רוביק, מפעיל רחפנים בצבא אוקראינה, עקב במשך שבועות אחרי כל תנועה של חייל רוסי אחד, כשהוא מקווה להרוויח שש נקודות לפחות על חיסולו. במלחמה שנשענת יותר ויותר על לוחמת רחפנים, אוקראינה השיקה מערכת רכישה חדשה המבוססת על ניקוד שמאפשרת ליחידות לחדש את מלאי הרחפנים שלהן - ורוביק ביקש לסייע לחטיבתו לצבור "מזומנים".
בחנות המקוונת Brave1 שהשיק משרד הדיגיטל של אוקראינה, חיילי צבא אוקראינה יכולים לרכוש רחפנים חדשים לצורך הלחימה בפלישה הרוסית. מחיר הציוד נע בין שתי נקודות זיכוי לכמה עשרות נקודות, ו"הכי הרבה נקודות מקבלים על חיסול לוחמי רגלים - אז כולם מתמקדים בהשמדה של חי"ר", אומר רוביק בן ה־22 בשיחה בחורבותיו של בית ספר במזרח אוקראינה, משכנה הזמני של יחידת סיור של הקורפוס הצבאי השלישי.
זהו "האמזון הצבאי הראשון בעולם", כפי שמכנים יוצרי Brave1 את האתר: החנות המקוונת מאפשרת לחטיבות לבחור את כלי הנשק ואפילו לכתוב חוות דעת. "זה ביזור סמכויות מוחלט", אומר מנהל האתר, אנדריי חריצניוק. לדבריו, המערכת גם מעודדת "תחרות בריאה" בין יחידות הרחפנים של הצבא האוקראיני וגם בין היצרנים, המתחרים על פיתוח כלי הנשק הטובים ביותר.
הכי מעניין

| צילום: איי.אף.פי
חיילים רבים ביחידתו של רוביק הם בני הדור שגדל על משחקי מחשב וסמארטפונים, והפעלת רחפנים כמעט טבעית להם. הם מובילים מהפכה בלחימה הקונבנציונלית: הם מפעילים "מטרייה" של רחפנים זולים אך קטלניים, שמכסים את קו החזית, מתרסקים ישירות על מטרות או מטילים עליהן פצצות. מפעילי הרחפנים מעלים הקלטות של החיסולים לאתר, ואלו מאומתות בפלטפורמה ומומרות לנקודות.
"לצד תהליך מתוכנן מלמעלה של העברת אספקה עד לקווי החזית, האספקה כאן פועלת דרך ביקוש מלמטה", אומר מתיו פורד, פרופסור חבר באוניברסיטה הביטחונית השוודית. התוכנית אינה מחליפה את האספקה המרכזית של נשק או תחמושת, אלא פועלת לצידה. "המשימה שלנו תמיד קודמת – לא הנקודות או הדירוגים", אמר פומה, קצין בגדוד "אכילס".
לָפַייט, מטיס רחפנים בגדוד אכילס, גאה מאוד בכך שיחידתו הופיעה בלוח הדירוג האחרון. הלוחם בן ה־37, שעבד בחברת הייטק לפני המלחמה, הודה שהוא מבין מדוע "גיימיפיקציה" של ההרג עלולה להיתפס אחרת באזרחות. "כאשר אני מנסה לחזור להלך רוח אזרחי ולחשוב על זה, זה קצת מביך. זה צורב מעט", אמר.
מפעילי הרחפנים נחשפים באופן אינטימי במיוחד לאש בחזית: רוביק מספר כיצד עקב במשך שבועות אחרי חייל רוסי ושמע פרטים מחייו האישיים. "אחרי שהרגנו אותו הנשמה שלי הרגישה קצת ריקה", הוא אומר, אבל "אילו אנשים אחרים היו בנעלינו, הם היו מבינים על מה מדובר. יש מלחמה בארצנו. אין מקום לרחמים".