פוטין מנסה לתווך הפסקת אש באיראן: "לא רוצה שינוי משטר"

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין רואה במתיחות בין ישראל לאיראן הזדמנות לחדש את מעמדו הדיפלומטי על הבמה הבינלאומית, למעלה משלוש שנים לאחר הפלישה לאוקראינה. בימים האחרונים הציג את עצמו פוטין כמתווך אפשרי בסכסוך – אך הקרבה בין מוסקבה לטהראן, כמו גם המלחמה באוקראינה, מעלות ספקות כבדים לגבי מידת האמינות שלו בתפקיד כזה.

מאז פתיחת המלחמה באוקראינה הידרדרו קשריה של רוסיה עם ישראל, כאשר במקביל הידקו הרוסים את קשריהם הביטחוניים עם איראן.

עם פתיחת מבצע "עם כלביא" ביום שישי האחרון מיהרה מוסקבה לגנות את התקיפות הישראליות באיראן, אך במקביל התקשר פוטין לראש הממשלה בנימין נתניהו ולנשיא איראן הנבחר מסעוד פזשכיאן כדי להציע את שירותיו כמתווך.

לדברי ניקול גרייבסקי, אנליסטית בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, "באמצעות מיצוב עצמה כמתווכת הכרחית, מוסקבה שואפת לשוב ולהיות רלוונטית דיפלומטית, למרות בידודה באירופה". לדבריה, רוסיה גם מעוניינת להגן על בת-בריתה טהראן, המתמודדת עם עימות צבאי גורלי. "רוסיה אינה רוצה לראות שינוי משטר באיראן – במיוחד לא כזה שיוביל לממשלה פרו-מערבית", הוסיפה.

בינואר חתמו רוסיה ואיראן על הסכם שותפות אסטרטגית מקיף להעמקת שיתוף הפעולה הצבאי. אוקראינה ובעלות בריתה מאשימות את טהראן זה זמן רב באספקת רחפנים וטילים קצרי-טווח לרוסיה.

רוסיה לא אובייקטיבית

רוסיה גם שואפת להחזיר לעצמה דריסת רגל במזרח התיכון, לאחר דעיכתה בעקבות התערבותה בסוריה. "אובדן ההשפעה בסוריה החליש את מעמדה של מוסקבה", אמרה טטיאנה קאסטובנה-ז'אן מהמכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים. לדבריה, רוסיה השתמשה בעבר במשברים אזוריים כדי לפרוץ את הבידוד הבינלאומי שלה. לאחר שהוטלו עליה עיצומים בעקבות סיפוח חצי האי קרים, היא הצליחה להפוך לגורם חיוני במזרח התיכון, בעיקר בזכות תמיכתה באסד ובמעורבותה בהסכם הגרעין עם איראן מ-2015.

אולם הקשרים ההדוקים בהרבה של רוסיה עם איראן כיום עלולים לפסול אותה מתפקיד של מתווכת ניטרלית. "ברגע שרוסיה נתפסת כבת ברית של איראן, ובייחוד כשיש להן הסכם שותפות אסטרטגית, כל ניסיון תיווך מצד מוסקבה ייתקל בחוסר אמון – הן באירופה והן בישראל", אמר קונסטנטין קאלאצ’ב, פרשן פוליטי רוסי. "מתווך לא יכול להזדהות עם אחד הצדדים".

גם נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע סקפטיות. "אינני סבור שמדינה כמו רוסיה – שנמצאת בעימות עולמי פעיל ובוחרת שלא לכבד את אמנת האו"ם – יכולה לשמש מתווכת", אמר בסוף השבוע.

כשנשאל דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אם התקבלה תגובה להצעה הרוסית, הוא השיב כי "נראה שיש חוסר רצון מצד ישראל לפנות לגורם מתווך כלשהו או לצאת לדרך שלום".

לשדר מסר לטראמפ

אדם אחד שאינו נראה מוטרד מהרעיון שפוטין יתווך הוא דונלד טראמפ. נשיא ארצות הברית אמר לאחרונה שהוא "פתוח" לאפשרות שרוסיה תתערב דיפלומטית. טראמפ בעצמו מנסה לפתוח ערוץ התקרבות עם פוטין – בניגוד מוחלט למאמצי ממשל ביידן ובעלות בריתיו להרחיק את הקרמלין בעקבות הפלישה לאוקראינה.

פוטין עשוי לראות בתיווך אפשרי הזדמנות להסיט את השיח מול הבית הלבן, דווקא כשהתסכול של טראמפ מהתמשכות המלחמה באוקראינה גובר. "רוסיה מחזרת אחר טראמפ גם בנושאים החורגים מאוקראינה", אמרה קאסטובנה-ז'אן.

עוד לפני שישראל פתחה את גל התקיפות הנוכחי, פוטין הציע לסייע בהסכם גרעין חדש בין איראן לארצות הברית. אך בעיני רבים, עצם הרעיון שפוטין יישב בראש יוזמה דיפלומטית, שלוש שנים לאחר שפלש לאוקראינה, הוא מטריד. "מהלך כזה יעניק לגיטימציה מחודשת לרוסיה כמעצמה עולמית נחוצה  – בדיוק כשהיא ממשיכה לנהל את מלחמת התוקפנות הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה", סיכמה אנה בורשצ'בסקאיה ממכון וושינגטון.