את אליזבת פיפקו פגשתי פעמיים. זה קרוב לעשר שנים, אליזבת היא האדם הקרוב ביותר לדונלד טראמפ, מלבד בני משפחתו, והיא שם מאז תחילת המרוץ הראשון שלו לנשיאות ארצות הברית. עד לא מכבר שימשה דוברת המפלגה הרפובליקנית, וכעת היא פעילה פוליטית ופרשנית מבוקשת בערוצי טלוויזיה רבים, בארצות הברית ומחוצה לה.
בפעם הראשונה נפגשנו בביתה של פיפקו מול הסנטרל פארק בניו־יורק, ערב לפני התקיפה באיראן. רוחות המלחמה כבר נשבו באוויר, אך שנינו לא ידענו שבעוד כמה שעות ישנה העולם את פניו. הפעם השנייה הייתה כעבור חמישה ימים. בין לבין היא הספיקה לנהל סדרת שיחות עם בכירים בממשל טראמפ לקראת הופעותיה הטלוויזיוניות. עם הנשיא עצמו לא הספיקה לדבר מאז תחילת מבצע "עם כלביא". בכל זאת ניסינו להבין באמצעותה לאן מועדות פניו של דונלד טראמפ, האיש והחידה, במערכה הזאת.
"הוא בכלל לא חידה", היא מתקוממת על האמירה שמדובר באדם בלתי צפוי. "אדרבה, מי שמקשיב לו ולא מנסה לייחס לו כוונות ומילים שאינו אומר, ייווכח שכל מה שקרה תואם בדיוק את ההצהרות שלו". לדבריה, טראמפ התכוון לשאת ולתת עם איראן בתום לב ובנפש חפצה, וכך גם הודיע לישראל, אך הוא גם התכוון מהרגע הראשון שלא לאפשר להם לגרור רגליים, וכאשר קצב להם שישים יום הוא התכוון לכך במלוא הרצינות.
בתקשורת, הישראלית והאמריקנית, ראו במסיבת העיתונאים המפורסמת שבה גילה טראמפ בפעם הראשונה כי הוא מתכוון לנהל משא ומתן עם איראן, הפתעה לנתניהו שישב לצידו, ולטענתם הוא כלל לא ידע על כך. כעת אני שואל אותה אם כל זה היה חלק ממערך הטעיה מכוון שנועד להרדים את איראן, בשעה שהוא ונתניהו כבר תכננו את המהלכים הבאים.
פיפקו וטראמפ באוהל הרבי מלובביץ' | צילום: Official Trump 2024 presidential campaign photo
"לא הייתי קוראת לזה הטעיה", היא עונה, "אבל דבר אחד ברור – מי שמפרשים כל דבר שנוגע לטראמפ או לנתניהו באופן שלילי צריכים ללמוד לקח, שהם לא יודעים הכול, ושאולי כדאי להם לתת יותר אמון במנהיגיהם".
בניגוד לכל נשיא לפניו, אומרת פיפקו, טראמפ מנסה בכל מחיר להימנע ממלחמה וממותם של חפים מפשע. "כאשר אנשים ממפלגתו מתחו עליו ביקורת נוקבת בשל כוונתו לשאת ולתת עם איראן, הוא לא נרתע. הוא האמין שיש דרכים יצירתיות וטובות יותר מתקיפה, והעדיף פתרון דיפלומטי. הוא נתן לאיראנים חודשיים, אבל הם לא באו לשולחן. לאחר מכן, קשה מאוד לנשיא שעומד לצד ישראל לנהוג אחרת. אז כן, בדיוק כפי שהצהיר, הוא איבד את סבלנותו. אני בכלל לא מופתעת. תמיד אמרתי שאם הגישה הדיפלומטית לא תעבוד, לטראמפ לא תהיה בעיה לתמוך בישראל או להפציץ מתקן שצריך להימחק מעל פני האדמה".
לפי הדיווחים עד כה, עזב הנשיא את פסגת ה־G7 ואמר שהוא הולך "למשהו רציני הרבה יותר", ונושאת המטוסים נימיץ מתקרבת לאזור. לאן כל זה מוביל?
