פגישת טראמפ-נתניהו: מפת הדרכים למזרח תיכון חדש

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יארח היום (ב') את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפעם השלישית מאז שנכנס לכהונתו השנייה בבית הלבן לפני כמעט שישה חודשים. בשלב הזה ברור שההזמנות הן הרבה יותר מאשר צעדים סמליים בלבד. טראמפ ונתניהו עובדים יחד באופן הדוק יותר מכל מנהיגי העולם האחרים, ומתווים מסלול למזרח תיכון חדש.

על פניו הביקור הוא חגיגת ניצחון עבור שני המנהיגים. בתמיכת ידידה הגדול ביותר של ישראל בבית הלבן אי פעם, בחודש שעבר הורה נתניהו על אחת הפעולות הצבאיות הנועזות ביותר בכל הזמנים נגד מתקני הגרעין הבלתי חוקיים של איראן. טראמפ כיפר על חטאיהם של הממשלים האמריקנים הקודמים שחיזקו את איראן בכך שסיפק לישראל את הנשק והחיפוי הדיפלומטי שהייתה זקוקה לו כדי לפתוח במתקפה.

מבצע "עם כלביא" היה הצלחה מסחררת. ללא אובדן מטוס או טייס בודד במשך 12 ימים היסטוריים, הנחיתה ישראל מכות הרסניות על תוכנית הגרעין ויכולות הטילים הבליסטיים של איראן, והחלישה והשפילה קשות את הנהגת המשטר בטהראן.

ברגע שישראל הוכיחה את עליונותה האווירית הבלתי ניתנת לערעור, טראמפ הורה על מבצע "פטיש חצות" כדי לנעוץ את המסמר האחרון בארון הקבורה של תוכנית הגרעין האיראנית. שיתוף הפעולה בין נתניהו וטראמפ היה יעיל וללא רבב. המבצעים ייכנסו לדפי ההיסטוריה וראויים לחגיגה בבית הלבן.

המבצעים הצבאיים המשותפים לא רק הבטיחו את ביטחונה של ישראל מפני איום קיומי, אלא איפסו את המשוואה. איראן ערערה את יציבות המזרח התיכון כולו, עם שליחי טרור הפועלים בעיראק, סוריה, לבנון, תימן ועזה. שליחים אלו איימו על בעלות ברית אמריקניות ברחבי האזור ומעבר לו.

התקיפות על מתקני הגרעין של איראן לא התרחשו בריק. מאז הטבח שביצע חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במלחמה עם שליחי טרור הנתמכים על ידי איראן. במשך יותר מ-620 ימים, חמאס, חיזבאללה והחות'ים, ואיראן בעצמה, שיגרו עשרות אלפי רקטות וטילים לעבר ישראל.

ישראל הגיבה בקיצוץ שיטתי של זרועות הטרור של איראן. מבצעים צבאיים ממושכים פגעו קשות בחמאס ובחיזבאללה. גם ישראל וגם ארצות הברית תקפו קשות מעוזים חות'יים בתימן. ואז הגיעו התקיפות המפתיעות נגד ראש תמנון הטרור: איראן בעצמה. בעקבות מבצע עם כלביא, הרפובליקה האסלאמית אינה עוד מעצמה אזורית ואינה יכולה עוד להפיץ את השפעתה המזיקה.

אך עוד הרבה לפני המלחמה באיראן ובמשך השנים שקדמו ל-7 באוקטובר דיבר נתניהו על מזרח תיכון חדש. רבים האמינו שמדובר בחלום תלוש מהמציאות או שנתניהו סוחר בפנטזיות. פסימיסטים מעולם לא ראו נתיב שיוציא את ישראל ומדינות האזור מפרדיגמת הסכסוך.

