מהפכת הביו־מודיעין: גרמניה מציגה ג’וקים עם מצלמות ושליטה מרחוק

עבור גונדברט שרף, ממייסדי חברת Helsing הגרמנית - הסטארט־אפ הביטחוני בעל השווי הגבוה ביותר באירופה - הפלישת הרוסית לאוקראינה שינתה את כללי המשחק.

לפני ארבע שנים, שרף נאלץ להתאמץ מאוד כדי לגייס השקעות כשהקים את החברה שלו, שמפתחת רחפני תקיפה ובינה מלאכותית ללחימה. כיום, זו כבר לא הבעיה. החברה ממינכן יותר מהכפילה את שוויה ל־12 מיליארד דולר בגיוס הון שנערך בחודש שעבר. "אירופה, לראשונה זה עשרות שנים, מוציאה השנה יותר מארה"ב על רכישת טכנולוגיות ביטחוניות", אמר שרף.

שרף סבור שאירופה עשויה לעמוד בפני מהפכה בחדשנות ביטחונית - בדומה לפרויקט מנהטן שהביא לפיתוח נשק גרעיני בארה"ב במהלך מלחמת העולם השנייה.

"אירופה מתעוררת סוף-סוף לתחום הביטחוני"

רויטרס שוחחה עם כעשרים מנהלים, משקיעים וקובעי מדיניות כדי לבחון כיצד גרמניה - הכלכלה הגדולה באירופה - שואפת למלא תפקיד מרכזי בהתחמשות המחודשת של היבשת.

ממשלתו של הקנצלר פרידריך מרץ רואה בבינה מלאכותית ובטכנולוגיות סטארט־אפ מרכיב מפתח בתוכניות ההגנה שלה, ולפי מקורות, היא ממעטת בבירוקרטיה כדי לחבר סטארט־אפים ישירות לדרגי הפיקוד העליונים בצבא.

גרמניה, שצמחה מתוך הטראומה של המיליטריזם הנאצי ואתוס פציפיסטי חזק לאחר מלחמת העולם השנייה, שמרה במשך שנים על מגזר ביטחוני מצומצם וזהיר, והסתמכה על ערובות ביטחוניות אמריקאיות.

גם המודל העסקי הגרמני, שמעדיף שיפורים מדורגים על פני חדשנות פורצת דרך, יצר סביבת הסתכנות נמוכה.

אבל לא עוד. לאור חוסר הוודאות בנוגע לתמיכה האמריקנית, גרמניה - אחת התומכות הבולטות באוקראינה - מתכננת כמעט לשלש את תקציב הביטחון השנתי שלה לכ־162 מיליארד אירו (175 מיליארד דולר) עד שנת 2029.

לפי מקורות, חלק גדול מהכסף הזה יושקע בהמצאה מחדש של אופי הלחימה.

Helsing היא חלק מגל של סטארט־אפים גרמניים שמפתחים טכנולוגיות מתקדמות, החל מרובוטים דמויי טנק מבוססי בינה מלאכותית, דרך צוללות זעירות לא מאוישות ועד ל"חרקי ביון" זעירים. "אנחנו רוצים להחזיר לאירופה את עמוד השדרה שלה", אמר שרף.

כמה מהחברות הקטנות הללו מייעצות כעת לממשלה לצד יצרניות ותיקות כמו Rheinmetall ו־Hensoldt, שלהן יש תמריץ מופחת להתמקד בחדשנות, בגלל שהן עמוסות בעבודה על מערכות קיימות ומוכרות יותר.

טיוטת חוק רכש חדשה, שאושרה היום (רביעי) על ידי הקבינט הגרמני, נועדה לפתור חסמים שעומדים בפני סטארט־אפים חסרי מזומנים בכך שתאפשר להם לקבל את התשלום על המוצר מראש. החוק גם יאפשר לרשויות להגביל את המכרזים למתמודדים מתוך האיחוד האירופי בלבד.

מנכ"ל ומייסד חברת ARX Robotics, מרק ויטפלד, סיפר שהפגישה האחרונה שקיים עם שר ההגנה הגרמני בוריס פיסטוריוס המחישה עד כמה השינוי במחשבה עמוק: "הוא אמר לי: 'הכסף הוא כבר לא תירוץ'. זה היה רגע מכונן".

