאיום על יפן – מאפשר לה להיכנס לעימות צבאי.

כצפוי, הסינים הגיבו לאיום – באיום משלהם. דובר משרד החוץ הסיני, לין ג'יאן, אמר במסיבת עיתונאים כי אם יפן תעז להתערב צבאית במצב במצר טייוואן - מדובר יהיה במעשה תוקפנות, וסין תגיב על כך בתקיפות". עוד אמר, כי דבריה של טקאיצ׳י מהווים "התערבות גסה בעניינים הפנימיים של סין" וגרמו מכה קשה ליחסים בין המדינות.

ואם החלפת איומים במלחמה לא הספיקה, הגיעה תגובתו של הקונסול הכללי של סין באוסקה, שו ג'יאן, שפרסם פוסט ברשת X, בו כתב: "את הצוואר המלוכלך שמכניס את עצמו פנימה - יש לכרות!". לאחר שעורר סערה – הפוסט נמחק, אך מספר פוליטיקאים יפנים דרשו מטאקאיצ'י לגרשו מהמדינה חרף המחיקה. מספר ימים לאחר מכן, פרסם חשבון הקשור לרשת הטלוויזיה הממלכתית הסינית CCTV  ב-X כי טקאיצ'י "תשלם את המחיר אם תמשיך לפזר שטויות".

שר החוץ היפני, מוטגי טושימיצ'י, גינה במתינות את דבריו של ג'יאן וכינה אותם "מצערים". במסיבת עיתונאים שנערכה בקנדה, בשולי מפגש שרי החוץ של מדינות ה-7G הוסיף מוטגי כי יפן "תמשיך להפציר בצד הסיני לנקוט צעדים הולמים כדי שהדבר לא ישפיע על הכיוון הרחב של היחסים בין המדינות".

זה שנים רבות שהיחסים בין סין ויפן מורכבים וטעונים. הקטליזטור המרכזי שהניע את הסינים לחזור לצמרת העולמית מבחינה צבאית, טכנולוגית ועוד לאחר מאה שנות שפל, הייתה המלחמה השנייה עם יפן בין 1945-1937. במלחמה ההיא, שנמשכה במקביל למלחמת העולם-השנייה, נטבחו כ-15 מיליון סינים, רובם הגדול אזרחים, בידי צבא יפן. כיום סין נתפסת כאיום המרכזי על יפן, אבל גם שותפת הסחר המרכזית שלה.

הקו הניצי שהציגה טאקאיצ'י אינו מפתיע. הקו האידיאולוגי שלה מתאפיין בלאומנות חסרת פשרות והיא נחשבת לממשיכת דרכו של ראש-הממשלה לשעבר, שינזו אבה, שנרצח. בשנות שלטונו של אבה, 2007-2006 ושוב בין 2020-2012, הסירה יפן את המידע על הטבח שביצעו בסינים במלחמת סין-יפן השנייה ואף חיזק את הצבא באופן שנחשב בידי רבים לכזה שסתר את עקרון הפציפיזם בחוקה היפנית.

במהלך נפרד שעורר גינוי סיני, העניקה שלשום (שלישי) ממשלת יפן אות כבוד לבכיר לשעבר ב"משרד הנציגות הכלכלית והתרבותית של טאיפיי" ביפן. דובר משרד החוץ הסיני, גואו ג'יאקון, התייחס לאקט כ"פעולה שגויה נוספת של יפן בנושאים הקשורים לטייוואן". הוא חזר והדגיש כי סוגיית טייוואן היא קו אדום בלתי עביר ומהווה הבסיס הפוליטי של יחסי סין-יפן.

בזמן שמספר מדינות חזקות נערכות מאחורי הקלעים ל"מלחמת השבבים" על עתידה של טייוואן, המתיחות בעניינה לא פוסחת על יחסי סין-יפן. אם וכאשר סין תחליט לממש את שאיפותיה ולכבוש את האי, ייתכן ותיאלץ לגבור גם על יפן, לצד ארה"ב, אוסטרליה ומדינות נוספות. על כל פנים, האוקיינוס השקט – לא שקט.