אך כפי שהצליח לשחרר את כלכלת ישראל, ולהפוך אומה מתפתחת לכוח כלכלי עולמי על ידי קידום דה-רגולציה והשקעות רב-לאומיות עצומות, נתניהו הוכיח שוב ושוב שהוא בעל חזון. וכשם שטראמפ רצה שארצות הברית תהיה חלק מניצחונה של ישראל על איראן, טראמפ גם רוצה שהיא תיהנה מחזונו של נתניהו למזרח התיכון. והוא משתמש בכוחה של מעצמת-העל הגדולה בעולם בניסיון להפוך את הפוטנציאל של החזון למציאות.

טראמפ מכבד את כוחם החדשני של הצבא והכלכלה של ישראל, כמו גם את כושר ההמצאה והחוסן שלה. הוא גם מכיר ביתרונות שמזרח תיכון חדש מציע לא רק למדינות באזור אלא לארצות הברית ולשאר העולם החופשי. כדי לממש את החזון הזה, נתניהו וטראמפ הנהיגו נוסחה פשוטה: להביס את הטרוריסטים ולעבוד עם השחקנים המתונים. כדי להכניס נוסחה זו לפעולה, טראמפ ונתניהו נדרשו לשבור כמה פרדיגמות ותיקות.

איזון אינו כוח

השינוי הראשון הוא הכרה בכך שהמדיניות האמריקנית ארוכת השנים של קידום איזון בין כוחות יריבים היא מתכון לאסון. במשך שנים ארצות הברית ביקשה ליצור שוויון ואיזון בין ישראל לפלסטינים, באזור הרחב יותר בין ישראל לאיראן, ובין איראן לערב הסעודית. הגישה האמריקנית הזו כשלה בזיהוי והערכה נאותים של התרבות האסלאמית.

אי אפשר להשיג שלום במזרח התיכון באמצעות שיווי משקל. ההפך הוא הנכון – עצם שמו של האסלאם משמעו כניעה. תנאי שלום מתקיימים רק כאשר כל הצדדים מזהים מי חזק ומי ייכנע לכוח החזק יותר. כל עמימות תצית בהכרח סכסוך.

טראמפ פעל בהיגיון פשוט של "אמריקה תחילה": לתת תמיכה מלאה לבעלות ברית פרו-מערביות שרוצות לעבוד עם ארצות הברית להשגת מטרות משותפות; ולבודד ישויות שאינן חולקות ערכים אמריקניים ואינן מציעות לארצות הברית שום תועלת חיובית.

הפלסטינים אינם בעלי ברית של האמריקנים

השינוי הפרדיגמטי השני נבנה על קודמו על ידי הכרה סוף סוף בכך שהפלסטינים מעולם לא הוכיחו את עצמם כבעלי ברית אמינים או בעלי ערך של ארצות הברית. להפך, הפלסטינים הציעו לאמריקנים ולאזור מעט מאוד עד כלום בעשורים האחרונים. המניע הכלכלי הגדול ביותר שלהם הוא שחיתות. הייצוא העיקרי שלהם הוא טרור, חרמות ותעמולה.

הפלסטינים עכבו פיוס עם ישראל על ידי הפרה חוזרת ונשנית של התחייבויותיהם המינימליות במסגרת הסכמי אוסלו, דחיית הצעות חסרות בסיס של "שטחים תמורת שלום", ומתן אפשרות לפלגים טרוריסטיים להתחרות על שליטה בתוך שטחיהם. הם ממשיכים להסית לאלימות ולממן ישירות טרור אזורי באמצעות קצבאות למחבלים הכלואים בבתי כלא ישראליים, ולמשפחות של מה שמכונים "שהידים" שנהרגו בניסיון לבצע רצח בכוונה תחילה.

שבעה באוקטובר לימד את ישראל אחת ולתמיד שהפלסטינים לעולם לא יוכלו להיות שותפים שווים לשלום. נהפוך הוא, כל עוד לפלסטינים תהיה אוטונומיה מלאה, שטחיהם תמיד יהיו קני טרור - גם אם פלסטינים רבים מבינים שישראל לא ניתנת להבסה, ושהסכסוך מפחית דרמטית את איכות חייהם ואת יכולתם הכלכלית.

