כשעשן כתום מיתמר מעל, ודגלי הולנד בצבעי אדום, לבן וכחול מסתירים את פניהם, גברים צועדים ברחובות בקריאות - "Wij zijn Nederland" –"אנחנו הולנד". אפילו אמסטרדם, המזוהה עם סובלנות, חוותה ב־12 באוקטובר טעימה מהפגנה אלימה נגד הגירה – אחת משרשרת הפגנות ששטפו ערים הולנדיות רבות לקראת הבחירות שייערכו ביום רביעי.
כמו במדינות אירופה אחרות, נושא ההגירה הוא הסוגיה הבוערת ביותר בפוליטיקה ההולנדית, והוא שולט בשיח הציבורי ובקמפיין הבחירות לקראת ה־29 באוקטובר. סקרים מצביעים על כך שמפלגת החירות (PVV) בראשות חירט וילדרס מהימין הקיצוני עשויה שוב לזכות במירב הקולות, בזכות מסרים נגד הגירה.
חירט וילדרס, המועמד המוביל לקראת הבחירות בהולנד | צילום: AFP
"נושא ההגירה הולך להיות גורם משמעותי בהחלטה שלי למי להצביע", אמרה ל-AFP האחות ביאנקה דה פוס ."חשוב לי לעזור לאנשים, אבל זה לא חייב לקרות כאן – כאן פשוט צפוף מדי", אמרה בת ה־51.
הכי מעניין
כמו רבים מהבוחרים, דה פוס קושרת בין סוגיית ההגירה לבין משבר הדיור החריף בהולנד, שמקשה על צעירים למצוא קורת גג. "הבן שלי והבת הקטנה שלי לא מצליחים למצוא דירה, כי פשוט צפוף מדי", הוסיפה בזעם על התחושה שמבקשי מקלט מקבלים עדיפות בדיור ציבורי.
"שעירים לעזאזל"
לוקייה דה פריס, דוברת ארגון ולוכטלינגנוורק המסייע לפליטים ולמבקשי מקלט, אומרת שהיא מבינה את התחושה בציבור. "יש משבר דיור בהולנד, אין מספיק דירות ציבוריות", אמרה ל-AFP. "אבל אם מסתכלים על הנתונים, רואים שפחות מ־10 אחוז מהדיור הציבורי מוקצה למי שקיבלו מעמד פליט", ציינה.
לדבריה, הפליטים ומבקשי המקלט הפכו ל"שעירים לעזאזל לכל מיני בעיות" שהולנד מתמודדת איתן.
בפועל, הם נאלצים להמתין זמן רב עד שבקשותיהם נבדקות, דבר שגורם למצוקות נפשיות ומקשה על השתלבותם בחברה.
בחירות בהולנד | צילום: AFP
מרסל לוברס, חוקר מדע המדינה מאוניברסיטת אוטרכט, מסביר שהתופעה של האשמת מהגרים בבעיות היא עתיקה, ומפלגות הימין אימצו אותה לצרכיהן. "התחושות של חוסר שביעות רצון סביב הגירה, זהות ושייכות רלוונטיות להולנדים כבר מאז שנות ה־80 וה־90", אמר. כעת המפלגות הרדיקליות בימין מצליחות לרתום זאת היטב", הוסיף, וציין את הצלחתם של פוליטיקאים דומים בצרפת, בריטניה, גרמניה ואיטליה.
"נמאס לאנשים"
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הולנד (CBS) , בשנת 2024 היגרו למדינה 316 אלף איש – ירידה של 19 אלף לעומת השנה שקדמה לה. לפי נתוני רשות ההגירה וההתאזרחות ההולנדית (IND) שפורסמו בחודש שעבר, מספר בקשות המקלט הראשוניות ירד מ־49,892 בשנת 2023 ל־45,639 – ירידה של 8.5 אחוזים. אף על פי כן, הנושא ממשיך לשלוט בשיח הציבורי, ואף היה הסיבה לפיזור הממשלה ולהקדמת הבחירות.
וילדרס פירק את הממשלה הקודמת כשהוציא את מפלגתו מהקואליציה, מתוך תסכול מההתקדמות האיטית בהגשמת הבטחתו ליישם את "מדיניות ההגירה המחמירה ביותר אי פעם". הוא הציע לסגור את הגבולות בפני מבקשי מקלט, לחזק את הפיקוח בגבולות ולהרחיק מהמדינה בעלי אזרחות כפולה שהורשעו בפשעים. רבים מהמומחים המשפטיים והפוליטיים בהולנד דחו את הצעותיו בטענה שהן בלתי חוקיות או בלתי ישימות.
"נמאס לאנשים מהגירה המונית ומזרם של אנשים שפשוט לא שייכים לכאן מבחינה תרבותית", אמר וילדרס בראיון ל-AFP לקראת הבחירות. "אם תשאלו הרבה הולנדים היום – וגם במדינות אחרות – הם יגידו שהם מרגישים זרים בארצם, זרים בשכונה שלהם, זרים בעיר או בכפר שלהם", הוסיף.
הכעס כלפי מבקשי המקלט גלש לאלימות בערים אחדות, כאשר מפגינים נגד הקמת מקלטים זמניים בקרבת בתיהם התעמתו עם המשטרה. אלימות פרצה גם בספטמבר בהאג, כשמפגינים נגד הגירה פרצו למשרדי מפלגת המרכז־שמאל D66 והשחיתו אותם.
דה פריס מארגון הסיוע לפליטים הודתה כי הדעות בהולנד "מתקשחות". "עם זאת, חשוב לציין שגם רואים עלייה במספר האנשים שמוכנים לתמוך בפליטים בהולנד, דווקא עכשיו", אמרה.