הרשויות באיראן עצרו מאות בני אדם והוציאו להורג עשרות בגל דיכוי לאחר המלחמה בת 12 הימים עם ישראל, כך טוענים פעילי זכויות אדם, המאשימים את הרפובליקה האיסלאמית בשימוש בפחד כדי לפצות על חולשות שנחשפו במהלך הסכסוך. לפי ארגוני זכויות אדם, פעילים נעצרו ברחובות או בבתיהם, הוצאות להורג הואצו, אסירים הועברו למקומות לא ידועים, ומיעוטים הפכו מטרה למתקפות.
שישה גברים הוצאו להורג באשמת ריגול למען ישראל מאז תחילת המלחמה, עשרות נוספים הוצאו להורג בעבירות אחרות, ויותר מאלף נעצרו במהלך הלחימה או לאחריה בעבירות הקשורות למלחמה, כך לפי ארגון Iran Human Rights, ארגון לא ממשלתי שבסיסו בנורבגיה. לפי הדיווח, רוב העצורים היו אנשים שמכשיריהם הניידים נבדקו ונמצאו בהם תכנים כגון תיעוד של פעולות צבאיות ישראליות. בין הפעילים הבולטים שנעצרו היה חסין רונגהי, פעיל למען חופש הביטוי, בעוד דמויות אחרות, כמו הראפר תומאז' והפעיל אראש סאדקי, שוחררו לאחר מעצר וחקירה אלימה, לפי דיווחים.
רויה ברומאנד, מנהלת מרכז עבדולרחמן ברומאנד שבסיסו בארצות הברית, אמרה כי באמצעות הדיכוי מנסים שלטונות איראן לדכא חוסר שביעות רצון ציבורי לאחר "המכה המשפילה" שספגו מישראל, שהדגימה כי הרפובליקה האיסלאמית "אינה מסוגלת לשלוט במרחב האווירי שלה ולהגן על אזרחיה". "כעת, כדי לשמור על שליטתם ולמנוע מאופוזיציה פנימית להתארגן ולהתגייס, מנהיגי איראן נוקטים בהפחדה. ייתכן שזהו רק תחילתו של התהליך", אמרה ל-AFP.
הכי מעניין
חיילים במשמרות המהפכה של איראן | צילום: AP
"חיה פצועה"
ברומאנד ציינה כי הפסקת האש שסיימה את מלחמת איראן-עיראק (1980–1988) לוותה בגל דיכוי שכלל הוצאות להורג של אלפי מתנגדים. "אם לא תיעצר, האלימות המופנית כיום כלפי אזרחים איראנים תופנה בעתיד גם כלפי אחרים מחוץ לגבולות המדינה", הוסיפה.
מנהיגי איראן ספגו ביקורת פנימית על כישלונם למנוע את התקיפות האוויריות של ישראל וארצות הברית. מערכת האזעקות או מערכת מקלטים ראויה לא פעלה, וההגנה שהייתה קיימת התבססה על מערכות מיושנות מתקופת המלחמה עם עיראק של סדאם חוסיין. במקביל, חיסול בכירים, קצינים ומדעני גרעין בתקיפות אוויריות חשף את עומק חדירת המודיעין הישראלי לאיראן. כתוצאה מכך, נפתח מצוד נרחב אחר מרגלים.
ראש מערכת המשפט האיראנית, גולמחוסיין מוחסני אג'אי, הצהיר לאחר פרוץ המלחמה כי יש להעמיד לדין ולהעניש במהירות כל מי שנעצר בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל. שלושה אזרחים אירופאים, שזהותם לא פורסמה, נעצרו אף הם, כששניים מהם מואשמים בריגול למען ישראל, לפי השלטונות. "כמו חיה פצועה, הרפובליקה האיסלאמית תוקפת כל איום אפשרי בתוך המדינה בעוצמה קטלנית", אמר האדי ג'המי, מנהל מרכז זכויות האדם באיראן (CHRI) שבסיסו בניו יורק.
הפגנות באיראן נגד המשטר, 2022 | צילום: AFP
"גל של דיכוי"
ארגון הזכויות הנורבגי Hengaw, המתמקד באזורים הכורדיים במערב ובצפון-מערב איראן, דיווח כי 300 כורדים נעצרו במסגרת גל הדיכוי. "גל רחב היקף של דיכוי ומעצרים המוניים התפשט בכל רחבי המדינה", מסר הארגון, והוסיף כי "הערים הכורדיות סופגות חלק לא מידתי מהדיכוי הזה", וכי בין העצורים נמנות "נשים ונערות צעירות רבות".
גם מיעוטים דתיים לא-מוסלמים סבלו מלחץ מוגבר. כ-35 מחברי הקהילה היהודית שנותרה באיראן, המונה כ-10,000 איש בלבד אך מוכרת כמיעוט רשמי ברפובליקה האיסלאמית, זומנו לחקירה בימים האחרונים, כך דיווחה סוכנות הידיעות HRANA שבסיסה בארצות הברית.
כוחות הביטחון באיראן פשטו גם על עשרות בתים של בני המיעוט הדתי הבהאי במהלך המלחמה ולאחריה, כך לפי אתר החדשות IranWire. האמונה הבהאית, שמרכזה הרוחני נמצא בחיפה שבישראל, היא המיעוט הדתי הלא-מוסלמי הגדול ביותר באיראן, אך אינה זוכה להכרה רשמית.