חמאס ספג מכה קשה, והרשות הפלסטינית חשופה, ואינה מחזיקה עוד בכוח וטו על שלום אזורי. ככזו, הרשות הפלסטינית עצמה נמצאת בסכנת קריסה - בדיוק כפי שנפל בשאר אל-אסד בסוריה ברגע שתומכיו, איראן וחיזבאללה, נחלשו.

לקראת ביקורו של נתניהו, מאמר דרמטי ב"וול סטריט ג'ורנל" ציין כי שבטים גדולים בחברון, בה מתגוררת האוכלוסייה הפלסטינית הגדולה ביותר בישראל, מוכנים לערוק מהרשות הפלסטינית ולהכיר בריבונות ישראלית.

זה יכול לשמש מודל לשבטים אחרים ללכת בעקבותיו בערים אחרות בעלות רוב פלסטיני, לפיו ישראל תכיר במנהיגים פלסטינים מקומיים שיוכלו לנהל ולשלוט באזורית, ללא צורך ברשות פלסטינית מרכזית.

ישראל מתנסה באותו מודל בעזה, על ידי מתן גיבוי לשבט אבו שבאב כחלופה שלטונית פוטנציאלית לחמאס.

לשבור את הווטו הפלסטיני

מעבר לגבולותיה, הפלסטינים עכבו את ההתקדמות האזורית על ידי הטלת וטו על שלום בין ישראל למדינות אחרות ברחבי האזור. ממשלות אמריקניות, במיוחד ממשלי אובמה וביידן, חיזקו ללא הרף את התיאוריה של וטו פלסטיני. טראמפ ניפץ אותה.

על ידי שבירת הווטו, טראמפ, בכהונתו הראשונה, הצליח לתווך הסכמי נורמליזציה בין ישראל לאיחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודן.

כאשר טראמפ הפסיד לג'ו ביידן, מספר הסכמי נורמליזציה נוספים היו על הפרק. אולם ממשל ביידן החזיר את ארצות הברית לפרדיגמות כושלות: התעקשות שהסכמי אברהם אינם יכולים להוות תחליף לפתרון שתי מדינות המבוסס על שטח תמורת הבטחת שלום ריקה מתוכן. וכי הטלת סנקציות על איראן אינה דרך אמריקנית להתייחס לאויב שאינו מובן.

כעת, כשפרדיגמות אלו נשברו ואיראן הובסה, נתניהו וטראמפ עומדים לנקוט בצעדים הבאים במסעם לאיפוס האזור. בבית הלבן, שני המנהיגים ישתתפו בפגישות עבודה שמטרתן להביא לסיום מלחמת 7 באוקטובר ולהזניק מחדש את הסכמי אברהם.

סיום המלחמה בעזה

כשנתניהו יצא לביקורו בבית הלבן, צוות משא ומתן ישראלי יצא לקטאר לשיחות הפסקת אש שמטרתן להחזיר את 20 החטופים החיים הנותרים ו-30 גופות המוחזקים על ידי חמאס בעזה. חמאס ממשיך להחזיק בחטופים, ומאות מחבריו החמושים ממשיכים לתקוף חיילים ישראלים ועובדי סיוע אמריקנים, תוך כדי הטלת אימה על אוכלוסייתם. עם זאת, הם כבר אינם כוח שלטוני. בשלב זה, אף אחד אינו כזה.

שרשרת הפיקוד הבכירה של חמאס נהרסה, וכך גם הפיקוד הבינוני שלו. אין עוד מבנה ארגוני. הם אינם עוד כוח צבאי. וחלק גדול מעזה – שמולכד על ידי חמאס – הוחרב. תושבי עזה, שטוענים לשווא למעמד פליטים במשך עשורים, נאלצים כעת ליישם את מה שהם מטיפים. כך, ישראל מוכנה להכריז על ניצחון.

