התחממות היחסים בין ארה"ב ופקיסטן מעוררת חשש בהודו

פגישה בין דונלד טראמפ למפקד צבא פקיסטן גרמה לבכירים בניו דלהי לתהות על עתיד היחסים עם וושינגטון ולחשוב מחדש על הקשרים עם סין

חיילים הודים בסמוך לגבול פקיסטן | EPA

חיילים הודים בסמוך לגבול פקיסטן | צילום: EPA

תוכן השמע עדיין בהכנה...

פגישת ארוחת הצהריים שקיים בחודש שעבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם מפקד צבא פקיסטן עוררה מחאה דיפלומטית חשאית מצד הודו, באזהרה לוושינגטון לגבי סיכונים לקשרים הבילטרליים בין שתי המדינות בזמן שניו דלהי מכוילת מחדש את יחסיה עם סין, כך לדברי גורמים רשמיים ואנליסטים.

הפגישה ומתיחויות אחרות במערכת היחסים בין ארה"ב להודו, לאחר עשרות שנים של שגשוג בקשרים ביניהן, הטילו צל על המשא ומתן המסחרי, לדבריהם, כאשר ממשל טראמפ שוקל הטלת מכסים נגד אחת משותפותיו העיקריות באזור האוקיינוס השקט.

הודו מאשימה את פקיסטן, ובמיוחד את הממסד הצבאי שלה, בתמיכה במה שהיא מכנה "טרור חוצה גבולות". הודו אף אמרה לארה"ב שהיא שולחת את האותות הלא נכונים בכך שהיא מחזרת אחרי פילדמרשל אסים מוניר, כך אמרו לרויטרס שלושה בכירים בממשלת הודו המכירים ישירות את הנושא. זה יצר נקודה רגישה שתפריע ליחסים בעתיד, הוסיפו. פקיסטן מכחישה האשמות לפיהן היא תומכת בטרוריסטים התוקפים מטרות הודיות, וכי ניו דלהי לא סיפקה כל הוכחה למעורבותה

הכי מעניין

נשים בעצרת תמיכה בפקיסטן מחזיקות את תמונתו של מנהיג הצבא, אסים מוניר | epa

נשים בעצרת תמיכה בפקיסטן מחזיקות את תמונתו של מנהיג הצבא, אסים מוניר | צילום: epa

הקשרים בין ארה"ב להודו התחזקו בשני העשורים האחרונים למרות תקלות קלות, לפחות חלקית, מכיוון ששתי המדינות מתמודדום עם איום מסין. הבעיות הנוכחיות שונות, אמר מייקל קוגלמן, עמית בכיר במכון המחקר "קרן אסיה פסיפיק" בוושינגטון. "התדירות והעוצמה שבה ארה"ב מתקשרת עם פקיסטן, ונראה שאינה לוקחת בחשבון את חששות הודו, במיוחד לאחר הסכסוך האחרון של הודו עם פקיסטן, תרמו למעין מועקה דו-צדדית".

"החשש הפעם הוא שאחד הגורמים למתיחויות רחבות יותר, חוסר הניבוי של טראמפ, מתפשט לתחום הסחר עם גישתו למכסים", אמר.

משרדו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ומשרד החוץ של הודו לא הגיבו לבקשת תגובה. משרד החוץ אמר בעבר שהוא "לקח לתשומת לבו" את פגישת טראמפ-מוניר. גורם אמריקני אמר שהם אינם מגיבים לתקשורת דיפלומטית פרטית וכי ארצות הברית נהנית מיחסים חזקים עם הן הודו והן פקיסטן. "יחסים אלה עומדים בזכות עצמם, ואיננו משווים את קשרינו זה עם זה", אמר הגורם האמריקני.

ארוחת צהריים בבית הלבן

נראה כי ארה"ב נקטה גישה שונה כלפי פקיסטן לאחר סכסוך קצר שפרץ בין היריבות הגרעיניות במאי, כאשר הודו פתחה בתקיפות על מה שכינתה יעדי טרור מעבר לגבול בתגובה לפיגוע קטלני נגד תיירים מהקהילה ההינדית הגדולה בחלק ההודי של קשמיר בחודש הקודם. לאחר ארבעה ימים של קרבות אוויר, תקיפות טילים ומל"טים, שני הצדדים הסכימו להפסקת אש.

תומכי המפלגה הפוליטית האסלאמית פקיסטן מרקזי הליגה המוסלמית (PMML) מפגינים נגד הודו | EPA/SHAHZAIB AKBER

תומכי המפלגה הפוליטית האסלאמית פקיסטן מרקזי הליגה המוסלמית (PMML) מפגינים נגד הודו | צילום: EPA/SHAHZAIB AKBER

הודו, עם רוב הינדי, ופקיסטן המוסלמית, התקוטטו באופן קבוע ונלחמו בשלוש מלחמות רחבות היקף מאז העצמאות ב-1947, שתיים מהן על אזור קשמיר השנוי במחלוקת.

כמה שבועות לאחר הקרבות במאי, טראמפ אירח את מוניר לארוחת צהריים בבית הלבן, מה שהיה דחיפה משמעותית ביחסים עם המדינה, שנדחקו לשוליים במידה רבה תחת כהונתו הראשונה של טראמפ וג'ו ביידן. זו הייתה הפעם הראשונה שנשיא ארה"ב אירח את ראש צבא פקיסטן, הנחשב לאיש החזק ביותר במדינה, בבית הלבן ללא ליווי גורמים אזרחיים פקיסטניים בכירים.

