בעקבות עימות פומבי ומתוקשר עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, המיליארדר אילון מאסק הודיע אתמול (שבת) שהוא מקים מסגרת פוליטית חדשה: "המפלגה האמריקנית". ההכרזה באה יממה בלבד לאחר שטראמפ חתם על חוק הדגל הכלכלי של ממשלו, חרף התנגדותו החריפה של מאסק, שקרא לאיזון התקציב.
"כשזה מגיע לפשיטת רגל של המדינה, דרך שחיתות ובזבוז, אנחנו חיים במערכת של מפלגה אחת, לא בדמוקרטיה", כתב מאסק ברשת החברתית X שבבעלותו. "היום המפלגה האמריקנית קמה כדי להחזיר לכם את החירות".
מאסק, התורם הפרטי הגדול ביותר לקמפיין הבחירות של טראמפ ב-2024 ואחד היועצים הקרובים אליו עד לאותו עימות, הוביל את מאמצי ממשלו לצמצום הבזבוז והרגולציה. אך בחודשים האחרונים התבטא בחריפות נגד מה שכונה "החוק הגדול והיפה" של טראמפ, שלדבריו יגדיל את החוב הלאומי במאות מיליארדי דולרים. הביקורת הזו הביאה לקרע פומבי בין השניים, שהלך והתמתן לאחר שמאסק מחק ציוצים חריפים והביע חרטה, אך התלקח מחדש בשבוע שעבר עם התקדמות החקיקה.
הכי מעניין
בשלב הזה לא ברור אם מאסק נקט בצעדים רשמיים לרישום המפלגה החדשה בוועדת הבחירות הפדרלית, ולפחות לפי הרישומים האחרונים, אין לכך עדיין סימן.
לפי מאסק, המפלגה תתמקד בהפחתת הוצאות הממשלה ותאמץ קו שמרני מבחינה פיסקלית. בנושאים חברתיים, עמדותיו קרובות יחסית לאלו של טראמפ, אך הוא שב והזהיר כי סדר היום הכלכלי של המפלגה הרפובליקנית יביא ל"עבדות חוב".

התבטא בחריפות נגד חוק הדגל של טראמפ. מאסק והנשיא בבית הלבן | צילום: AFP
ניסיונות קודמים להקים מפלגות שלישיות בארצות הברית כמעט שלא נחלו הצלחה, גם כשנתמכו בידי בעלי הון. המועמד העצמאי והאמיד רוס פרו זכה כמעט ב-20% מהקולות בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-1992, אך לא הצליח לנצח באף מדינה. מומחים למשפט ולמימון בחירות מעריכים כי מדובר במהלך מורכב, יקר ולא פופולרי בקרב ציבור הבוחרים והמתמודדים.
שאינם יודעים דבר
מאסק טען השבוע שמפלגתו תהפוך לכוח פעיל כבר בבחירות האמצע הבאות, ותתמקד בשלב ראשון במספר מועמדים מצומצם לבית הנבחרים ולסנאט. בתגובה, טראמפ תקף את שותפו לשעבר. מוקדם יותר השבוע הזהיר כי ייתכן שהממשל ייבחן מחדש את החוזים הממשלתיים עם החברות של מאסק ואמר כי מחלקת היעילות הממשלתית (DOGE) שאותה ניהל מאסק עד לאחרונה הפכה ל"מפלצת שעשויה לחזור ולטרוף את אילון".
זו לא הפעם הראשונה שבה קמה בארצות הברית מפלגה בשם "המפלגה האמריקנית". באמצע המאה ה-19 זכתה לשם הזה אחת המפלגות הקיצוניות והשנויות במחלוקת בתולדות הפוליטיקה האמריקנית, התנועה שנודעה בכינויה "שאינם יודעים דבר" (Know Nothing).
המפלגה ההיא צמחה מתוך גל של לאומנות אמריקנית והסתה נגד מהגרים וקתולים בשנים שלפני מלחמת האזרחים. חבריה התנגדו בתוקף להגירה ההמונית מאירלנד ומגרמניה והזהירו מפני "ההשפעה המסוכנת של הכנסייה הקתולית על ערכי הרפובליקה האמריקנית". הם אימצו אידאולוגיה שנשענה על "אמריקניות טהורה", דרשו להגביל את זכות ההצבעה למהגרים חדשים וקידמו חקיקה נגד קבלה למשרות ציבוריות של מי שאינם ילידי ארצות הברית.
למרבה ההפתעה, כינויה החריג של התנועה נולד לא ככינוי גנאי, אלא כתיאור של השיטה הארגונית החשאית שלה: חבריה הודרכו שאם יישאלו על פעילותה, עליהם להשיב רק: "אינני יודע דבר". במשך זמן קצר, היא הפכה לכוח פוליטי של ממש ואיימה לשבש לחלוטין את הסדר הפוליטי הקיים של ארצות הברית. בשנת 1854, שנים ספורות לפני פרוץ מלחמת האזרחים, הפתיעה המפלגה כשזכתה ביורת מ-40 מושבים בקונגרס, וב-1856 אף הציגה מועמד משלה לנשיאות, הנשיא לשעבר מילארד פילמור. המפלגה התפרק במהרה על רקע סירובה לגבש עמדה ברורה בנוגע לעבדות ורוב חבריה סופחו למפלגה הרפובליקנית שקמה שנים ספורות קודם לכן.
למרות חייה הקצרים, המפלגה הותירה חותם מתמשך על הפוליטיקה האמריקנית, כמבשרת מוקדמת של פוליטיקה זהותית, של לאומנות נגד אליטות ושל עימותים סביב השאלה מיהו אמריקני "אמיתי". ייתכן שזה בדיוק ההקשר ההיסטורי שבו בחר מאסק להשתמש בשם "המפלגה האמריקנית". מצד שני, אולי זה בדיוק ההקשר שהוא מעדיף להתעלם ממנו. תמיד ישנה האפשרות שרוב האנשים פשוט לא זוכרים שהייתה אי-פעם מפלגה כזו.