"קיצוץ הוצאות הביטחון של האיחוד האירופי היה טעות ענקית"

רוסיה עלולה להוות איום ביטחוני ממשי על האיחוד האירופי עד סוף העשור, ותגובה תעשיות הביטחון באירופה ובאוקראינה מוכרחות להגביר את קצב הייצור כבר בחמש השנים הקרובות, כך הזהירה היום (ג') ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן.

בנאום בפני הפרלמנט האירופי בציון תחילת כהונתה של דנמרק כיושבת ראש האיחוד האירופי למשך שישה חודשים, הצהירה פרדריקסן: "קיצוץ הוצאות הביטחון שלנו ב-30 השנים האחרונות היה טעות ענקית".

גורמים אירופיים הזהירו שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין עלול לנסות לבחון בקרוב את סעיף 5 של ברית נאט"ו, ההתחייבות לפיה מתקפה על בעלת ברית אחת תיענה בתגובה קולקטיבית מכל 32 החברות. רוב בעלות הברית הן חברות באיחוד האירופי.

רוסיה הואשמה במעשי חבלה, מתקפות סייבר והפצת חדשות כוזבות, בעיקר כדי להחליש את התמיכה האירופית באוקראינה. ובעוד שאירופה אינה במלחמה, היא גם "אינה בשלום", אמר מזכ"ל נאט"ו, מארק רוטה.

"חיזוק תעשיית הביטחון של אירופה הוא עדיפות עליונה מוחלטת, ועלינו להיות מסוגלים להגן על עצמנו עד 2030 לכל המאוחר", אמרה פרדריקסן למחוקקים באיחוד האירופי בשטרסבורג, צרפת. "לעולם, אבל לעולם, אסור לנו לאפשר לאירופה להיקלע שוב למצב שבו איננו יכולים להגן על עצמנו".

מנהיגים אירופיים רבים אומרים שהם שמעו את אזהרת ממשל טראמפ כי סדרי העדיפויות הביטחוניים של ארצות הברית נמצאים כעת במקומות אחרים – במזרח התיכון ובאזור האוקיינוס השקט. ובכל זאת, מאמציה של אירופה להתחמש נעים לאט מאוד.

כשהשאיפות של נאט"ו לא מספיקות

בפסגה חשובה שנערכה בחודש שעבר, מנהיגי נאט"ו אימצו הצהרה לפיה: "בעלות הברית מתחייבות להשקיע 5 אחוזים מהתמ"ג השנתי על דרישות הגנה בסיסיות, כמו גם על הוצאות הקשורות לביטחון והגנה עד שנת 2035, כדי להבטיח את מחויבויותיהן האישיות והקולקטיביות".

התחייבות היסטורית זו תחייב אותם להוציא עשרות מיליארדי אירו נוספים בעשור הקרוב, לא בחמש שנים. ספרד - בעלת ההוצאה הנמוכה ביותר בנאט"ו עם 1.28 אחוזים מהתמ"ג שלה בלבד בשנה שעברה - מיהרה לכנות את היעד "בלתי סביר".

היא לא הייתה היחידה: בלגיה הטילה ספק באשר ליכולתה לעמוד ביעד, סלובניה שוקלת משאל עם, וצרפת ואיטליה שקועות בקשיים כלכליים ויתקשו גם הן להגיע ליעד.

כסף שהוצא על תמיכה צבאית באוקראינה יכול להיכלל כעת בחישובי ההגנה של נאט"ו, אך גם זה לא יעלה באופן משמעותי את הוצאות התמ"ג הצבאיות.

תוכנית מוכנות ל-2030

בצל האיום הרוסי, הרשות המבצעת של האיחוד האירופי גיבשה תוכנית ביטחון מקיפה המתבססת על תוכנית הלוואות בסך 150 מיליארד אירו שאליה יוכלו לגשת מדינות חברות, אוקראינה וגורמים חיצוניים כמו בריטניה.

מטרת התוכנית היא למלא פערים שארה"ב עלולה להותיר. סדרי העדיפויות להוצאות עבור רכישה משותפת כוללים מערכות הגנה אוויריות וטילים, ארטילריה, תחמושת, מל"טים, ציוד לשימוש בלוחמת סייבר ואלקטרוניקה, ו"מכפילי כוח אסטרטגיים" כמו תדלוק ותחבורה אוויריים.

היום הורשו 15 מדינות באיחוד האירופי לנצל אמצעי נוסף – "סעיף מילוט לאומי" – כדי לאפשר להן להוציא יותר על הגנה מבלי להפר את כללי החוב של הגוש.

חיזוק תעשיית הביטחון של אוקראינה הוא גם עמוד תווך. המדינה מייצרת כלי נשק ותחמושת מהר יותר וזול יותר משותפותיה באיחוד האירופי. קייב מעריכה שניתן יהיה לנצל 40 אחוזים נוספים מהיכולת התעשייתית שלה אם אירופה תשקיע. ובכל זאת שאפתנות היא דבר אחד, והמציאות דבר אחר.

"העניינים לא מתקדמים מהר מספיק כדי שנוכל להגן על עצמנו תוך 5 שנים", אמר שר ההגנה הדני, טרואלס לונד פולסן, לכתבים בשבוע שעבר. "זה אתגר עצום, עצום, להגיע ליעד הזה".

על הצורך לקחת סיכונים

חלק גדול מהבעיה הוא שממשלות ותעשיית הביטחון תקועות בדרכי חשיבה ישנות, ואף אחד מהם אינו רוצה לקחת סיכון, גם כאשר מלחמת היבשה הגדולה ביותר באירופה מזה עשרות שנים עדיין משתוללת בשנה הרביעית שלה.

"אי אפשר לצפות מהתעשייה להשקיע בכושר ייצור אם אין לה הזמנות ארוכות טווח", אמר יואכים פינקלמן, מנהל תעשיות ההגנה והביטחון הדניות. "אם אתה צריך לבנות מפעלים חדשים, אם אתה צריך להעסיק כוח עבודה גדול יותר, אתה צריך לוודא שיש לך את זה", מסר ל-AP ביום שישי.

הביקוש לפגזי ארטילריה 155 מ"מ הוא דוגמה טיפוסית, אמר פינקלמן. "כאשר רואים את סוגי ההזמנות שבוצעו ברחבי אירופה, מדובר בשנתיים עד שלוש שנים קדימה", אמר, בעוד התעשייה זקוקה להזמנות של חמש עד עשר שנים כדי להסתכן. פינקלמן אמר שאם ממשלות ותעשיות בבריטניה, צרפת, גרמניה ואיטליה יתחילו לנוע, "השאר יבואו בעקבותיהם".