מכרות פחם ותחנת גרעין: האזורים הכבושים באוקראינה שנידונים במו"מ

חמישה מחוזות אוקראיניים הכבושים בידי רוסיה עומדים במרכז המאמצים הדיפלומטיים לסיום המלחמה שנמשכת שלוש וחצי שנים.

לפי מקור, רוסיה דרשה את מלוא שטחי מחוזות דונצק ולוגנסק שבמזרח (בגבול רוסיה), בתמורה להקפאת החזית הדרומית בחרסון וזפוריז’יה.

מקור שנחשף לשיחת טלפון בין דונלד טראמפ למנהיגים אירופים, לאחר פסגתו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אמר לסוכנות AFP כי נשיא ארצות הברית “נוטה לתמוך” בהצעה זו.

אך אוקראינה סירבה לוותר על מחוזות אלה, שהיא מחשיבה כ“כבושים זמנית”.

דונצק ולוגנסק: העדיפות העליונה של הקרמלין

שני המחוזות הגובלים ברוסיה מהווים יחד את אזור הדונבאס – אזור תעשייה ומכרות פחם – שכבישתו מהווה עדיפות עבור פוטין.

על פי ניתוח AFP לנתוני המכון האמריקני לחקר המלחמה (ISW) ומיזם האיומים הקריטיים (CTP), כוחות רוסיה מחזיקים ביותר מ־99% ממחוז לוגנסק ו־79% ממחוז דונצק, וכן בבירות המחוזיות.

לדברי גורמים מקומיים, כ־242,700 בני אדם עדיין מתגוררים בחלקים שבשליטת אוקראינה במחוז דונצק, כולל בכמה ערים.

ההתקדמות הרוסית מאיימת על מרכזי הלוגיסטיקה והמעוזים הצבאיים של אוקראינה באזור, אשר התבצר בכבדות מאז 2014, אז פרצה מרד בדלני בחסות מוסקבה.

הפלישה רחבת־ההיקף בפברואר 2022 החריפה את המצב, הרסה שטחים נרחבים ואילצה רבים להימלט.

דונצק ולוגנסק הן ברובן דוברות רוסית – עובדה ששימשה את הקרמלין כתירוץ להצדקת הפלישה.

בספטמבר 2022 הכריזה רוסיה כי סיפחה את שני מחוזות הכרייה הללו, יחד עם חרסון וזפוריז’יה בדרום.

מחוז דונצק היה זירת הקרבות הקשים ביותר במלחמה, בהם בקרב על בחמוט, מריופול ואבדייבקה.

חרסון: שוחררה חלקית

מחוז חרסון, הידוע בחקלאותו, נכבש כמעט כולו על ידי הצבא הרוסי בתחילת הפלישה, אך אוקראינה הצליחה לשחרר את עיר הבירה האזורית, חרסון, במתקפת נגד בנובמבר 2022.

מאז נותרה החזית יציבה יחסית, כאשר הצבא הרוסי מחזיק בכ־71% מהמחוז, לפי ניתוח AFP.

זפוריז’יה: אזור גרעיני שברירי

במחוז זפוריז’יה חלו שינויים מועטים, ואוקראינה שומרת על השליטה במרכז העירוני הראשי.

עם זאת, רוסיה מחזיקה בכ־74% מהמחוז, כולל תחנת הכוח הגרעינית זפוריז’יה - הגדולה באירופה - שנכבשה בשבועות הראשונים של המלחמה.

למרות שהתחנה הושבתה, היא עדיין נחשבת למסוכנת שכן היא מצויה סמוך לקו הלחימה. רוסיה ואוקראינה מאשימות זו את זו בירי לעברה.

סומי וחרקוב: חדירות שוליות

בנוסף לשטחים שרוסיה טוענת כי סיפחה, כוחותיה מבצעים חדירות מסוימות למחוזות הגבול הצפון־מזרחיים סומי וחרקוב.

אולם מוסקבה אינה שולטת באף מרכז עירוני שם, ומחזיקה רק בחמישה אחוזים ממחוז חרקוב ואחוז אחד ממחוז סומי, על פי נתוני ISW ו־CTP ש־AFP ניתחה.

הקרמלין אמר כי ברצונו להקים שם “אזור חיץ” כדי למנוע מתקפות אוקראיניות לתוך שטח רוסיה, דוגמת חדירה למחוז קורסק בקיץ 2024.

קרים: 11 שנות כיבוש

רוסיה סיפחה את חצי האי קרים בשנת 2014 במשאל עם שגונה על ידי הקהילה הבינלאומית. אחיזת הקרמלין בחצי האי נותרה יציבה במיוחד. מוסקבה מבקשת הכרה בסיפוח מצד מדינות המערב וקייב.

שליטתה מחדש של אוקראינה בחצי האי “אינה באה בחשבון”, הזהיר טראמפ ביום ראשון בערב, יומיים לאחר פגישתו עם פוטין.

בשנת 2018 בנתה רוסיה גשר שחיבר את אזור הנופש והיין לחצי האי היבשתי – יעד מרכזי לצבא האוקראיני כיום.

קייב תוקפת גם את התשתיות הצבאיות והימיות של מוסקבה בחצי האי המבוצַר בכבדות.

כל התנגדות או ביקורת על הכיבוש נענשות על ידי הממשל שהציבה מוסקבה – במעצר, עינויים או מוות, לפי הרשויות האוקראיניות.

הקרמלין מואשם ב“רוסיפיקציה” של השטחים, תוך שליטה בחינוך, בתקשורת ובכל תחומי החיים, מתן תמריצים לרוסים לעבור לשם והנפקת דרכונים רוסיים לאוקראינים.