ארצות הברית מפעילה לחץ כבד על קטאר לדחוף את חמאס להיכנע, לשחרר את החטופים ולסיים את המלחמה. המלחמה צפויה להסתיים בשני שלבים: הפסקת אש זמנית של 60 יום, שבה יוחזרו 10 חטופים חיים ו-18 גופות לישראל, ולאחריה הסכם לסיום מעשי האיבה.

יישוב פליטי עזה

בפגישותיהם יעסקו טראמפ ונתניהו בשתי השאלות הבוערות ביותר המרחפות מעל עזה לאחר המלחמה: מי ישלוט ברצועה שסועת המלחמה? והאם מדינה כלשהי, בכל מקום בעולם, תפתח את גבולותיה לעזתים כפי שהיא תעשה לפליטים מכל מדינה אחרת?

בפגישה הראשונה בין טראמפ לנתניהו בבית הלבן בפברואר, טראמפ התעקש שעזתים יועברו, אולי לירדן או למצרים. בעוד ששתי המדינות סירבו עד כה לקבל עזתים, לארצות הברית ישנה השפעה כלכלית גדולה על שתי המדינות. מדינות אחרות, כולל לוב, נדונו כיעדי נחיתה אפשריים עבור עזתים המוכנים לעזוב את הרצועה. יש אינדיקציות חזקות לכך שכמחצית מתושבי עזה יהיו מוכנים לשקול מחדש העברה אם תוצג להם אופציה.

התנעה מחדש של הסכמי אברהם

טראמפ ונתניהו יפעלו גם ליצירת התמריצים והנוסחאות הדרושים לביסוס הסכמי נורמליזציה עם שכנותיה של ישראל, ועם אומות מוסלמיות ברחבי העולם. היהלום שבכתר יהיה הסכם נורמליזציה בין ישראל לערב הסעודית.

רבים הציעו שעם היחלשותה של איראן ויציאתה מהתמונה, ערב הסעודית אינה זקוקה ליחסים ביטחוניים עם ישראל. אולם ההפך הוא הנכון. ישראל ביססה כעת את מעמדה כמעצמה אזורית וכאוטוריטת אכיפה צבאית. בכך, היא זכתה לכבודן של אומות ברחבי האזור.

ועוד, בעוד שארצות הברית השתתפה בתקיפה, הפוליטיקה הפנימית יכולה להשתנות במהירות בדמוקרטיה המקיימת בחירות כל ארבע שנים. בעוד שטראמפ הוכיח את עצמו ככוח בונה לטובה וכמקרין כוח אמריקני, אין ערובה לכך שנשיאים עתידיים יפעלו באותה צורה.

הן האגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית והן האגף הבדלני של המפלגה הרפובליקנית עשויים לעלות לשלטון בשנים הבאות. אם כך, מדינות המזרח התיכון לא יוכלו לסמוך על סיוע כלכלי וצבאי מארצות הברית. אם ארצות הברית לא תתערב כדי להגן על האינטרסים של אזור תנודתי, בריתות אזוריות עם ישראל יכולות להתגלות כיעילות למדי.

מדינות כמו ערב הסעודית היו עדות לכך שישראל תפעל להגן על האינטרסים הביטחוניים שלה, גם בסיכון גדול.

נורמליזציה עם ערב הסעודית נדונה בגלוי לפני 7 באוקטובר. למעשה, גם חמאס וגם איראן הודו כי הזוועות באותו יום בוצעו לפחות בחלקן כדי למנוע הסכם כזה. הפינאלה הגדול ביותר של המלחמה המרה הזו, בת כמעט שנתיים, יהיה מימוש הנורמליזציה שהשחקנים הזדוניים באזור ניסו לחבל בה.

לבנון וסוריה: אויבות יהפכו לבעלות ברית?