"תהיה מעורבות אמריקנית. עד כמה? דונלד טראמפ תמיד מעדיף פתרונות יצירתיים על פני המובנים מאליהם, אלה שכבר ניסו נשיא אחרי נשיא ולא הביאו כל תוצאה. אני משוכנעת שהוא ינסה להימנע ממלחמה כוללת, אבל הוא מתכנן לסייע לישראל בכל דרך שתביא לשלום. הוא יודע את מה שכל העולם כבר יודע, שישראל יכולה לחסל את האייתוללה חמינאי ולעשות כל מה שהיא צריכה בלא סיוע אמריקני, אבל כמובן, עם סיוע כזה הסיכויים טובים יותר. אני חושבת שהוא מצפה שהאיראנים ייכנעו, כל אדם הגיוני היה מצפה לכך".
נראה שישראל תתקשה לחסל את פרויקט הגרעין ללא חיסול המתקן בפורדו, ולשם כך היא תצטרך חימושים שנמצאים רק ברשות הצבא האמריקני. האם אמריקה אכן תסייע בכך?
"תלוי מה ישראל מתכננת ולְמה טראמפ ייענה. ראינו בימים האחרונים שישראל מסוגלת לבצע מהלכים מרחיקי לכת, ושלצבא הישראלי יש איכויות שאי אפשר להשוותן לשום צבא אחר באזור. אבל בלי ספק, עם עזרה אמריקנית הם יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. טראמפ יודע זאת וגם האיראנים יודעים זאת".
האם טראמפ מכוון גם להפלת המשטר והחלפתו במשטר נוח יותר, דמוקרטי ופרו־מערבי?
"אני שומעת שחוגים בממשל מדברים על כך, אבל אני לא בטוחה שדונלד טראמפ חושב על זה. הוא לא מתמקד בשינוי המשטר, אלא במה שהולך לקרות מחר ומחרתיים וכיצד זה ישפיע על המדינה שהוא מנהיג. הוא בוחן איך לסייע לישראל בכל דרך ולראות מה יקרה. אמריקה כבר ניסתה בעבר לשנות משטרים במזרח התיכון, וזה לא בדיוק הצליח לה. לא יהיה זה נכון מצידי לשבת בניו־יורק ולומר לתושבי איראן החפים מפשע מה הם צריכים לעשות. רבים מנסים לפשט את זה ולומר שצריכים לגרום לאיראנים להתקומם, ושאמריקה וישראל צריכות לפעול בכיוון הזה ולהציל את העולם. זה בכלל לא פשוט, גם אם הייתי רוצה מאוד שזה יקרה".
התפקיד הקשה ביותר בעולם
בינתיים טראמפ סופג ביקורת קשה מהעבר האחר, מצד גורמים במפלגה הרפובליקנית, ובהם כמה מתומכיו המובהקים כמו איש התקשורת טאקר קרלסון המשוגע, הדורשים ממנו לעמוד בהכרזותיו על "אמריקה תחילה" ולהתנגד למלחמה באיראן משום ש"איננו צריכים להילחם את מלחמותיה של ישראל". תגובת הנשיא הייתה חריפה ועוקצנית. "מישהו צריך להסביר לטאקר קארלסון שלאיראן אסור שיהיה נשק גרעיני", אמר.
"הוא לא מקשיב להם, לא מתייחס אליהם, וקרוב לוודאי שהוא לועג להם", פיפקו מתרשמת. "הוא יודע מה הוא צריך לעשות. למעשה הוא אמר: 'אני אחליט איך 'אמריקה תחילה' תיראה, כיוון שאני הבאתי את האסטרטגיה הזו לשולחן ואני הוא שניצחתי בעזרת המסר הזה'. כולם מסכימים שמניעת נשק גרעיני מאיראן היא האינטרס האמריקני. אני מופתעת בכל פעם מפרשנים כמו קארלסון, וגם מכאלה שאומרים להפך, שצריך להיכנס למלחמה במלוא העוצמה. אין להם כל מידע מודיעיני אבל הם לא נמנעים מחריצת דעה או מחלוקת הוראות לממשל. מוזר כמה אנשים נכנסים לשיח בלי לדעת דבר ובלי שתהיה להם האחריות שיש לדונלד טראמפ, הנשיא שאמור לקבל את ההחלטות הקשות האלה.
