זעזוע באוקראינה: ארה"ב מסרבת לשחרר משלוחי נשק שהובטחו

אוקראינה פנתה היום (ד') לממשל האמריקני בבקשה להבהרות לאחר שהופתעה מהודעת הבית הלבן שלפיה וושינגטון מקפיאה חלק ממשלוחי הנשק שהיו מיועדים אליה.

משרד ההגנה האוקראיני, שתלוי באופן עמוק בסיוע הצבאי מארה"ב, מסר שכלל לא עודכן מראש על הפחתת הסיוע שעליה הכריז אתמול הבית הלבן. הקרמלין מיהר לשמוח על המהלך, וטען שהוא עשוי לקרב את סיום המלחמה. מבחינת קייב, כל האטה בתמיכה האמריקנית עלולה לפגוע ביכולתה להתמודד עם מתקפות האוויר ההולכות ומתגברות מצד רוסיה, או למנוע הישגים של הצבא הרוסי בחזיתות הקרב.

אוקראינה הביעה זה מכבר חשש כי הסיוע האמריקני עלול להיפסק מאז שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר. טראמפ ביקר בחריפות את עשרות מיליארדי הדולרים שהעביר ממשל ביידן לאוקראינה במסגרת סיוע צבאי וכלכלי.

"זה יהיה הרבה יותר מפחיד, הרבה יותר כואב, והרבה יותר אזרחים יסבלו", אמרה ייבגניה פריסיאז'נה, תושבת קייב, בהתייחסה לגל מתקפות כטב"מים וטילים שהתגברו בלילות האחרונים. "אני מאוד מקווה שמדובר בהחלטה זמנית", הוסיפה פריסיאז'נה, שעובדת כמנהלת תקשורת.

המשבר דחף את משרד החוץ האוקראיני לבצע צעד דיפלומטי חריג: הוא זימן לשיחה את ג'ון גינקל, סגן ראש המשלחת האמריקנית בקייב – צעד ששמור לרוב ליריבים ולא לבעלות ברית קרובות. "הצד האוקראיני הדגיש שכל עיכוב או הססנות בתמיכה ביכולת ההגנה של אוקראינה רק יעודדו את התוקפן להמשיך במלחמה", מסר משרד החוץ בקייב.

הבית הלבן הודיע אתמול שהוא עוצר חלק ממשלוחי הנשק המרכזיים שהובטחו על ידי הממשל הקודם, מבלי לפרט מדוע. תחת ממשל ביידן, ארה"ב הובילה את התמיכה המערבית באוקראינה, לאחר שקונגרס אישר סיוע של למעלה מ-100 מיליארד דולר, מתוכם 43 מיליארד בנשק. טראמפ, לעומת זאת, פועל לדחוף את הצדדים לשיחות שלום, כולל שיחות טלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שדחה קריאות להפסקת אש ודרש מאוקראינה לוותר על שטחים נוספים כתנאי להפסקת הפלישה שהחלה ב-2022.

"תלות קשה בארה"ב"

בינתיים, נשיא ארה"ב סירב להכריז על חבילות סיוע חדשות, וקייב מגייסת את בעלות בריתה האירופיות להגדלת התמיכה. מקור בכיר בצבא האוקראיני אמר ל-AFP שאוקראינה עדיין "תלויה מאוד" באספקת נשק מארה"ב. "אירופה עושה כמיטב יכולתה, אבל יהיה לנו קשה בלי תחמושת אמריקנית", הוסיף.

דו"ח שפורסם במאי על ידי המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) קבע כי אירופה "השיגה רק התקדמות מוגבלת" בחיזוק התעשיות הביטחוניות שלה. עם זאת, הדו"ח הדגיש כי "המשך הסיוע האמריקני נותר חיוני מאוד ליכולתה של אוקראינה להחזיק מעמד לאורך זמן בשדה הקרב".

במוסקבה, הקרמלין בירך על עצירת המשלוחים ואמר כי היא מקרבת את סיום הלחימה. "ככל שמספר כלי הנשק שמועברים לאוקראינה יורד, כך קרוב יותר סוף המבצע הצבאי המיוחד", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב לכתבים, תוך שימוש בכינוי שמוסקבה מעניקה למלחמה כבר למעלה משלוש שנים.

הבית הלבן מסר כי ההחלטה לצמצם את המשלוחים התקבלה לאחר "בחינה של הסיוע הצבאי והתמיכה הביטחונית של ארה"ב למדינות אחרות". אוקראינה מסרה כי הופתעה לחלוטין מהמהלך, והבהירה כי לא קיבלה שום הודעה רשמית בנושא. "הדרך לסיום המלחמה עוברת בלחץ עקבי ומשותף על התוקפן, ובתמיכה מתמשכת באוקראינה", נמסר ממשרד ההגנה בקייב.

עלייה במתקפות המל"טים

לפי דיווחים בפוליטיקו ובגופי תקשורת נוספים בארה"ב, בין סוגי הנשק שמעוכבים, נמצאים טילים למערכות ההגנה האווירית פטריוט, תחמושת ארטילרית מדויקת וטילי "הלפייר". מנתוני חיל האוויר האוקראיני שפורסמו ביוני ונותחו על ידי AFP עולה כי רוסיה הגבירה משמעותית את ההתקפות: מספר הטילים ששוגרו כמעט הוכפל לעומת מאי, ומספר המל"טים עלה ביותר מ-30 אחוזים.

במהלך חודש יוני בלבד, לפחות ארבע מתקפות קטלניות כוונו לעבר קייב והביאו למותם של יותר מ-40 בני אדם – תושבי הבירה חוששים שהפסקת הסיוע האמריקני תהפוך את העיר לחשופה עוד יותר.

"חשבנו תמיד על ארה"ב כמדינה של ערכים, כמדינה שמגנה על הדמוקרטיה", אמר איגור סטמבל, תושב קייב.