יתרה מכך, המלחמה יצרה הזדמנויות לנורמליזציה שנראו בלתי אפשריות לפני 7 באוקטובר. כאשר חיזבאללה היה מבוצר צבאית בדרום לבנון ואסד שלט בסוריה - שניהם בתמיכת איראן - נראה היה בלתי אפשרי שאף אחת מהמדינות תהיה מוכנה להתפייס עם ישראל.

אולם כעת איראן כבר לא גורם מכריע. חיזבאללה נחלש דרמטית עד כדי כך שלא ירה אפילו רקטה אחת במהלך המבצע הצבאי של ישראל בן 12 הימים נגד איראן. אסד הודח מתפקיד הנשיא, ונמלט לגלות במוסקבה. סוריה ולבנון עשויות כעת להציע לישראל אפשרויות נורמליזציה.

גם מדינות מוסלמיות אחרות מהמזרח התיכון ועד דרום מזרח אסיה עשויות להיות מועמדות לנורמליזציה.

חזון כלכלי: מסדרון IMEC

בשיתוף פעולה הדוק עם נתניהו, טראמפ ינסה ליצור את התנאים הדרושים לאומות שמעולם לא חשבו שיוכלו להכיר בישראל לחתום על הסכמי נורמליזציה.

הסכמים כאלה עשויים להציע גם יתרונות כלכליים משמעותיים. במאמציו לנטרל את הדומיננטיות הכלכלית של סין בסחר, טראמפ מבקש להקים חלופה ליוזמת "החגורה והדרך" הסינית. טראמפ פועל לקידום IMEC (מסדרון הודו-המזרח התיכון-אירופה), שיקים נתיב סחר חלופי שיחבר את המזרח הרחוק עם אירופה. ערב הסעודית וישראל הן מוקדי מפתח לאורך הנתיב.

הקמת חלופה בת-קיימא לסין דורשת עקיפת צווארי בקבוק חיוניים, כולל תעלת סואץ. היא גם דורשת יציבות אזורית במזרח התיכון. יציבות אזורית דורשת הבסת הטרוריסטים וקידום נורמליזציה עם שחקנים מתונים.

סיוע לישראל מגשים את "אמריקה תחילה"

נתניהו וטראמפ צפויים לדון ביחסים כלכליים דו-צדדיים. במהלך ביקורו האחרון של נתניהו בישראל, מכסים עמדו בראש סדר העדיפויות. סביר להניח שידונו גם בחבילת סיוע צבאי.

אלו שמכנים את עצמם אנשי "אמריקה תחילה" לא התאמצו להבין כיצד סיוע לישראל והבסת איראן יכולים לתרום רבות לביסוס הדומיננטיות האמריקנית במלחמת סחר כלכלית עם סין. עבור טראמפ, החזון הכלכלי עומד בליבת סדר היום המדיניות שלו. חזונו של נתניהו למזרח תיכון חדש יעזור לו לממש זאת.

ייתכן שסיוע לישראל סיפק כמה ברכות לנשיא ארצות הברית. מיד לאחר שהפציץ את פורדו, טראמפ העביר את "החוק הגדול והיפה" שלו ברוב של קול אחד בסנאט. סיועו של טראמפ ודאי סיפק ברכות לישראל, ובמיוחד לנתניהו.

לעומת זאת, כאשר טראמפ ונתניהו הציגו את מה שמכונה "עסקת המאה" שהייתה מציעה לפלסטינים נתיב למדינה על שטחים נרחבים ביהודה ושומרון, ולאחר מכן הפרו הבטחות להחלת ריבונות ישראלית בבקעת הירדן, גם טראמפ וגם נתניהו מצאו את עצמם מחוץ לתפקיד באופן זמני.

הפגישה היום אמורה לסייע בחיזוק ובאומץ לב של שני המנהיגים ולקדם את חזון המזרח התיכון החדש של נתניהו-טראמפ צעד אחד קרוב יותר למציאות.