"בין הפטיש לסדן": שלטון האייתוללות באיראן ניצב בפני משבר קיומי

סנקציות האו״ם נכנסו לתוקפן מחדש לאחר כישלון השיחות עם אירופה, כשהמשטר הדתי באיראן נאלץ להתמודד עם זעם ציבורי על אינפלציה גואה, קרע פנימי בהנהגה וחשש מתקיפות נוספות מצד ישראל וארה״ב

האייתוללה עלי חמינאי, ארכיון | EPA

האייתוללה עלי חמינאי, ארכיון | צילום: EPA

תוכן השמע עדיין בהכנה...

שליטיה הדתיים של איראן ניצבים בפני אחד המשברים החמורים ביותר מאז המהפכה האסלאמית ב־1979, כאשר הם נלכדים בין חוסר שביעות רצון גובר מבית לבין מבוי סתום במו״מ הגרעיני – מצב שהותיר את המדינה מבודדת ומפולגת.

האו"ם החזיר אמש (מוצאי שבת) לתוקפן את הסנקציות על איראן, לאחר ששיחות אחרונות בין טהרן למעצמות אירופה – בריטניה, צרפת וגרמניה – נכשלו בפתרון אחד הסכסוכים המתמשכים ביותר סביב תוכנית הגרעין האיראנית. ללא פריצת דרך בשיחות עם המערב, ארבעה בכירים איראנים ושני מקורבים העריכו כי הבידוד הכלכלי של איראן רק יעמיק, וילבה את זעם הציבור.

עוד כתבות בנושא

עם זאת, קבלת דרישות המערב עלולה לשבור את ההנהגה השלטת ולהעמיד בסכנה את עקרונות המהפכה האסלאמית של "אי כניעה ללחץ מערבי" שמגדירים את עמידתה האיתנה של טהרן, אמרו.

הכי מעניין

 חששות גוברים בטהרן מתקיפות ישראליות אפשריות

"הממסד הדתי תקוע בין הפטיש לסדן. עצם קיומה של הרפובליקה האסלאמית מצוי בסכנה", אמר בכיר אחד, והוסיף: "העם שלנו לא יכול לשאת עוד לחץ כלכלי או מלחמה נוספת". המתחים מתעצמים גם בשל חששות גוברים בטהרן מפני תקיפות ישראליות מחודשות על מתקני הגרעין האיראניים אם הדיפלומטיה עם המערב תיכשל, אמר בכיר נוסף.

בניין שקרס באיראן במהלך מבצע "עם כלביא" | AP

בניין שקרס באיראן במהלך מבצע "עם כלביא" | צילום: AP

המלחמה בת 12 הימים ביוני, שהחלה בתקיפות אוויריות ישראליות, ואחריהן תקיפות אמריקניות על שלושה מתקני גרעין איראניים, טלטלה את טהרן – ופרצה יום אחד בלבד לפני סבב שישי מתוכנן של שיחות עם וושינגטון על תוכנית הגרעין. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הזהירו כי לא יהססו להכות שוב באיראן אם זו תחזור להעשיר אורניום – נתיב אפשרי לפיתוח נשק גרעיני.

"אני חושב שהסיכוי לפרוץ מלחמה הוא משמעותי, בהתחשב בעמדה האגרסיבית של ישראל ובתמיכה החזקה שהיא מקבלת מארצות הברית כיום", אמר חבר הפרלמנט לשעבר עלי ג׳עפרזאדה אימנאבדי לכלי תקשורת איראניים ביום חמישי.

בריטניה, צרפת וגרמניה הפעילו אמש את מנגנון החזרת הסנקציות של האו״ם, כשהאשימו את איראן בהפרת הסכם הגרעין שנחתם ב־2015 עם מעצמות העולם. הצעדים נכנסו לתוקף במוצאי שבת לאחר שניסיונות המו״מ לעכבם השבוע, במהלך העצרת הכללית של האו״ם, כשלו.

הלוויית מדעני הגרעין האיראנים שחוסלו במבצע עם כלביא | EPA

הלוויית מדעני הגרעין האיראנים שחוסלו במבצע עם כלביא | צילום: EPA

ארצות הברית, בעלות בריתה האירופיות וישראל מאשימות את טהרן בשימוש בתוכנית הגרעין ככיסוי לניסיון לפתח יכולת לייצור נשק גרעיני. איראן מצידה טוענת שתוכניתה מיועדת למטרות שלום בלבד.

