מקדשים עתיקים, מפות ודרמה פוליטית: הכל על הקרבות בין תאילנד לקמבודיה

הסדר העולמי הולך ומתערער. מלחמות ממושכות, עימותים צבאיים שנפתחים ומתיחות גוברת - כל אלה מאפיינים את שנות ה-20' של המאה ה-21'. העימות הצבאי בין תאילנד לקמבודיה תפס אומנם רבים בעולם המערבי בהפתעה, אך למעשה מדובר על סכסוך עתיק יומין שרק המתין להתפרץ מחדש.

שורשי הסכסוך: מפות ומקדשים

תחילתו של הסכסוך נעוצה בפרשנויות שונות למפות מתקופת הקולוניאליזם ששרטטו הצרפתים, ששלטו בעבר בקמבודיה, וממלכת סיאם, תאילנד של ימינו. המפות סתרו זו את זו בקביעת קו הגבול שאורכו כ-800 ק"מ, במיוחד סביב מספר מקדשים עתיקים.

עמימות זו הובילה למאבק משפטי בבית-הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג בשנת 1962, שם נקבע כי מקדש "פראה ויהאר" שייך לקמבודיה. תאילנד, שחשה מורת רוח ביחס להכרעה, נסוגה אומנם מהמקדש אך המשיכה לטעון לבעלות על השטחים הסובבים אותו.

ב-2008 צפה המתיחות מחדש כאשר קמבודיה ניסתה להגדיר את המקדש כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, מה שעורר התנגדות חריפה מצד תאילנד. העימותים שפרצו בעקבות זאת הובילו למותם של 20 בני אדם ולעקירת אלפים. ב-2011 שבה קמבודיה לביה"ד הבינלאומי שפסק לטובתה פעם נוספת, אך הפעם תאילנד דחתה את סמכותו.

החל משנת 2013 העימותים הצבאיים שככו כמעט לגמרי.

הסלמה: משדה מוקשים לשדה הדיפלומטי

במאי האחרון התחדשה המתיחות לאחר שחייל קמבודי נהרג בעימות בגבול. מאז התדרדרו היחסים בהדרגה למצב של אלימות הדדית, בעוד שני הצדדים ממשיכים להיערך בשטח למרות הכרזות על רצון בהרגעת הרוחות.

בשבוע שעבר נפצעו שלושה חיילים תאילנדים, ואחד איבד את רגלו, אחרי שמוקש התפוצץ בשטח המצוי במחלוקת. תאילנד האשימה את קמבודיה בהנחת המוקשים בתקופה האחרונה ותמכה את טענותיה בכך שמדובר במוקשים רוסיים שאינם חלק מארסנל הנשק הקמבודי. קמבודיה הכחישה את ההאשמות וטענה כי מדובר במוקשים שנותרו באזור מהמלחמות שהתחוללו במאה ה-20'.

אתמול (ד') נפצעו חמישה חיילים תאילנדים נוספים מפיצוץ, אחד מהם איבד את רגלו. בתגובה, סגרה תאילנד את כל מעברי הגבול היבשתיים עם קמבודיה בצפון-מזרח, החזירה את שגרירה מפנום-פן וגירשה את שגריר קמבודיה מבנגקוק. קמבודיה הגיבה בגירוש השגריר התאילנדי ובפינוי אנשיה מהשגרירות בבנגקוק.

קמבודיה גם עצרה ייבוא דלק, פירות וירקות מתאילנד, והחרימה חלק מחיבורי האינטרנט והחשמל עם שכנתה.

חידוש הלחימה:

הבוקר (ה') באזור השעה 8:20 בבוקר, התחדשו העימותים לאורך הגבול, בעיקר סביב המקדש העתיק "פרסט טה מואן תום" (מקדש בן כ-1,000 שנים מתקופת האימפריה הקמרית), כאשר הצדדים מאשימים זה את זה בפתיחה באש. מאז דווח על קרבות בשישה מוקדים לפחות לאורך הגבול.

לפי הצבא התאילנדי, לפחות 11 אזרחים נהרגו וכמה אחרים נפצעו, כאשר צבא קמבודיה ירה שתי רקטות לתאילנד. בעקבות הירי, התפנו עשרות אלפי בני אדם מהכפרים באזור. במקביל, מטוסי קרב תאילנדיים הטילו פצצות בשני מוקדים במדינה.

עתיד הסכסוך

אירועי החודשים האחרונים הגביהו את הלהבות בשתי המדינות, ובפרט בתאילנד, בה האקלים הסוער של עונת המונסונים מלווה באקלים פוליטי סוער לא פחות. בתחילת החודש הושעתה ראש הממשלה, פאטונגטארן צ'ינוואט, לאחר שהעבירה ביקורת על הצבא במסגרת שיחה שקיימה עם ראש ממשלת קמבודיה לשעבר, הון סן, שהוא גם אביו של ראש הממשלה הנוכחי, הון מאנט.

מהעבר השני, יש מי שטוענים כי משפחת הון מלבה את האש כדי לחזק את מעמדו של הון מאנט, שמתקשה לצאת מצלו של אביו ובכך גם להסיח את דעת הציבור מהכלכלה המקרטעת.

בעבר פסקו חילופי האש ההדדיים בין תאילנד לקמבודיה במהירות. עם זאת, לאור הפגיעות שספגה תאילנד והניציות כלפי הקמבודים - ספק רב אם גם הפעם ניתן לסיים את הסכסוך ללא תיווך חיצוני.

סין, לה השפעה נרחבת בשתי המדינות, הביעה דאגה עמוקה מההתפתחויות והביעה תקווה שהצדדים יפתרו את המשבר בדיאלוג. דוברת משרד החוץ הסיני הוסיפה כי סין מתכוונת למלא תפקיד חיובי בקידום השלום.

יצוין כי הצבא התאילנדי גדול פי כמה וכמה ממקבילו הקמבודי, לרבות יתרונות מובהקים בחילות האוויר, הארטילריה, הים והרגלים, ותקציבו גבוה פי 4.4.