מנהיגים הודים אמרו כי פעולותיו של מוניר בהודו ובפקיסטן מושפעות מדת. "תיירים נרצחו מול משפחותיהם לאחר שווידאו את אמונתם", אמר שר החוץ ההודי, סוברהמניאם ג'אישנקאר, במאי, בהתייחסו לפיגוע בקשמיר. "כדי להבין זאת, צריך גם לראות... שיש לכם הנהגה פקיסטנית, במיוחד ראש הצבא שלהם, המונעת על ידי השקפה דתית קיצונית".

פקיסטן אומרת שמודי הוא זה שמונע על ידי קיצוניות דתית, וכי המותג שלו, של לאומיות הינדית, רמס את זכויות המיעוט המוסלמי הגדול בהודו. מודי וממשלת הודו אומרים שהם אינם מפלים מיעוטים.

פגיעת הטילים של הודו במסגד בילאל במוזאפראבאד, בירת קשמיר, 7 במאי 2025 | EPA/AMIIRUDDIN MUGHAL

פגיעת הטילים של הודו במסגד בילאל במוזאפראבאד, בירת קשמיר, 7 במאי 2025 | צילום: EPA/AMIIRUDDIN MUGHAL

פגישתם של טראמפ ומוניר בבית הלבן נמשכה למורת רוחה של הודו, נוכח התעקשותו החוזרת ונשנית של הנשיא האמריקני כי מנע מלחמה גרעינית בין שתי המדינות בכך שאיים להפסיק את שיחות הסחר עמן. ההערה עוררה תגובה חריפה ממודי, שאמר לטראמפ כי הפסקת האש הושגה באמצעות שיחות בין מפקדי הצבאות של שתי המדינות, ולא בתיווך ארה"ב.

בימים שלאחר פגישתו עם מוניר ב-18 ביוני, אנשים ממשרדו של מודי וממשרד היועץ לביטחון לאומי של הודו ביצעו שיחות נפרדות עם עמיתיהם האמריקנים כדי לרשום מחאה, כך אמרו שניים מהגורמים. יש לציין כי המחאה לא דווחה בעבר. "הודענו לארה"ב על עמדתנו בנוגע לטרור חוצה גבולות, שהיא קו אדום עבורנו", אמר גורם הודי בכיר. "אלה זמנים קשים... חוסר יכולתו של טראמפ להבין את חששותינו יוצר סדק מסוים ביחסים", הוסיף הגורם.

טראמפ ומוניר דנו בהמשך שיתוף פעולה במלחמה בטרור, שבמסגרתו סיפקה ארה"ב בעבר נשק לפקיסטן, בעלת ברית של ארה"ב שאינה חברה בנאט"ו, וגם דיברו על דרכים לחיזוק נוסף של הקשרים, כך נאמר בהודעה פקיסטנית על הפגישה. הצעד עורר חשש בניו דלהי שכל נשק שפקיסטן תקבל מארה"ב עלול להיות מופנה נגד הודו אם השכנות יגיעו שוב לסכסוך, לפי שניים מהגורמים.

מחסום דרכים הודי באזור המתיחות. | AFP

מחסום דרכים הודי באזור המתיחות. | צילום: AFP

עמדה קשוחה יותר

למרות מה שהיה בעבר הפגנות פומביות של חברות בין טראמפ למודי, הודו נקטה עמדה מעט קשוחה יותר כלפי ארה"ב בשבועות האחרונים, תוך כדי שדיוני הסחר הואטו, אמרו גורמים הודים ולוביסט הודי בתעשייה. מודי דחה הזמנה מטראמפ לבקר בוושינגטון לאחר פגישת ה-G7 בקנדה ביוני.

מוקדם יותר החודש, ניו דלהי הציעה מכסי תגמול נגד ארה"ב בארגון הסחר העולמי, מה שהראה ששיחות הסחר אינן מתנהלות בצורה חלקה כפי שהיו לפני העימותים בין הודו לפקיסטן. הודו, כמו מדינות אחרות, מנסה למצוא דרך להתמודד עם טראמפ ושוקלת מחדש את קשריה עם סין כגידור, אמר הארש פאנט, ראש מדיניות החוץ בצוות החשיבה "אובסבר ריסרץ' פאונדיישן" בהודו. "בהחלט יש פנייה לסין", אמר. "ואני חושב שזה הדדי... גם סין פונה".

טראמפ מכריז על שיטת
המכסים החדשה, אפריל 2025 | AP

טראמפ מכריז על שיטת המכסים החדשה, אפריל 2025 | צילום: AP

בשבוע שעבר, שר החוץ ההודי ג'אישנקאר ערך את ביקורו הראשון בבייג'ינג מאז עימות הגבול הקטלני בשנת 2020 בין חיילים הודים וסינים. הודו גם מבצעת מהלכים להקל את ההגבלות על השקעות מסין שהוטלו בעקבות העימות ב-2020. ההפשרה מגיעה למרות היחסים העצבניים של הודו עם סין ותמיכתה הצבאית הצמודה של בייג'ינג בפקיסטן.

אך חששותיה של ניו דלהי לגבי המעורבות של טראמפ עצמו עם סין, שנעה בין פיוס לעימות, תרמו כנראה לשינוי עמדתה כלפי בייג'ינג. "עם גורם בלתי צפוי בבית הלבן, ניו דלהי אינה יכולה לשלול התקרבות סינית-אמריקנית", אמר כריסטופר קלארי, פרופסור חבר למדעי המדינה באוניברסיטת אלבני, ניו יורק. "הודו מוטרדת מהעזרה הסינית לפקיסטן ומההשפעה הסינית הגוברת במקומות אחרים בסביבתה הקרובה של הודו, כמו בנגלדש. אך ניו דלהי הגיעה למסקנה במידה רבה כי עליה להגיב להשפעה הסינית הזוחלת על ידי מיקוד לחציה על שכנותיה הקרובות ביותר ולא על סין".