"זמנים מסוכנים": חשש במערב מברית ההגנה בין סעודיה לבין פקיסטן

הסכם הגנה הדדית נדיר נחתם שלשום בדרום אסיה, כשערב הסעודית ופקיסטן, מדינה המחזיקה בנשק גרעיני, נכנסו לברית הקובעת כי מתקפה על אחת מהמדינות תיחשב כמתקפה על שתיהן. פקיסטן, יש לציין, הייתה מעורבת השנה במלחמה קצרה נגד הודו.

מוחמד בן־סלמאן, יורש העצר והמנהיג בפועל של ערב הסעודית, חתם על ההסכם מצד הסעודים; לצידו חתם על ההסכם ראש ממשלת פקיסטן שהבז שריף. לפי ההצהרות שפרסמו משרד החוץ של פקיסטן וסוכנות הידיעות הרשמית הסעודית, ההסכם "נועד לפתח היבטים של שיתוף פעולה ביטחוני בין שתי המדינות ולחזק את ההרתעה המשותפת מפני כל תוקפנות". מקור סעודי בכיר, ששוחח בעילום שם עם פייננשל טיימס, רמז כי ההסכם "ינצל את כל האמצעים ההגנתיים והצבאיים הנדרשים בהתאם לאיום".

סעודיה מטפחת קשרים כלכליים, דתיים וביטחוניים הדוקים עם פקיסטן. לפי דיווחים ריאד אף סיפקה מימון לתוכנית הגרעין של אסלאמבאד במהלך פיתוחה, בשנות השמונים והתשעים: הקצין הפקיסטני תת־אלוף בדימוס פרוז חסן ח'אן כתב בספרו Eating Grass, העוסק בתוכנית הפצצה הגרעינית של ארצו, שערב הסעודית סיפקה "תמיכה כספית נדיבה לפקיסטן, שאפשרה את המשך התוכנית הגרעינית, בעיקר כאשר המדינה הייתה תחת סנקציות".

הסכם ההגנה ההדדית מסמן את המהלך הביטחוני הגדול הראשון של מדינה ערבית במפרץ מאז התקיפה בקטאר. ארצות הברית, שהייתה זה מכבר הערבה לביטחון מדינות המפרץ, לא פרסמה תגובה להסכם בשלב זה. זלמאי חאלילזאד, דיפלומט אמריקני לשעבר ובעל ניסיון רב באפגניסטן ובפקיסטן, הביע דאגה מההסכם, ואמר כי הוא מגיע ב"זמנים מסוכנים". "לפקיסטן יש נשק גרעיני ומערכות שיגור היכולות לפגוע במטרות ברחבי המזרח התיכון, כולל בישראל", כתב ברשת X. "היא גם מפתחת מערכות שיכולות להגיע לארצות הברית".

קשרי הביטחון בין סעודיה לפקיסטן נשענים בין השאר על נכונותה של אסלאמבאד להגן על אתרי הקודש האסלאמיים במכה ובמדינה. חיילים פקיסטנים הגיעו לראשונה לסעודיה בסוף שנות השישים בשל חששות מהמלחמה של מצרים בתימן בעת ההיא. הקשרים התחזקו לאחר המהפכה האסלאמית באיראן ב־1979 וחששות הממלכה מעימות עם טהרן.

דיפלומטים פקיסטנים ומומחים רמזו לאורך השנים - בייחוד כשגבר המתח סביב תוכנית הגרעין של איראן - כי ערב הסעודית עשויה ליהנות ממטריית ההגנה הגרעינית של פקיסטן. אך במברק דיפלומטי אמריקני מ־2007 שפורסם בוויקיליקס, ציינו דיפלומטים אמריקנים בערב הסעודית כי עמיתיהם הפקיסטנים העלו את הרעיון שהסעודים דווקא יפתחו בעצמם תוכנית נשק גרעיני. "ערב הסעודית רוצה להגן על עצמה ועל האזור, ומכיוון שחלק מהשחקנים האזוריים האחרים — בייחוד מצרים — אינם מסוגלים לפתח מערכות נשק כאלה בשל מגבלות כלכליות, הגיוני שהסעודים ייכנסו לתפקיד 'המגן' הפיזי", נכתב במברק.

ואכן, הנסיך בן־סלמאן אמר בשנים האחרונות כי הממלכה תשאף לנשק גרעיני אם גם איראן תחזיק בנשק כזה. לפי ההערכות, לממלכה יש כבר תוכנית טילים בליסטיים שיכולה לשמש מערכת שיגור לנשק גרעיני. אך ערב הסעודית היא חברה באמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) ולכן השגת הפצצה היא צעד מורכב יותר. ערב הסעודית ביקשה את סיוע ארצות הברית לקידום תוכנית גרעין אזרחית, בין השאר כחלק מתהליך כינון היחסים עם ישראל שהתנהל לפני המלחמה שפרצה ב־7 באוקטובר. הדבר היה עשוי לאפשר לה להעשיר אורניום בשטחה – מה שמדאיג מומחים למניעת הפצה של נשק גרעיני, שכן כל סחרור צנטריפוגות פותח פתח לתוכנית נשק גרעינית.

פקיסטן פיתחה את תוכנית הנשק הגרעיני שלה כדי להתמודד עם פצצות האטום של הודו. שתי השכנות ניהלו כמה מלחמות ועמדו לאחרונה שוב על סף עימות לאחר טבח ג'יהאדיסטי בתיירים הודים בחבל קשמיר. לפי ארגון מדעני האטום, הפועל נגד הפצת נשק גרעיני, להודו יש כ־172 ראשי נפץ גרעיניים, בעוד לפקיסטן יש 170. משרד החוץ של הודו התייחס להסכם סעודיה־פקיסטן אתמול, ואמר שיבחן את השלכותיה של ההתפתחות "על הביטחון הלאומי ועל היציבות האזורית והעולמית". ערב הסעודית שומרת גם על קשרים הדוקים עם הודו.

לפני חתימת ההסכם הביטחוני, איראן שלחה את עלי לאריג'אני, פוליטיקאי בכיר המשמש כיום מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, לביקור בערב הסעודית. ייתכן שהדבר רמז לכך שהממלכה עדכנה את טהרן על ההסכם; בין השתיים מתקיים דיאלוג מאז נחתם הסכם הפיוס בתיווך סין ב־2023.