טהרן: הסנקציות יחייבו קו גרעיני קשוח יותר

גורמים איראניים אמרו כי הסנקציות המחודשות יובילו אותם לנקוט בקו גרעיני קשוח יותר, אך האיום במתקפות ישראליות מותיר בידיהם מעט מאוד מרחב תמרון. בכיר לשעבר במחנה המתון הטיל ספק בכך שטהרן תנקוט צעדים דרסטיים, מאחר שההנהגה מבינה את הסיכונים לנוכח עמדתה האזורית המוחלשת, הלחצים הפנימיים והמחיר האפשרי של הסלמה נוספת.

הקרעים בתוך ההנהגה האיראנית מתרחבים סביב השאלה מהי הדרך להתמודד עם המשבר – חלק דורשים קו נוקשה יותר ואחרים מתנגדים, מחשש שהדבר יוביל לקריסת הרפובליקה האסלאמית.

עם חזרתו המהירה של טראמפ למדיניות "הלחץ המרבי" מאז פברואר – עם סנקציות חדשות ואיומים בפעולה צבאית נוספת – אמר בכיר נוסף כי חלק ממקבלי ההחלטות בטהרן סבורים ש"תחזוק הסטטוס קוו – בלי מלחמה, בלי הסכם והמשך שיחות – הוא האפשרות הטובה ביותר, בלי להציע ויתורים נוספים".

עוד כתבות בנושא

הצעדים החדשים עלולים להכביד משמעותית על הכלכלה האיראנית, ולהגביל עוד יותר את המסחר עם מדינות שהתעלמו בעבר מהסנקציות החד-צדדיות של ארצות הברית. סנקציות האו״ם כוללות מגבלות על מגזרי הנפט, הבנקאות והפיננסים של איראן; אמברגו נשק; איסור על העשרת אורניום ועיבודו מחדש; איסור על פיתוח טילים בליסטיים המסוגלים לשאת נשק גרעיני; הקפאת נכסים עולמית ואיסורי נסיעה על יחידים וישויות איראניות.

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפגישה במוסקבה | EPA

נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפגישה במוסקבה | צילום: EPA

הזעם הציבורי גובר נוכח המשבר הכלכלי

כדי להחמיר את אתגריה של טהרן, הממסד הדתי מתמודד עם זעם ציבורי גובר בשל המשבר הכלכלי המעמיק. איראנים רבים, כמו המורה בבית ספר יסודי בשם שימה, חוששים כי החזרת סנקציות האו״ם תשבית עוד יותר את הכלכלה, שכבר סובלת מלחצים מתמשכים בעקבות שנים של סנקציות וניהול כושל. "אנחנו כבר נאבקים לגמור את החודש. עוד סנקציות פירושן עוד לחץ כלכלי. איך נשרוד?", אמרה שימה, בת 36 ואם לשניים, לרויטרס בשיחת טלפון מטהרן.

ההנהגה הדתית חוששת יותר ויותר כי הזעם הציבורי על המצוקה הכלכלית עלול להתפרץ למחאות המוניות ש"יפגעו עוד יותר במעמדה הבינלאומי", אמר הבכיר השני. שיעור האינפלציה הרשמי של איראן עומד על כ־40%, אך יש המעריכים שהוא עולה על 50%. כלי תקשורת איראניים דיווחו בחודשים האחרונים על עלייה ניכרת במחירי המזון, הדיור והשירותים, הנובעת מנפילת המטבע המקומי – הריאל – ומעלייה חדה במחירי חומרי הגלם.

איראן הצליחה עד כה למנוע קריסה מוחלטת של כלכלתה בעיקר בזכות סין, הרוכשת המרכזית של נפט איראני ואחת המדינות הבודדות שעדיין סוחרות עם טהרן למרות הסנקציות שהוטלו מחדש מאז 2018, כשנשיא ארה״ב דאז טראמפ ביטל את הסכם הגרעין. עם זאת, אי־ודאות שוררת לגבי יכולתה של איראן להמשיך ביצוא זה לנוכח חזרת סנקציות האו״ם.

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא