ברית נאט"ו מתכנסת, אך טראמפ ואיראן גונבים את ההצגה

מדינות ברית נאט"ו התכוננו מזה זמן רב לפסגתן בהאג בהמשך השבוע שמטרתה ריצוי דרישותיו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ באמצעות הגדרת יעד הוצאות הגנה חדש ושאפתני, אך כעת גובר החשש שהנושא יידחק לשוליים בצל השלכות המלחמה באיראן.

הכינוס שיימשך יומיים נועד גם לשדר מסר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין שנאט"ו מאוחדת ונחושה להרחיב ולשדרג את מערך ההגנה שלה כדי להרתיע כל מתקפה ממוסקבה.

הפסגה וההצהרה הסופית שלה אמורות להיות קצרות וממוקדות, ולהתמקד בעיקר במענה לקריאתו של טראמפ להקצאת חמישה אחוזים מהתמ"ג של כל מדינה להוצאות ביטחון – עלייה חדה לעומת היעד הנוכחי העומד על שני אחוזים בלבד. זאת, במטרה להפחית את הנטל הכלכלי של ארה"ב. לפי התוכנית, היעד הזה יושג באמצעות השקעה מוגברת בצבאות ובתחומים הקשורים להגנה. עם זאת, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ס כבר שיבש את ההכנות של מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה אתמול (א') כשהצהיר שמדריד אינה מחויבת לעמוד ביעד ההוצאות החדש, אף שאישרה את הצהרת הפסגה.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הודיע שיסתפק בהשתתפות בארוחת ערב לפני הפסגה מחר בערב – ולא בישיבה רשמית עם המנהיגים ביום רביעי – בשל יחסיו התנודתיים עם טראמפ.

כיצד ישפיע המצב באיראן?

המתקפה האמריקנית על אתרי הגרעין באיראן בסוף השבוע הפכה את הפסגה לבלתי צפויה הרבה יותר ממה שרוטה – ראש הממשלה ההולנדי לשעבר שמארח את הכינוס בעיר הולדתו – ומנהיגי נאט"ו האחרים קיוו.

תוכן הפסגה יהיה תלוי במידה רבה במצב במזרח התיכון בזמן קיום הכנס, ובשאלה האם מנהיגי נאט"ו יתייחסו למתקפה בשיח עם טראמפ או בהתבטאויות לעיתונאים.

אם הכינוס לא יתנהל כמתוכנן, נאט"ו מסתכנת בהצגת תדמית חלשה ומפולגת בדיוק בזמן שמדינות אירופה מתמודדות עם מי שהן רואות כאיום החמור ביותר מאז תום המלחמה הקרה: רוסיה. כל זאת תוך היערכות אפשרית לקיצוצים בכוחות האמריקניים המוצבים באירופה.

על פי התוכנית החדשה, המדינות החברות יוציאו שלושה אחוזים וחצי מהתמ"ג שלהן על "הגנת ליבה" – בעיקר חימוש וכוח אדם – ועוד אחוז וחצי על השקעות נלוות כגון התאמת כבישים, נמלים וגשרים לצורכי תנועה צבאית, הגנה על תשתיות כמו צינורות, והגברת ההרתעה במרחב הסייבר.

העלייה הזו – שתתפרס על פני עשור – תדרוש השקעות נוספות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים.

וושינגטון דורשת: אירופה תשלם יותר על ביטחונה

בשנה שעברה הוציאו חברות הברית יחד כ-2.6 אחוזים מהתמ"ג של נאט"ו על הגנת ליבה, בסכום כולל של כ-1.3 טריליון דולר, כך לפי הערכות נאט"ו. חלק הארי הגיע מארה"ב, שהשקיעה כמעט 818 מיליארד דולר. כעת מתעקשת ארה"ב שהגיע הזמן שהאירופים ייטלו על עצמם חלק גדול יותר מהנטל הכלכלי והצבאי של הגנת היבשת.

המנהיגים האירופים אומרים שהם הפנימו את המסר, אך דורשים מעבר הדרגתי, מתוך חשש שכל פער במערכות ההגנה ינוצל בידי פוטין.  הם גם להוטים להבליט את מחויבותם להוצאות ביטחוניות, לנוכח איומיו של טראמפ – בעיקר בקדנציה הקודמת שלו בבית הלבן – שלא יגן על מדינות שאינן עומדות ביעדים.

טיוטת הצהרת הפסגה שעליה הסכימו ממשלות נאט"ו ואשר נחשפה בידי רויטרס קובעת: "אנו מאשרים מחדש את מחויבותנו הבלתי מתפשרת להגנה קולקטיבית, כפי שנקבעה בסעיף 5 של אמנת וושינגטון – התקפה על אחת היא התקפה על כולן".

בניסיון למנוע עימות עם טראמפ, גורמים בנאט"ו דחקו נושאים רגישים לשוליים, או השמיטו אותם לחלוטין מסדר היום.

בעוד שרבות ממדינות אירופה רואות ברוסיה איום הולך וגובר, טראמפ הביע עניין בפיתוח קשרים כלכליים עם מוסקבה – מהלך שבעיני האירופים עשוי לחזק את צבאה של רוסיה ולהגביר את האיום.

באופן דומה, מדינות רבות באירופה חוששות שמהלכיו של טראמפ להפחתת הבידוד הדיפלומטי של רוסיה במסגרת ניסיונותיו להביא להסכם לסיום המלחמה באוקראינה עלולים לפגוע בעמדת המיקוח של המערב. טיוטת ההצהרה הסופית צפויה להכיל רק אזכור קצר אחד לרוסיה כאיום על הביטחון האירו-אטלנטי, ואזכור נוסף למחויבות של המדינות לתמוך באוקראינה, כך לדברי דיפלומטים.