סאנאה טאקאיצ'י עומדת להפוך לאישה הראשונה בתפקיד ראש ממשלת יפן, אך רבות מעמדותיה נחשבות שמרניות – במדינה שעדיין נותרה פטריארכלית מאוד. טאקאיצ'י, שמשתדלת ללכת בדרכה של מרגרט תאצ'ר, נבחרה אתמול (שבת) לעמוד בראש המפלגה הליברלית-דמוקרטית השלטת, וצפויה להיכנס לתפקיד מאוחר יותר החודש.
היא הבטיחה למנות ממשלה עם שיעור נשים "בדומה למדינות הנורדיות", לעומת שתיים בלבד תחת קודמה בתפקיד, ראש הממשלה היוצא שיגרו איסיבה. טאקאיצ'י, בת 64, אמרה גם כי היא "מקווה להעלות את המודעות" בנוגע לקשיים בריאותיים שנשים חוות, ודיברה בגלוי על ניסיונה האישי עם גיל המעבר.
אף על פי כן, עמדותיה בנושאי מגדר ממקמות אותה בצד הימני של מפלגה שכבר נחשבת שמרנית. היא מתנגדת לשינוי חוק מהמאה ה־19, המחייב זוגות נשואים לשאת אותו שם משפחה – דבר שמוביל ברוב המכריע של המקרים לכך שהנשים נוטלות את שם משפחת הבעל. טאקאיצ'י גם מבקשת לשמר את כללי הירושה הגבריים במשפחת הקיסרות של יפן, והיא "מתנגדת באופן עקרוני" לנישואים חד־מיניים.
הכי מעניין
סאנאה טאקאיצ'י -האישה הראשונה שתכהן בראשות ממשלת יפן | צילום: AFP
יוקי צוג'י, פרופסורית המתמחה בפוליטיקה ומגדר באוניברסיטת טוקאי, אמרה כי טאקאיצ'י "אינה מגלה כל עניין בזכויות נשים או במדיניות שוויון מגדרי". "לכן, אין זה סביר שיתרחש שינוי כלשהו בתחום זה בהשוואה לממשלות קודמות של המפלגה הליברלית-דמוקרטית", אמרה ל־AFP.
צוג'י הוסיפה כי המשמעות הסמלית של מינוי אישה לתפקיד ראש ממשלה היא "משמעותית מאוד". אך לדבריה, הלחץ להשיג תוצאות יהיה גדול, ואם תיכשל, "דבר זה עלול לעודד תפיסות שליליות כלפי נשים בתפקיד ראש ממשלה".
"גאווה"
יוקה, עובדת צווארון לבן מטוקיו בשנות ה־50 לחייה, בירכה על בחירתה של טאקאיצ'י. "אנחנו יכולות לומר בגאווה לעולם שיפן צפויה לקבל מנהיגה אישה", אמרה יוקה ל־AFP. אך היא ספקנית באשר לסיכוי להתקדמות של ממש בנושאי מגדר תחת הנהגתה של טאקאיצ'י.
בשנה שעברה מונתה הדיילת לשעבר מיצוקו טוטורי למנכ"לית חברת התעופה יפן איירליינס – אך זהו סיפור הצלחה נדיר בעולם התאגידי היפני, שבו שעות העבודה ארוכות ואפשרויות הטיפול בילדים מוגבלות.
שיגרו אישיבה, ראש ממשלת יפן היוצא | צילום: JIJI Press / AFP
נשים ביפן החזיקו ב־13.2 אחוז בלבד מתפקידי הניהול בשנת 2021 – הנתון הנמוך ביותר מבין מדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD). יפן דורגה במקום ה־118 מתוך 148 בדו"ח הפער המגדרי העולמי לשנת 2025 של הפורום הכלכלי העולמי.
"יש הרבה נשים מוכשרות, אך תפקידי הנהגה נלקחים בדרך כלל על ידי גברים ביפן", אמרה יוקה, שביקשה להזדהות בשמה הפרטי בלבד. "רבות מהנשים נאלצות לוותר על הקריירה בשיאה מפני שעליהן לטפל בילדיהן או בהוריהן המזדקנים".
"לא כל כך יפה"
גם בפוליטיקה נשים אינן מיוצגות די הצורך: הן מהוות רק כ־15 אחוז מחברי הבית התחתון של הפרלמנט. חריגה בולטת היא מושלת טוקיו, יוריקו קואיקה, שכיהנה שלוש קדנציות והכריזה על שורה של צעדי מדיניות לתמיכה בנשים, ובהן מעונות יום חינם לילדים בגיל הרך.
חברות פרלמנט הצביעו על הקושי לשלב בין התפקיד הציבורי לבין חיי הבית – דבר שאינו מטריד את עמיתיהן הגברים. הן גם מתמודדות באופן שגרתי עם הערות סקסיסטיות.
סגן ראש הממשלה לשעבר, טארו אסו, תיאר בשנת 2024 את שרת החוץ דאז, יוקו קאמיקאווה, כ"דודה" ו"לא כל כך יפה". גם תנועת #MeToo לא הצליחה להכות שורש ביפן, ומעטות מהנפגעות מתקיפות מיניות מעזות לצאת ולדבר בפומבי. אלו שכן עשו זאת – בהן החיילת לשעבר רינה גונואי והעיתונאית שיורי איטו – זכו לשבחים על אומץ לבן, אך גם הותקפו קשות ברשתות החברתיות.
"בעבר היו קיסריות, אך לא הייתה אף אישה בתפקיד ראש ממשלה", אמר ל־AFP ריוקי טאצומי, בן 23, מטפל באנשים עם מוגבלויות. "אני חושב שזו יכולה להיות הזדמנות עבור יפן", הוסיף.