"במלוא השקיפות והכנות, לא היה נשיא שאני יכולה לומר בביטחון שאני סומכת עליו במצב כזה כמו טראמפ, ביכולות שלו ובמחויבות שלו לישראל. נשיאים הצהירו על כך במילים, אבל הוא היחיד שתרגם זאת לשפת המעשה. וכיוון שאין לו כל עניין במלחמות לא לנו, הוא האדם המושלם לקבל החלטות מושכלות במצב הזה".
האם נכון שהוא אסר על נתניהו לפגוע בחמינאי?
"ראיתי דיווחים כאלה. אני מתארת לעצמי שהם שוחחו, וטראמפ אמר לו שבאותו רגע זה לא רעיון טוב, מהסיבות שהוא בוודאי פירט באוזני ראש הממשלה.
"בכל מהלך הקמפיין, חזר טראמפ והדגיש שהוא יפעל למנוע מלחמה בכל מחיר", היא מציינת. "הוא אמר זאת בכל יום, ואני יודעת כי הייתי איתו. ביום השנה ל־7 באוקטובר לקחתי אותו לאוהל של הרבי מלובביץ', ומשם המראנו לפלורידה לטקס נוסף. במטוס הוא דיבר איתי במשך שלוש שעות על המלחמה. הראיתי לו את תמונות החטופים. ההורים של עידן אלכסנדר היו איתנו במטוס. הוא הביט בי ואמר 'ההרג חייב להיפסק'. אני לא יודעת אם הוא פרו־ישראלי כי זו הבחירה המובנת מאליה, או משום שהוא בעצם הבין מה קורה. הוא הביט בתמונות הטבח ואמר שהמפלצות האלה צריכות להיכחד. זה כל כך בסיסי. גם בנוגע למלחמת רוסיה־אוקראינה הוא הצהיר שהמלחמה חייבת להסתיים. הוא לא רוצה להיות נשיא נוסף שמתחיל מלחמות, ולא ירצה לשלוח חיילים למקומות שהם לא חייבים להיות בהם. הוא לא מפחד מאיש, אבל הוא ינסה הכול כדי להימנע מכך. זו הייתה מדיניותו מאז מתמיד, והוא אמר לי זאת בכל פעם שדיברנו. הוא שונא מלחמות, והאירוניה היא שהליברלים, שמתנגדים למלחמות, שונאים אותו בשל כך".
האם המלחמה שיפרה את היחסים בין הנשיא לראש הממשלה נתניהו?
"אני חושבת שאין הרבה מנהיגים שהוא מחבב ורואה בהם חברים יותר מנתניהו. אני יודעת שהוא לא מסתדר היטב עם הרבה ממנהיגי אירופה. לפי מה שראיתי, הם מסתדרים היטב. יש ביניהם הרבה קווי דמיון".
זה היה נכון עד הרגע שבו נתניהו הזדרז לברך את ביידן על בחירתו...
"כן, הוא היה הראשון שבירך, ולא אהבנו את זה. אבל מצד שני, ראש ממשלת ישראל חייב לעבוד עם נשיא ארצות הברית, יהיה אשר יהיה. במקום ביבי הייתי מחכה עוד יום־יומיים".
אליזבת פיפקו | צילום: Courtney Reed
ומאז הוא נוטר לו טינה?
"לא, אני לא חושבת. דונלד טראמפ סלח להרבה אנשים על מעשים הרבה יותר קשים. דיברתי איתו על 7 באוקטובר, והוא נשיא פרו־ישראלי וכך הוא רוצה לפעול. אם ישראל בחרה בנתניהו, הוא יסתדר עם נתניהו ויעבוד איתו. הוא המנהיג של ישראל, וישראל היא סמל בשביל טראמפ. הוא תומך בה לא כי הוא מחבב את המנהיג שלה, אלא כי היא מדינת העם היהודי, ולא משנה מי עומד בראשה. הוא יעבוד עם כל ראש ממשלה שיהיה".
