יוטיוב הסכימה לשלם 22 מיליון דולר לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, במסגרת הסכם פשרה בתביעה שהגיש נגדה לאחר שחסמה את חשבונו בעקבות אירועי ה־6 בינואר 2021 בגבעת הקפיטול. כך עולה ממסמכים שהוגשו לבית משפט פדרלי בקליפורניה ביום שני.
הסכום ישמש לפרויקט בנייה חדש בבית הלבן, באמצעות ארגון ללא מטרות רווח בשם Trust for the National Mall, המוקדש לשיקום ושימור המול הלאומי בוושינגטון. על פי ההסכם, חלק מהכסף יופנה להקמת אולם נשפים חדש בבית הלבן. בנוסף, יוטיוב תשלם 2.5 מיליון דולר לארגונים המזוהים עם טראמפ, בהם האיחוד השמרני האמריקני.

תומכי טראמפ מסתערים על הקפיטול במחאה על נצחונו של ביידן. | צילום: AFP
טראמפ פרסם בליל שני ברשת Truth Social כי מדובר ב"ניצחון אדיר שמוכיח שלצנזורה מצד ביג־טק יש מחיר". לדבריו, "נלחמנו על חופש הביטוי – וניצחנו".
הכי מעניין

צילום מסך | צילום: הרשת החברתית Truth
יוטיוב חסמה את טראמפ בינואר 2021 מחשש שימשיך לעודד אלימות באמצעות טענותיו על זיופים בבחירות, לאחר שמהומות הקפיטול הובילו לפציעת יותר מ־140 שוטרים. ההחלטה התקבלה במקביל לחסימות של פייסבוק וטוויטר.
טראמפ, בן 79, טען לאורך השנים כי הושתק שלא בצדק והגיש שורת תביעות נגד חברות הטכנולוגיה הגדולות. עורכי דינו טענו כי ההשעיה בוצעה על בסיס "קריטריונים עמומים ומשתנים".
עם זאת, מומחים משפטיים הדגישו כי הטענות חלשות, שכן התיקון הראשון לחוקה האמריקנית אוסר על הממשלה – אך לא על חברות פרטיות – להגביל חופש ביטוי. יוטיוב עצמה טענה כי היא "לא שחקן מדינתי" ולכן שמורה לה הזכות להפעיל שיקול דעת על השירותים הפרטיים שהיא מציעה.

המחשה מציגה אותיות גזורות מעיתונים המסודרות לקרוא "חדשות מזויפות", המונחות מול מסך המציג את הלוגו של הרשת החברתית האמריקאית יוטיוב | צילום: AFP
ארגוני תקשורת בארה״ב תקפו את ההסדר. ארגון Media Matters כינה אותו "מביש וקצר ראות", וטען כי הוא יסייע לטראמפ להמשיך ללחוץ על גופי תקשורת ורשתות כדי להשתיק ביקורת.
הפשרה עם יוטיוב מצטרפת לשורה של הסכמות דומות מאז חזר טראמפ לבית הלבן: בינואר השנה שילמה מטא (פייסבוק) 25 מיליון דולר כדי לסגור תביעה, מתוכם 22 מיליון שיועדו לספרייה הנשיאותית העתידית שלו; בפברואר הגיע טראמפ להסדר של 10 מיליון דולר מול X (טוויטר לשעבר); ופרמאונט גלובל שילמה 16 מיליון דולר כדי לסיים תביעה אחרת.
במקביל, גוגל ניצבת בפני הליך משפטי פדרלי משמעותי בווירג'יניה, שם נבחנת דרישה לפרק את עסקי פרסום האונליין של החברה – מה שמגביר את הלחץ על ענקיות הטכנולוגיה להגיע להסדרים עם הממשל.