מדיניות ההגירה של ממשל טראמפ נעשית קשוחה עוד יותר. הנשיא חתם על צו האוסר כניסה לארצות הברית מ-12 מדינות ומגביל כניסה מ-7 מדינות נוספות, רובן באפריקה ובאסיה אך גם בדרום אמריקה.
"המדיניות שפורסמה נועדה לעודד שיתוף פעולה של המדינות הרלוונטיות, תוך התחשבות בנסיבות הייחודיות של כל אחת מהן", אמר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. "המגבלות שנקבעו בהכרזה זו נדרשות, להבנתי, כדי למנוע את כניסתם של אזרחים זרים שלגביהם אין בידי ממשלת ארצות הברית מידע מספק שיאפשר לה להעריך את הסיכון הפוטנציאלי שהם עשויים להציב לביטחונה של המדינה".
"המגבלות וההגבלות שנקבעו בהכרזה זו הן, להבנתי, הכרחיות כדי למנוע את כניסתם של אזרחים זרים אשר לממשלת ארצות הברית אין מידע מספק לגביהם לצורך הערכת הסיכון שהם עלולים להציב לארצות הברית".
הכי מעניין
המדינות שהכניסה מהן תיאסר לחלוטין הן: אפגניסטן, בורמה, צ'אד, קונגו, גינאה המשוונית, אריתריאה, האיטי, איראן, לוב, סומליה, סודן ותימן.
המדינות שתושפענה באופן חלקי מההכרזה הן: בורונדי, קובה, לאוס, סיירה לאון, טוגו, טורקמניסטן וונצואלה.
טראמפ לאחר ההצהרה על איסור כניסה מ12 מדינה | צילום: AFP
טראמפ ציין כי חלק מהמדינות שהכניסה מהן נאסרה מאופיינות בשיעורי שהות-יתר גבוהים במיוחד, כך לדוגמא, 9.7% מאזרחי אפגניסטן נשארים בארצות הברית לאחר שתוקף אשרות העסקים והתיירות שלהם פג, ובמקרים של אשרות אחרות - כולל ויזות סטודנטים - בשיעור של 29.3%.
עוד נמסר כי גינאה המשוונית מחזיקה בשיעור ההפרות הגבוה ביותר: 70.18% ממחזיקי ויזות סטודנטים ואשרות דומות נשארים מעבר לזמן המותר, וכך גם 21.98% מאלו שקבלו אשרות עסקים ותיירות.
"מדיניותה של ארצות הברית היא להגן על אזרחיה מפני מתקפות טרור ואיומים אחרים על ביטחון לאומי או שלום הציבור", ציין טראמפ. "נהלי הסינון והבדיקה במסגרת הטיפול באשרות ויתר תהליכי ההגירה ממלאים תפקיד חיוני ביישום מדיניות זו".
"המגבלות וההגבלות שיאכפו באמצעות ההכרזה נדרשות כדי להשיג שיתוף פעולה מצד ממשלות זרות, לאכוף את חוקי ההגירה שלנו ולקדם מטרות חשובות אחרות במדיניות חוץ, ביטחון לאומי ולוחמה בטרור", אמר טראמפ.
"אנחנו העם", מפגינים מוחים על איסור הכניסה לארצות הברית | צילום: AFP
על פי דיווח שפורסם ב-Jewish Insider, מנהיגים יהודיים בארצות הברית עודכנו מראש על הצו הנשיאותי, במהלך פגישה שהתקיימה בבית הלבן ביום רביעי.
נתן דיאמנט, מנכ"ל מרכז ההסברה של האיחוד האורתודוקסי, נכח בפגישה, ואמר ל-JNS כי היא הייתה חסויה. "הם שיתפו אותנו בכך שהכרזות צפויות לצאת כבר בימים הקרובים מטעם הבית הלבן, משרד המשפטים ומשרד החינוך," אמר דיאמנט ל-JNS לאחר הפגישה. "חלק מהמהלכים - לפחות חלקם - הם בדיוק מה שחיפשנו".
לפי דיאמנט, בפגישה נכחו סוזי ווילס, ראש הסגל בבית הלבן, יחד עם בכירים ממשרד המשפטים, משרד החינוך, המועצה לביטחון לאומי ולשכת הדתות בבית הלבן. "הם התמקדו בכוונה שלהם להמשיך במאמצים למאבק באנטישמיות", הוסיף. "הם בהחלט ביקשו להעביר תחושת דחיפות. כולם הדגישו שהם מכירים במשבר הנוכחי, ומתכוונים להיאבק בו בתגובה חסרת תקדים של כלל זרועות הממשל הפדרלי".
ג'וש ריינשטיין, נשיא קרן בעלות ברית ישראל (IAF) ונשיא שדולת הפרלמנטרים למען ישראל, נכח אף הוא בפגישה. לדבריו, בכיר במשרד המשפטים דיבר על הפיגוע מחוץ למוזיאון היהודי בבירה וושינגטון ועל התקיפה ביום ראשון בבולדר, קולורדו.
לפי ריינשטיין, בפגישה נכחו גם סבסטיאן גורקה, סגן עוזר הנשיא ומנהל תחום הלחימה בטרור במועצה לביטחון לאומי, ואדם בוהלר, יועץ הנשיא לטיפול בבני הערובה.
"הדבר המדהים הוא שהמסר של כולם היה זהה - הם עומדים לצד ישראל, לצד הקהילה היהודית כאן, ורואים את המאבק באנטישמיות כעדיפות עליונה של הממשל" אמר ריינשטיין ל-JNS.