איראן איימה אתמול (שבת) לחסום מסדרון תחבורה שתוכנן בקווקז במסגרת יוזמה אזורית בחסות נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, כך דיווחו כלי תקשורת באיראן, הצעד מטיל צל על תוכנית השלום בין ארמניה ואזרבייג'ן שהתקבלה כשינוי אסטרטגי חשוב.
דיפלומט בכיר באזרבייג׳ן אמר מוקדם יותר כי התוכנית, שהוכרזה בידי טראמפ שלשום, היא "צעד אחד בלבד מהסכם שלום סופי" בין ארצו לארמניה, שחזרה מצדה על תמיכתה ביוזמה.
המסדרון, שזכה לשם "נתיב טראמפ לשלום ושגשוג בינלאומי" (TRIPP), אמור לעבור בדרום ארמניה, לאפשר לאזרבייג׳ן גישה ישירה למובלעת נחצ׳יבאן ומשם להמשיך לטורקיה. לפי הבית הלבן, לארה״ב יוענקו זכויות פיתוח בלעדיות לאורך הציר, במטרה להגדיל את יצוא האנרגיה והמשאבים האזוריים.
הכי מעניין
שר החוץ ואחת הדמויות החזקות באיראן, עבאס עראקצ'י, שותה מים במהלך מסיבת עיתונאים | צילום: AFP
לא ברור כיצד בכוונת איראן, הגובלת באזור, לחסום את המסדרון, אך הצהרתו של עלי אכבר ולאיאתי, יועצו הבכיר של המנהיג העליון עלי ח׳אמנאי, עוררה שאלות על ביטחונו. לדבריו, תרגילים צבאיים שביצעה איראן בצפון־מערב המדינה ממחישים את "הנכונות והנחישות" של הרפובליקה האסלאמית למנוע שינויי גבול גיאופוליטיים.
״המסדרון הזה לא יהפוך לדרך חדשה בבעלותו של טראמפ, אלא לבית קברות לשכירי החרב שלו״, אמר ולאיאתי.
מוקדם יותר בירכה איראן על ההסכם החדש "כצעד חשוב לעבר שלום אזורי בר־קיימא", אך הזהירה מפני "התערבות זרה סמוך לגבולותינו" שעלולה לפגוע ביציבות.
אנליסטים ובכירים לשעבר טוענים כי לאיראן, הנתונה ללחץ אמריקני גובר על רקע תוכנית הגרעין והשלכות המלחמה בת 12 הימים עם ישראל ביוני, אין עוצמה צבאית ממשית לחסום את הציר.
מוסקבה: לתת לפתרונות אזוריים להוביל
טראמפ אירח שלשום בבית הלבן את נשיא אזרבייג׳ן אילהם אלייב ואת ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן, לחתימת הצהרה משותפת שנועדה לשים קץ לעשרות שנות סכסוך מדמם לסירוגין.
רוסיה, המתווכת המסורתית ובעלת בריתה של ארמניה בקווקז, אזור אסטרטגי מרושת בצינורות נפט וגז, לא נכללה ביוזמה, על אף שחיילי משמר הגבול שלה מוצבים על הגבול בין ארמניה לאיראן.
מוסקבה הביעה תמיכה עקרונית בפסגה, אך הציעה לקדם "פתרונות שיפותחו על ידי מדינות האזור עצמן, בסיוע שכניהן הצמודים – רוסיה, איראן וטורקיה" כדי להימנע מ"הניסיון העצוב" של תיווך מערבי במזרח התיכון.
טורקיה, בת בריתה הקרובה של באקו וחברת נאט״ו, בירכה על ההסכם.
העימות בין אזרבייג׳ן לארמניה החל בסוף שנות ה־80 סביב נגורנו־קרבאך, מחוז הררי באזרבייג׳ן המאוכלס בעיקר בארמנים שהתנתק מהמדינה בסיוע ארמני. ב־2023 חזרה אזרבייג׳ן לשלוט בכל המחוז, מה שגרם לכמעט כל 100 אלף הארמנים המקומיים להימלט לארמניה.
נשיא אזרבייג׳ן אילהם אלייב'' ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן והנשיא טראמפ בבית הלבן | צילום: EPA/NATHAN HOWARD / POOL
״פרק העוינות נסגר, ואנו צועדים לעבר שלום יציב״, אמר שגריר אזרבייג׳ן בבריטניה, אלין סוליימאנוב, שהוסיף כי המסדרון החדש ישנה את פני הכלכלה והתחבורה האזורית. לדבריו, זהו "שינוי פרדיגמה" של ממש.
עם זאת, הוא הבהיר כי יש עדיין מכשול אחד: על ארמניה לשנות את חוקתה ולהסיר ממנה את ההתייחסות לנגורנו־קרבאך. "אזרבייג׳ן מוכנה לחתום בכל רגע, ברגע שארמניה תקיים את ההתחייבות הבסיסית הזו", אמר.
קשיים משפטיים ותפעוליים
פשיניאן הודיע השנה כי יערוך משאל עם לשינוי החוקה, אך טרם נקבע מועד. הבחירות הבאות לפרלמנט הארמני יתקיימו ביוני 2026, והחוקה החדשה צפויה להיות מוכנה לפניהן.
לדבריו, פסגת וושינגטון סללה את הדרך לסיום הסכסוך ולפתיחת צירי תחבורה שיפתחו הזדמנויות כלכליות אסטרטגיות.
באשר למועד הפעלת קו הרכבת במסדרון, אמר סוליימאנוב כי הדבר תלוי בשיתוף הפעולה בין ארה״ב לארמניה, שכבר מנהלות מגעים בנושא.
ג׳ושואה קוצרה, אנליסט בכיר לאזור הקווקז בארגון International Crisis Group, העריך כי טראמפ לא השיג את "הניצחון הקל" שקיווה לו, וכי ההסכמים משאירים שאלות רבות פתוחות. לדבריו, אין בהירות לגבי אופן הפעלת המסדרון, ובפרט סוגיות של בדיקות מכס, ביטחון, וזכויות גישה הדדיות לאזורים באזרבייג׳ן.
סוליימאנוב דחה טענות שרוסיה, המחזיקה עדיין באינטרסים ביטחוניים וכלכליים נרחבים בארמניה, נדחקה החוצה: "כל אחד יכול להרוויח מזה, אם רק ירצה", אמר.