גרמניה בחזית

מאז חזרתו של דונלד טראמפ לזירה הפוליטית והטלת הספק במחויבות של אמריקה לנאט"ו, גרמניה התחייבה לעמוד ביעד החדש של הוצאת 3.5% מהתמ"ג על ביטחון עד 2029 - מהר יותר מרוב שותפותיה האירופיות.

פקידי ממשל בברלין הדגישו את הצורך לטפח תעשייה ביטחונית אירופית במקום להסתמך על חברות אמריקניות, אך הדרך להפוך חברות גרמניות למובילות תעשייתיות עדיין מאתגרת.

שלא כמו בארה"ב, השוק האירופי מפוצל - לכל מדינה יש סטנדרטים משלה לרכש ביטחוני.

ארה"ב, שהיא המובילה העולמית בהוצאה צבאית, כבר מחזיקה ענקיות ביטחוניות כמו Lockheed Martin ו־RTX, ויתרון בתחומים כמו לוויינים, מטוסי קרב וחימוש מדויק.

בנוסף, וושינגטון החלה כבר ב־2015 לחזק סטארט־אפים ביטחוניים כמו Shield AI, יצרנית הרחפנים Anduril וחברת התוכנה Palantir, באמצעות הענקת חוזים ממשלתיים. לעומת זאת, סטארט־אפים אירופיים נותרו עד לא מזמן ללא תמיכה ממשלתית של ממש.

אבל לפי ניתוח של חברת Aviation Week שמספקת מודיעין עסקי לתעשיות התעופה, החלל והביטחון העולמיות - 19 המדינות המובילות באירופה בהוצאה ביטחונית - כולל טורקיה ואוקראינה - צפויות להוציא השנה 180.1 מיליארד דולר על רכש צבאי, לעומת 175.6 מיליארד בארה"ב. אך ההוצאה הצבאית הכוללת של וושינגטון תישאר גבוהה יותר.

הנס כריסטוף אצפודיאן, ראש התאחדות תעשיית הביטחון הגרמנית, אמר שאחת הבעיות היא שמערכת הרכש של הצבא מותאמת לספקים ותיקים ולא לקצב הפיתוח הנדרש בטכנולוגיות חדשות.

משרד ההגנה הגרמני מסר בהצהרה כי הוא נוקט צעדים להאצת הרכש ולשילוב טוב יותר של סטארט־אפים, במטרה להנגיש את הטכנולוגיות החדשות במהירות לבונדסוור.

ראשת סוכנות הרכש של הצבא, אנטה לניגק־אמדן, ציינה כי תחומים מתפתחים כמו רחפנים ובינה מלאכותית חשובים במיוחד: "השינויים שהם מביאים לשדה הקרב הם מהפכניים כמו כניסת המקלע, הטנק או המטוס", אמרה לרויטרס.

ג’וקים מרגלים

סוון ויצנגר, ראש חממת החדשנות של הצבא הגרמני, אמר שהמלחמה באוקראינה שינתה גם את התפיסה החברתית, והסירה את הסטיגמה סביב עבודה בתחום הביטחוני.

"גרמניה גילתה פתיחות חדשה לגמרי לנושא הביטחוני מאז הפלישה הרוסית" אמר. לדבריו, הוא מקבל כיום 20-30 פניות בלינקדאין ביום (לעומת 2-3 בשבוע בלבד בשנת 2020), עם רעיונות לפיתוח טכנולוגיות ביטחוניות.

חלק מהרעיונות מזכירים מדע בדיוני - למשל, חברת Swarm Biotactics פיתחה ג’וקים ביו-טכנולוגים (מכילים מרכיבים הן ביולוגים והן מלאכותיים), עם תרמילים זעירים, הכוללים מצלמות ואמצעי שליטה עצבית, שניתן להפעיל מרחוק.

"הביורובוטים שלנו - שמבוססים על חרקים חיים - מצוידים בגירוי עצבי, חיישנים ומודולים לתקשורת מאובטחת", אמר המנכ"ל סטפן וילהלם. "ניתן לשלוט בהם בנפרד או להפעילם כחלק מלהקה".

