כשפניו צבועות בשחור ורובה בידו, החייל הצעיר טקומה הייאנה זוחל בשדה באוקינאווה – קו ההגנה הקדמי של יפן – בעוד החרדה מפני שאיפותיה הטריטוריאליות של סין, גוברת במדינת האיים. בעוד העולם מציין 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה, יפן – שהוגדרה רשמית כפציפיסטית מאז תבוסתה – מנסה לגרום לאזרחיה הצעירים להתגייס לשורות כוחותיה המזוינים.
טוקיו החלה להגדיל את תקציב הביטחון ב-2023 ומכוונת לייעד לכך 2 אחוזים מהתמ"ג של המדינה עד סוף 2027. היא סופגת לחץ מוושינגטון להגדיל את ההוצאה עוד יותר. יפן חוששת כי סין תנסה להשתלט בכוח על טייוואן – האי העצמאי שלטענת בייג’ינג שייך לה – מהלך שעלול להצית עימות עם ארצות הברית ולסבך גם את טוקיו.
אבל קשה לשכנע צעירים יפנים להתגייס.
הכי מעניין
הייאנה, בן 19, התגייס לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר התיכון במרץ. בו עסק בין השאר בענף הספורט בדמינטון. לדבריו, מה שמשך אותו להתגייס הייתה האפשרות לסייע לנפגעי אסונות טבע. "חשבתי שזה תפקיד שבו אוכל לתרום למדינה ולהיות גאה בעצמי, ולכן החלטתי להתגייס", אמר ל-AFP, תוך שהוא מתחמק משאלות על הנושא הרגיש של הביטחון הלאומי.

חברי כוחות ההגנה העצמית היפניים (JSDF) | צילום: AFP
טוקיו מבקשת לחזק את נוכחותה הצבאית בדרום-מערב יפן, במיוחד באוקינאווה, בה מצויים כ-70 אחוזים מהבסיסים האמריקניים ביפן, ונחשבת קריטית למעקב אחרי סין, מיצר טייוואן וחצי האי הקוריאני.
ב-2023 ניסו הכוחות המזוינים של יפן, ה-SDF (כוחות ההגנה העצמית), לגייס כמעט 20 אלף אנשים, אך הצליחו לצרף רק מחצית מכך, לפי משרד ההגנה. משימות מסוכנות, שכר נמוך ופרישה כפויה כבר בגיל 56 מרתיעים צעירים, אומרים גורמים רשמיים ומומחים. לכך מצטרפים שיעורי ילודה נמוכים, אוכלוסייה מצטמצמת ושוק עבודה לחוץ – מה שמשאיר כ-10 אחוזים מהמשרות בכוחות המזוינים, המונים 250 אלף חיילים, לא מאוישות.
תנאים טובים יותר
באוקינאווה - הייאנה וחבריו מתאמנים בחום הכבד – מתרגלים יצירת קווי התקפה וריצה לעבר ביצורי אויב מדומים. "האימונים פיזיים וקשים, אבל אני רגיל לכך כייוון שהתאמנתי בספורט בבית הספר", סיפר. "יותר מתיש ומלחיץ בשבילי הצורך לירות ברובה".
ראש הממשלה שיגרו אישיבה אמר ביוני כי הגדלת מספר החיילים ב-SDF היא "בעדיפות עליונה" לנוכח הידרדרות המצב הביטחוני. קאזויוקי שיאוריי, מפקד חטיבת החי"ר באוקינאווה, אליה משתייך הייאנה, אמר כי העלאת תקציב הביטחון שיפרה בהדרגה את תנאי החיילים, כולל מיזוג אוויר, שירותים נקיים יותר ופרטיות מוגברת במגורים. "לפני תוספת התקציבים, החיילים התלוננו שאין להם מספיק תחמושת וציוד בסיסי", אמר. "הם נהגו לפרק טנקים ומטוסים ישנים כדי להשיג חלקי חילוף לכלים חדשים יותר".

חברי כוחות ההגנה העצמית היפניים (JSDF) | צילום: צילום מסך מיוטיוב
אבל לא מדובר רק ב"חיילים שרירים עם יכולת קרבית גבוהה". טושיווקי אסו, שעוסק בגיוס ל-SDF באוקינאווה, ציין כי הכוחות מחפשים מגוון רחב של אנשים, שכן "ביטחון לאומי כולל היום גם סייבר, הגנה בחלל, לוחמה אלקטרומגנטית וכמובן מודיעין".
חשש להילחם
למרות דחיפת הממשלה, אזרחי יפן נוטים להתרחק מנושאי ביטחון, כשחלקם עדיין נושאים זיכרונות קשים מעברה המיליטריסטי של המדינה. חוקת יפן, שנכתבה בידי ארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה ומקבלת תמיכה רחבה בציבור הרחב, אוסרת על שימוש בכוח ואינה מכירה ב-SDF כצבא רשמי. למרות שהכוחות זוכים להערכה רבה, הציבור מתנגד בעקביות לניסיונות לשנות את החוקה.
בסקר שערכה חברת "גאלופ אינטרנשיונל" בשנה שעברה, רק 9 אחוזים מהיפנים אמרו כי יילחמו עבור ארצם במקרה שתפרוץ מלחמה, בעוד 50 אחוזים אמרו שלא. לשם השוואה: 46 אחוזים מהדרום קוריאנים, 41 אחוזים מהאמריקנים ו-34 אחוזים מהקנדים השיבו בחיוב.
עוד כתבות בנושא
ריוֹאיצ’י אוריקי, לשעבר ראש המטה הכללי של ה-SDF, אמר במסיבת עיתונאים כי הוא מקווה ל"הבנה גדולה יותר בציבור לגבי מצב הביטחון הלאומי".
בשטח, המתגייסים החדשים מספרים על התרגשות. "אני מרגיש שהבנתי את רוחם וכישוריהם של אנשי כוחות ההגנה", אמר הייאנה, שמתקרב לסיום הכשרתו הראשונית. "אני מרגיש שגדלתי".
עוד כתבות בנושא