סערה באירלנד: הנשיאה הנבחרת טענה שחמאס הוא “חלק מהעם הפלסטיני”

במערכת בחירות סוערת אשר הסתיימה השבוע, נבחרה אירית-קולוניאלית לשעבר, קתרין קונולי, לתפקיד נשיאת אירלנד. נצחונה משקף גל של אי־שביעות רצון עם הממסד – אך גם פותח פרק חדש במערכת היחסים הרגישה בין דבלין לירושלים.

במהלך קמפיין הבחירות התעוררה סערה בעקבות דבריה של קונולי, שצוטטה כשהיא טוענת כי חמאס “חלק ממרקם החיים של העם הפלסטיני”. באותה עת ציינה כי היא “מאירלנד, עם שיש לו היסטוריה של קולוניזציה, ואני אהיה זהירה מאוד בלהגיד לעם ריבוני איך לנהל את המדינה שלו”.

לאחר גלי ביקורת, כולל מראש הממשלה האירי מיכאל מרטין, נדרשה קונולי להגיב ולהבהיר: “גיניתי לחלוטין” את פעולות חמאס. היא הגדירה את מדינת ישראל כ“טרוריסטית” וטענה כי מה שהתרחש ב־7 באוקטובר “בלתי מקובל לחלוטין”, אך הדגישה ש“ההיסטוריה לא התחילה ב־7 באוקטובר”.

הדברים הללו מראים על קונפליקט פנימי עמוק: מצד אחד, קונולי מבקשת להדגיש את זכותה של פלסטין להחליט על גורלה בעצמה; מצד שני, ההתבטאות על חמאס מהווה מקור לפגיעה בדימוי ובקשרים הבינלאומיים של אירלנד.

בהקשר זה, נדרשה קונולי להבהיר האם היא רואה בחמאס ארגון טרור, ובתגובה היא הצהירה: “כן, הוא הוכרז כארגון טרוריסטי”, אך הוסיפה כי חשוב לדבר גם על ההקשר ההיסטורי והמשקל של הסכסוך.

למרות שתפקיד הנשיאות באירלנד ייצוגי בעיקרו, ומוגבל בעיקר לטקסים, מצבה החדש של אירלנד עשוי להימדד לא בזכות סמכויות פוליטיות ישירות, אלא במסרים שהיא שולחת לעולם — ובמיוחד למדינת ישראל ולקהילה היהודית באירלנד.

פרשנים איריים מציינים כי המירוץ לנשיאות הפך לבחירה בין המשך “הפוליטיקה הישנה” לבין הצפת עמדות חדשות — כולל במדיניות חוץ.
האם קונולי תוכל לאחד קולות מתוך מחויבות לערכים חברתיים ולסוגיות של צדק כלכלי, מחד — ובאותו הזמן לגשר על הקרע בעניין אירלנד-ישראל, מאידך? זה יהיה המבחן האמיתי של תקופת כהונתה הקרובה.