ארגון ה-IPC שמסונף לאו"ם וכולל ממשלות מערביות, סוכנויות של האו"ם וארגוני סיוע, הכריז לאחרונה על "תרחיש קיצון של רעב" ברצועת עזה. אך הוא עשה זאת תוך שינוי שקט של אחד מהקריטריונים המרכזיים שלו, באופן שמקל על מתן ההגדרה הזו. כך דיווח שלשום (רביעי) האתר האמריקני וושינגטון פרי ביקון.
בהערכתו מ-29 ביולי, קבע ארגון ה-IPC כי "הולכת ומצטברת עדות לכך שרעב, תת-תזונה ומחלות נרחבות מובילים לעלייה בתמותה הקשורה לרעב" בשטח שבשליטת חמאס. כלי התקשורת הניו-יורק טיימס, NPR, CNN ו-ABC השתמשו בדו"ח כדי לקשור בין מגבלות הסיוע של ישראל לבין "רעב המוני" ברצועה.
אלא שבניגוד לעבר, הדו"ח האחרון הציג מדד חדש לתת-תזונה שלא משמש באופן מסורתי לקביעת רעב. בנוסף, ה-IPC הוריד בחצי את שיעור הילדים הלוקים בתת-תזונה חריפה הדרוש להכרזה על רעב – מ-30% ל-15% בלבד.
הכי מעניין
המדד המסורתי, מבוסס יחס משקל-גובה, נחשב מדויק ומושקע יותר מבחינת איסוף הנתונים, אך גם מצריך תהליך מדידה ארוך יותר. המדידה החדשה, לעומת זאת, פשוטה בהרבה ומסתכמת במדידה חיצונית של הזרוע.
תמונתו של הפעוט מוחמד אל־מעתוק, שמשמשת את הקמפיין השקרי נגד ישראל | צילום: Omar AL-QATTAA / AFP
הקריטריון החדש הופיע בהערה קטנה עם כוכבית מתחת לטבלה שכותרתה "מתי מוגדר רעב?", ולא הוזכר בגיליון העובדות הרשמי של הארגון. לפי המדריך הטכני של ה-IPC, המדד החדש, מדד MUAC, מוגדר כתוספת משלימה בלבד – לא כבסיס ראשי – והגדרת רעב אפשרית רק כאשר יש "נתונים אמינים" המבוססים על יחס משקל-גובה או מדד ראשי אחר (שאינו MUAC).
עובדי סיוע ותיקים הביעו דאגה. "זה שינוי די משמעותי בסטנדרטים", אמר אחד מהם לאתר האמריקני "וושינגטון פרי בייקון". "הורדת הרף הופכת את ההכרזה על רעב להרבה יותר קלה". עובד אחר ציין כי הכרזות הרעב בעבר בסומליה, דרום סודן וסודן הסתמכו על רף 30% במשקל-לגובה.
ברצועה, לפי המדד החדש, שיעור תת-התזונה החריפה בקרב ילדים עומד על פחות מ-8% בדיר אל-בלח ובחאן יונס, ועל 16.5% בעיר עזה – מעט מעל הרף החדש של 15%, אך רחוק מאוד מהרף הקודם של 30%.
הדו"ח מיולי ציין גם כי בין אפריל לאמצע יולי טופלו "יותר מ-20 אלף ילדים" שסובלים מתת-תזונה חריפה, בהם יותר מ-3,000 במצב קשה, וכן תועדו לפחות 16 מקרי מוות של ילדים כתוצאה מרעב. אולם הנתונים נלקחו מ"מסמכים פנימיים" שאינם זמינים לציבור.
עוד דווח כי חלק גדול מהמידע מבוסס על מקורות של משרד הבריאות של חמאס וארגונים מקומיים הקשורים אליו, בהם "ארד אל-אינסן", עמותת סיוע שהואשמה בעבר בקשרים עם חמאס.
ה-IPC לא השיב לפניות ה"וושינגטון פרי בייקון" בנוגע לשינויי שיטת המדידה או למהימנות המקורות.