פיפקו, העובדת צמוד לדונלד טראמפ, אומרת שהיא מבינה היטב מה עוברים נתניהו ומשפחתו מצד מתנגדיו, שאינם בוחלים בביטויים, דימויים, קללות ונאצות כדי לפגוע בו. "יש הרבה דמיון ביניהם. גם את טראמפ מכנים 'דיקטטור', אבל הוא יוצא תמיד וידו על העליונה, כי הוא יודע להיות 'קול' ולהגיב בקור רוח. לביבי אין אפשרות כזאת בגלל המלחמה ובגלל המשבר האמיתי שעומד בפניו. אצל טראמפ לא רצחו אלפי אנשים. ביבי פיקח, הוא אחד האנשים החכמים ביותר שאני מכירה. אני לא מסכימה עם כל דבר שהוא עושה, אבל הוא חכם. מנהיג אחר לא היה פועל טוב יותר. ישראל נמצאת בנקודה הקשה ביותר, ולהיות ראש ממשלת ישראל הוא התפקיד הקשה ביותר בעולם".
עם מה את לא מסכימה?
פיפקו מהססת, אך משיבה בסופו של דבר: "אין לי זכות הצבעה בישראל וזה לא תלוי בי אלא בעם בישראל, אבל כתומכת של ישראל אני לא חשה בנוח שאין חקירה עמוקה של אירועי 7 באוקטובר. אני חושבת שמזמן הייתה צריכה לקום ועדת חקירה רצינית שתסביר לכולם מה קרה. הממשלה חייבת זאת לעם בישראל. לא חשתי בנוח גם כאשר ביידן קשר את ידיו של נתניהו ומנע ממנו לנהל את המלחמה כראוי באותו זמן. כאמריקנית אני יודעת איך דונלד טראמפ היה מנהל את העניינים, ושנתניהו יכול היה לפעול טוב יותר לו הוא היה הנשיא. אבל אני נמצאת 3,000 קילומטר מישראל, ומאוד נוח להשיא עצות מכאן. לא אהבתי גם את ההפגנות בתקופת הרפורמה המשפטית".
מכתבי נאצה להורים
בשבוע הבא תחגוג אליזבת פיפקו יום הולדת שלושים. בנעוריה התאמנה רבות בהחלקה על הקרח ורצתה להתמקצע בתחום, אך החלום הזה נקטע בעקבות פציעה. משם פנתה לכמה שנים בתחום הדוגמנות. עם תחילת המרוץ הראשון של דונלד טראמפ לנשיאות היא הצטרפה לקמפיין כמתנדבת, ועד מהרה קיבלה שם תפקידים בכירים. היא רואה בהשתלשלות הזאת "יד ה'", בכלל, כיהודייה מאמינה היא בטוחה שהקב"ה מכוון את כל דרכיה.
היא שומרת שבת וכשרות ("עד כמה שאפשר כאשר אתה בפוליטיקה"), אבל נמנעת מלשייך את עצמה לזרם כלשהו, אורתודוקסי או אורתודוקסי־מודרני. בעלה דארן סנטילו, שאותו הכירה בקמפיין, עבר גיור אורתודוקסי שנמשך שלוש שנים וחצי. עם הקב"ה היא מדברת, לעדותה, בכל יום. "ה' הוא ה־Password שלי, ואני חושבת כל הזמן מה הוא רוצה ממני בתעשייה התובענית הזאת. בעיקר אני מודה לו על כל הטוב שהשפיע עליי, ולפעמים גם מבקשת סליחה. אני מתכוונת להיות דתייה יותר כאשר יהיה לי ילד. ילדיי יישלחו לחינוך דתי וילכו לישיבה. זה אולי מפתיע הרבה אנשים שמצפים שאוכל איתם סרטנים לארוחת ערב. הקב"ה הוא שכיוון את דרכי למקום שאני נמצאת בו היום".
