בריאיון של העיתונאית לסלי סטאל ששודר הלילה (שני) בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS, ועיקריו הובאו באתר האינטרנט של הרשת, מספרים שליחו של הנשיא טראמפ למזרח התיכון, סטיב ויטקוף, וחתנו ויועצו הקרוב של הנשיא, ג’ארד קושנר, על האירועים שהובילו לעסקת החטופים והסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס.
לסלי סטאל: שמעתי שהנשיא שאל אותך מה סיכויי ההצלחה.
ג’ארד קושנר: כן.
סטאל: ומה ענית?
קושנר: 100%. והוא שאל, "למה אתה כל כך בטוח?"
סטאל: כן.
קושנר: ואמרתי, "ובכן, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להיכשל".
סטיב ויטקוף: המשכנו לחשוב לעצמנו, "קו הסיום הזה? קו הסיום הזה הוא הצלת חיים".
ג’ארד קושנר: "רצינו שהחטופים יצאו. רצינו הפסקת אש אמיתית ששני הצדדים יכבדו. היינו צריכים דרך להכניס סיוע הומניטרי לאנשים. ואז היינו צריכים לכתוב את כל המילים המורכבות האלה כדי להתמודד עם 50 שנה של משחקי מילים מטופשים שכל כך רגילים אליהם שם. שני הצדדים רצו את המטרה. אנחנו רק היינו צריכים למצוא דרך לעזור לכולם להגיע לשם.
הכי מעניין
בריאיון ברשת CBS שאלה סטאל את ויטקוף וקושנר על ההשפעות של תקיפת ראשי חמאס בקטאר:
ויטקוף: התעוררנו בבוקר וגילינו שהייתה מתקפה כזו. וכמובן שהנשיא התקשר אליי.
סטאל: לא היה לכם מושג, כמובן?
ויטקוף: לא, בכלל לא. אני חושב שגם ג’ארד וגם אני הרגשנו... הרגשנו קצת נבגדים.
סטאל: שמעתי שהנשיא היה זועם.
קושנר: אני חושב שהוא הרגיש שהישראלים קצת מאבדים שליטה במה שהם עושים, והגיע הזמן להיות מאוד נחרץ ולעצור אותם מלעשות דברים שהוא חשב שאינם לטובתם לטווח הארוך.
סטאל: אנשים צריכים להבין שנתניהו – הישראלים הפציצו את אנשי השלום, הפציצו את צוות המשא ומתן.
ויטקוף: וזה, לסלי, היה בעל אפקט מדבק, כי הקטארים היו קריטיים למשא ומתן, כמו גם המצרים והטורקים, ואיבדנו את אמונם של הקטארים. חמאס ירד למחתרת, והיה קשה מאוד להגיע אליהם.
סטאל: והם היו הקשר שלכם לחמאס?
ויטקוף: בהחלט.
סטאל: אתם העברתם את ההצעות שלכם לחמאס דרך הקטארים.
ויטקוף: וזה הפך להיות ברור מאוד עד כמה התפקיד שלהם היה חיוני.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן | צילום: אבי אוחיון/ לע״מ
סטאל: אבל משהו קרה שהחזיר את הקטארים לתמונה – אותה שיחת טלפון שהנשיא טראמפ למעשה אילץ את נתניהו לקיים איתם.
ויטקוף: לא הייתי אומר אילץ.
סטאל: לא?
ויטקוף: הייתי אומר...
קושנר: הוא הופך לדיפלומט עכשיו.
ויטקוף: כן.
סטאל: בבירור.
ויטקוף: ההתנצלות הייתה חייבת לקרות. פשוט כך. לא התקדמנו בלי ההתנצלות הזו. והנשיא אמר לו: "אנשים מתנצלים".
ויטקוף התייחס לרעיון שעמד מאחורי תוכנית 20 הנקודות של טראמפ:
ויטקוף: הרעיון היה לשכנע את כולם ש־20 החטופים הישראלים שעדיין חיים כבר אינם נכס לחמאס – הם הפכו לנטל.
סטאל: איך הם הפכו לנטל ולא לקלף מיקוח?
ויטקוף: מפני שהם כבר לא...
קושנר: מה חמאס הרוויח מהחזקת החטופים האלה? עשרות אלפי פלסטינים נהרגו במלחמות האלה. חצי מעזה, או יותר מחצי, נהרס לחלוטין. אז מה בדיוק הרווח? הסיוט הגרוע ביותר של חמאס בהסכם היה שישראל תיסוג לקו שנקבע, חמאס ישחרר את כל החטופים, ואז ישראל תחזור לתקוף.
מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו נפגש עם אמיר קטאר, שייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, באמירי דיוואן בדוחא | צילום: AFP
ויטקוף: הנשיא אמר, "נעמוד מאחורי ההסכם הזה. לא נאפשר להפר את תנאיו מצד אף צד".
קושנר: ושני הצדדים יזכו ליחס הוגן.
ויטקוף: כן, שני הצדדים יזכו ליחס הוגן. נכנסנו לחדר, ונציג חמאס הראשי ישב ממש לצדי.
סטאל: הנציג הזה היה בדוחא כשהישראלים תקפו.
ויטקוף: נכון.
סטאל: הוא שרד אבל בנו נהרג.
ויטקוף: נכון.
סטאל: זה נכון?