במחצית הראשונה של המאה ה־20, המדענים בגרמניה של היטלר הובילו את הפיתוחים הצבאיים: מטילים בליסטיים ועד מטוסי סילון. לאחר תבוסת גרמניה, המעצמות פירקו את יכולותיה - ומדעניה התפזרו.

ורנר פון בראון, ממציא הטיל הבליסטי הראשון, הועבר לארה"ב ושם פיתח את רקטת ה־Saturn V שלקחה את אפולו לירח.

במהלך העשורים האחרונים, חדשנות ביטחונית הובילה להתקדמות כלכלית עצומה: האינטרנט, GPS, מוליכים למחצה ומנועי סילון - כולם החלו במחקר צבאי.

כעת, כלכלת גרמניה - ששוויה 4.75 טריליון דולר - מתמודדת עם מחירי אנרגיה גבוהים, ירידה ביצוא ותחרות גוברת מסין. הרחבת המחקר הביטחוני עשויה לשמש מנוע צמיחה.

"אנחנו צריכים להפנים: תעשיית ביטחון חזקה משמעה כלכלה חזקה וחדשנות בהילוך גבוה," אמר מרקוס פדרלה מקרן Tholus Capital.

לברוח מ"עמק המוות"

החשש מסיכון בקרב משקיעים אירופים גרם בעבר לכך שסטארט־אפים ביטחוניים נאבקו לשרוד את "עמק המוות" - השלב הקריטי שבו ההוצאות גבוהות אך ההכנסות זניחות.

אך הגידול החד בהוצאות הביטחוניות של ממשלות אירופה בעקבות הפלישה הרוסית גרם למשקיעים לחפש הזדמנויות.

כיום יש באירופה שלושה סטארט־אפים ביטחוניים עם שווי של מעל מיליארד דולר: Helsing, יצרנית הרחפנים הגרמנית Quantum Systems, והפורטוגלית Tekever.

"יש לחץ עצום על גרמניה להיות המדינה המובילה בביטחון האירופי," אמר סוון קרוק, סמנכ"ל האסטרטגיה של Quantum.

גרמניה היא התומכת הצבאית השנייה בגודלה של אוקראינה, אחרי ארה"ב. לפי מקורות, הזמנות שהיו לוקחות בעבר שנים מתבצעות כעת תוך חודשים, וסטארט־אפים אירופיים יכולים לבדוק את מוצריהם בשטח.

ההשקעות ההון־סיכון בתחום הטכנולוגיה הביטחונית באירופה הגיעו ל־1 מיליארד דולר בשנת 2024 - לעומת 373 מיליון דולר בלבד ב־2022 - וצפויות להמשיך לעלות.

"הציבור מבין שעלינו להגן על המדינות שלנו", אמר כריסטיאן זאלר, שותף בקרן HV Capital, שמשקיעה ב־ARX וב־Quantum.

לפי ניתוח של Dealroom, קצב הצמיחה של השקעות ההון־סיכון בגרמניה מהיר יותר מאשר במדינות אחרות. סטארט־אפים גרמניים קיבלו 1.4 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות - יותר מכל מדינה באירופה.

ג'ק וונג, שותף בקרן Project A, אמר כי רבים מהסטארט־אפים הגרמניים נשענים על יכולות ההנדסה המקומיות, ויודעים לשלב רכיבים קיימים למערכות בקנה מידה גדול. "איכות כוח האדם באירופה גבוהה מאוד - אבל לא ראינו מדינה עם כישרון טוב יותר מגרמניה", אמר.

ההאטה בתעשיית הרכב הגרמנית משחררת משאבי ייצור, בעיקר בקרב העסקים הקטנים והבינוניים - עמוד התווך של הכלכלה המקומית.

סטפן תומן, מנכ"ל הסטארט־אפ Donaustahl מבוואריה, שמייצר תחמושת משוטטת (כטב"מים מתאבדים), אמר שהוא מקבל 3-5 פניות ביום מעובדים בתעשיית הרכב. "הסטארט־אפים צריכים את המוחות לפיתוח והנדסה - והעסקים הקטנים יספקו את השרירים", אמר.