שאלתי אותה עד כמה קשה לה להתמודד עם מראיינים עוינים שמציגים תמונות זוועה מעזה. "המראיינים בדרך כלל לא קשים מבחינה אינטלקטואלית, הם בעיקר גסי רוח ולא מסתירים שהם לא אוהבים אותך. כשמראים לי תמונות ילדים מתים אני יכולה להראות תמונות של ילדים שמתו במלחמות רבות אחרות, או תמונות של 7 באוקטובר. מלחמה זה דבר נורא. אם מישהו תומך בצד של הטרוריסטים אין טעם לנהל איתו דיון, אבל אם אתה לא מבין שאחרי 7 באוקטובר המלחמה צריכה להימשך עד הסוף, זו בעיה".
אגב, לאן נעלמה תוכנית הטרנספר מרצון לתושבי עזה, שטראמפ דיבר עליה?
"בישראל רוצים לראות את טראמפ פועל לפי האינטרס הישראלי, אבל הוא נשיא ארצות הברית ולא ישראל. כשאלי שרעבי השתחרר טראמפ ראה את תמונתו שבה הוא נראה כניצול שואה, ואמר שאם החטופים לא ישתחררו, עד שבת שערי הגיהינום ייפתחו. זה לא קרה, וזה לא אומר שהוא שיקר. נתניהו הוא שהחליט לפעול אחרת, וטראמפ מאמין שנתניהו יודע טוב יותר ממנו מה נכון לעשות בעזה".
פיפקו מתמודדת עם תגובות קשות ברשת, המתמקדות לא רק בקרבתה לטראמפ אלא גם ביהדותה. "פעם בשבוע מישהו אומר משהו שגורם לי לחשוב שאולי עליי לקרוא למשטרה. אם הם אומרים דברים נוראיים כמו 'חבל שהיטלר לא סיים את העבודה' אני לא מתייחסת, אבל כשכותבים 'היי, אני יודע איפה את גרה' - זה נהיה מפחיד, וזה קורה כמעט בכל יום. אני מקבלת מכתבים הביתה. אנשים מצאו את גם הכתובת של ההורים שלי וזה ממש מפחיד אותי, כיוון שאני לא רוצה שהם ייחשפו למכתבי הנאצה ששולחים אליהם".
ההתנקשויות בטראמפ היו נקודת מפנה שהגבירה את חששותיה האישיים; הם התעצמו עוד יותר בעקבות רצח שני עובדי השגרירות הישראלית בוושינגטון. כשאנו מדברים על כך היא שולחת את ידה מבלי משים אל צווארה, אל תליון המגן־דוד הקטן שקיבלה מבעלה ליום הולדתה. "פעם הייתי מסתובבת עם מגן דוד גדול יותר".
אליזבת פיפקו | צילום: באדיבות המצולמת
לפעמים את מחביאה אותו?
"תמיד. ברחוב, ברכבת התחתית. גדלתי כאן ואני רגילה לרחובות האלה. היום אני משכנעת את אבי להכניס את הכיפה לכיס כשהוא הולך בשבת לבית הכנסת. אנשים אומרים לי שאנחנו צריכים להיות גאים ביהדותנו, אבל קל הרבה יותר להיות גאה ביהדותך כאשר אינך צריך לחשוש לחייך. אני מפחדת מפגיעה בי מכיוון שאני יהודייה וציונית יותר מפגיעה מכיוון שאני מזוהה עם טראמפ. אנשים תוקפים אותי בעיקר על זה, לא ציפיתי לכך. היום כאשר אנשים רוצים לומר לי שהשקפתי הפוליטית שגויה, הם שולחים לי מסרים אנטישמיים. לא הייתי מאמינה שאמריקה הגיעה לרמה כזו של אנטישמיות, אלמלא חוויתי זאת על בשרי".
מי אשם בהתפתחות הזאת - המלחמה? הדמוקרטים? הפרוגרס?
"הותקפתי כיהודייה הרבה לפני 7 באוקטובר. אני חשה שה' גזר עלינו להיות שנואים תמיד. התפקיד שלנו הוא ללדת עוד תינוקות יהודיים ולהתפלל. כאשר החברה מתפרקת, היהודים הם תמיד הראשונים שסופגים את ההאשמות. אני לא יכולה להצביע על אשמים בלעדיים לא בצד הדמוקרטי ולא בצד הרפובליקני, אבל ברור שאמריקה עוברת תקופה קשה ביותר בגלל הקיטוב הפוליטי".