ויטקוף: נכון מאוד. והבעינו בפניו תנחומים על מות בנו. הוא הזכיר זאת, ואמרתי לו שגם אני איבדתי בן, ושאנחנו שייכים למועדון רע מאוד – הורים שקברו את ילדיהם.
תקיפת בכירי חמאס בקטאר | צילום: איי.אף.פי
קושנר: כשסטיב והוא דיברו על בניהם, זה כבר לא היה משא ומתן עם ארגון טרור, אלא שני בני אדם שמביעים פגיעוּת זה כלפי זה.
סטאל: נכון שבסיום הפגישה, כשההסכם נחתם, הישראלים והקטארים התחבקו זה עם זה?
ויטקוף: בהחלט. וחשבתי לעצמי, הלוואי שהעולם היה יכול לראות את זה.
סטאל: החלטתם לנסוע לעזה. מה ראיתם?
קושנר: זה נראה כמעט כאילו פצצת גרעין הוטלה שם. ואז אתה רואה את האנשים חוזרים, ואני שואל את צה"ל, "לאן הם הולכים?" כי מסביבי הכול חורבות. והם אומרים: "הם חוזרים למקום שבו היה ביתם ההרוס, למגרש שלהם, ושם יקימו אוהל". וזה מאוד עצוב, כי אתה מבין שאין להם מקום אחר ללכת אליו.
סטאל: היית אומר עכשיו, אחרי שהיית שם, שזה היה רצח עם?
קושנר: לא.
ויטקוף: בהחלט לא. זו הייתה מלחמה.
עשן מיתמר מבניין במחנה אל-בורייג' לאחר תקיפת צה"ל היום | צילום: AFP
באותו ערב נסעו השניים לכיכר החטופים בתל אביב, שם משפחות החטופים הפגינו והתאבלו.
סטאל: כשניסית להודות לנתניהו— הם שרקו בוז.
ויטקוף: זה מה שהם מרגישים. אני לא מרגיש כך. אני חושב שהוא ניווט את מדינתו בנסיבות קשות מאוד.
סטאל: יש אנשים שחושבים שהוא עיכב את שחרור החטופים למען עתידו הפוליטי.
ויטקוף: אני לא חושב שזה המצב..
ויטקוף וקושנר בכיכר החטופים בסוף השבוע שעבר | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
קושנר: המסר החשוב ביותר שניסינו להעביר להנהגה הישראלית הוא – עכשיו, כשהמלחמה הסתיימה, אם אתם רוצים לשלב את ישראל במזרח התיכון הרחב, אתם חייבים למצוא דרך לעזור לעם הפלסטיני לשגשג.
סטאל: איך אתם מתקדמים עם המסר הזה?
קושנר: אנחנו רק בתחילת הדרך.
נושא מדאיג נוסף הוא האם חמאס מעכב את החזרת גופות החטופים הישראלים שנהרגו.
סטאל: אתה אומר עכשיו בפומבי שחמאס פועל בתום לב ומחפש ברצינות את הגופות?
קושנר: לפי מה שהועבר לנו מהמגשרים – כן, עד כה. זה עלול להתמוטט בכל רגע, אבל כרגע נראה שהם מכבדים את ההסכם.
סטאל: חמאס משתמש עכשיו בנשק כדי להוציא להורג אנשים שהוא רואה כאויביו בעזה. הם גם משתמשים בנשק כדי לבסס את שליטתם.
קושנר: חמאס עושה בדיוק מה שארגון טרור צפוי לעשות – מנסה לשקם את עצמו.
סטאל: נכון.
קושנר: ההצלחה או הכישלון של כל זה יהיו תלויים ביכולתם של ישראל והמנגנון הבינלאומי ליצור אלטרנטיבה בת קיימא. אם יצליחו – חמאס ייכשל, ועזה לא תהווה איום על ישראל בעתיד.
סטאל: שניכם עשיתם הרבה עסקים עם מדינות המפרץ – עסקאות בשווי מיליארדים. וחלק מהעסקים נעשו בזמן המשא ומתן, מה שמעורר שאלות של ניגוד עניינים.
קושנר: קודם כול, לסלי, אף אחד לא הצביע על מקרים שבהם סטיב או אני פעלנו שלא לטובת ארצות הברית. שנית—
סטאל: אבל התפיסה הציבורית?
קושנר: אנחנו לא יכולים לבזבז זמן על תפיסות. אנחנו מתמקדים בעובדות. באנו כדי לעשות טוב. אלה משימות כמעט בלתי אפשריות, ובגלל חשיבותן התנדבתי לעזור לנשיא וסטיב לקדם התקדמות. אבל אף אחד מאיתנו לא יהיה מעורב בהענקת חוזים או בקביעת מי יעשה עסקים בעזה.
ויטקוף: מבחינתי, לסלי, אני כבר לא בעסקים.
סטאל: כן, אבל המשפחה שלך כן.
ויטקוף: אבל אני התנתקתי. כמו ג’ארד, אני לא מקבל שכר ומשלם את כל הוצאותיי בעצמי.
סטאל: זה הפך לנושא בוער.
קושנר: מה שאנשים קוראים לו ניגוד עניינים – סטיב ואני קוראים לו ניסיון וקשרים אמינים שיש לנו בעולם. בלי הקשרים האלה, ההסכם ששחרר את החטופים לא היה מתרחש.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