פיפקו היא בוגרת אוניברסיטאות הרווארד ופנסילבניה, שניים מהמוסדות היוקרתיים בליגת הקיסוס. "לפני שהגעתי לפנסילבניה שאלתי אחת מהסטודנטיות איך זה להיות יהודייה בקמפוס. לעולם לא אשכח את תשובתה. היא אמרה 'עדיף שיאמרו עליך שהשתתפת במחאות 6 בינואר (הסתערות תומכי טראמפ על הקפיטול ב־2020) משיאמרו שאת ציונית. זה היה שנה וחצי לפי 7 באוקטובר".
היא מזהה קשר מובהק בין האנטישמיות הגואה ובין התגברות רעיונות הפרוגרס והווק ואפילו הקומוניזם. "גדלתי בבית של שני מהגרים ממדינות קומוניסטיות. אימי ואבי הזהירו אותי מפני מה שהקומוניזם עלול להביא עימו. אימי הוכתה בגן הילדים בגלל יהדותה. את סבא שלי, מארק קליונסקי, שהיה אחד מגדולי האמנים היהודיים בכל הזמנים, אולי היהודי הגאה בעולם, חקרו לעיתים קרובות הקג"ב. הוא נהג לצייר מוטיבים יהודיים באישון לילה, במחסן, כדי שלא יגלו את יצירותיו. בעת האחרונה הנושא הוצף בגלל הרשתות החברתיות והפילוג הפוליטי, אבל זה היה קיים תמיד".
שואפת לפסגה
בעיני פיפקו, טראמפ הוא האדם הקשוח בעולם. "כשהרפובליקנים אומרים זאת אנשים מגחכים, אבל אני נמצאת לידו וליד משפחתו כל הזמן, ואני רואה כיצד הם מנסים שוב ושוב לזרוק אותו לכלא, לקחת את חשבונות הבנק שלו, לסגור את כל עסקיו, את המועדונים שלו. הם רוצים לראות אותו נרקב בכלא. הם רדפו גם אחריי ואחרי משפחתי".
מי זה "הם"?
"מערכת המשפט, האף־בי־איי, כולם היו בעקבותינו. רק בגלל תמיכתנו בטראמפ. האשימו אותנו במהומות 6 בינואר, האשימו אותנו בסיוע לנשיא לעבור עבירות, האשימו אותנו כמעט בכל דבר. בעלי נלקח לחקירה באף־בי־איי כמה וכמה פעמים. יש לי חברים רבים שעבדו למען הנשיא והתפטרו כיוון שלא עמדו בתשלומים שהם נאלצו לשלם לעורכי הדין בגין החקירות שהם עברו. אם אבי לא היה עורך דין, לא היה לנו כסף לשלם והיינו נאלצים להתפטר גם כן".
לו היית אזרחית ישראלית, לאיזה מחנה היית שייכת?
"זה מוזר כי באמריקה אין לי ספק שאני בימין. בישראל? אממ... חושבת שהייתי נוטה יותר למרכז. כשהייתי צעירה יותר חיבבתי את נפתלי בנט. היום אני חושבת שהאפשרות היחידה שלי היא בכל זאת ביבי".
היכן את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"אנשים שואלים אותי כל הזמן אם יש לי כוונות לרוץ ולהגיע לוושינגטון. בינתיים אני בהפסקה קלה, אבל בעתיד – בהחלט כן. העיתוי צריך להיות נכון וגם התפקיד. יש רק תפקידים בודדים שהייתי רוצה למלא. צריך לחכות שה' ירצה".
מה השאיפות הגבוהות ביותר שלך?
"בסופו של דבר, נשיאת ארה"ב! תאר לעצמך גם נשיאה אישה וגם יהודייה. מעולם לא היה כדבר הזה בבית הלבן. אני תומכת בישראל, לא משנה מה קורה ומה היא עושה, וכך אהיה עד יום מותי".