מאחורי הקלעים של המבצע האוקראיני להשמדת המפציצים הרוסיים

רק לפני כשלושה חודשים ערך לו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ טקס השפלה פומבי וזרק אותו מן החדר הסגלגל. "אין לך קלפים", אמר אז טראמפ לנשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי, שהגיע לבית הלבן נטול חליפה ועניבה. אמרו אז שזלנסקי התמים פסע לתוך אמבוש שהציב לו טראמפ בשידור חי. אבל ספק אם טראמפ היה נוהג בו גם עכשיו בצורה כזו, לאחר מבצע קורי עכביש שבו השמידה אוקראינה במבצע צבאי מבריק כשליש מכוח המפציצים האסטרטגיים של רוסיה, חלקם בעלי יכולת נשיאה של נשק גרעיני. בעולם כולו לומדים עכשיו את המבצע האוקראיני. בכנס נאט"ו שייערך בעוד שבועיים וחצי בהאג יהיה זלנסקי הכוכב בה"א הידיעה, גם אם בבית הלבן לא ממש יאהבו את זה.

שנה ושמונה חודשים עמל ארגון המודיעין האוקראיני, ה־SBU, על מבצע קורי עכביש בפיקודו של ראש המודיעין ואסילי מאליוק, ובפיקוחו האישי הצמוד של זלנסקי. כך שלא קשה לדמיין את ה"חכה חכה" שחלף בראשו של זלנסקי בשעה שטראמפ השפיל אותו מול מיליארד צופים.

כשזלנסקי נאלץ לעבור את הזובור בבית הלבן, מבצע קורי עכביש כבר נכנס לישורת האחרונה. רגע האמת הגיע בסוף השבוע האחרון. בשעות הבוקר של 1 ביוני פתחו האוקראינים במבצע חוצה גבולות, שהשתרע על פני שלושה אזורי זמן בשטחה של רוסיה. ארבעה בסיסים של חיל האוויר הרוסי הותקפו במהלכו: בסיס אולניה באזור הארקטי בחבל מורמנסק, בסיס דיאגילבו במערב רוסיה, בסיס איוונובו מצפון־מערב למוסקבה, והעיקרי שבהם – בסיס בלאיה במחוז אירקוצק. מבסיס זה יצאו מפציצי 22m־TU ו־Tu 95 ושיגרו טילי שיוט שזרעו באוקראינה הרס נורא.

המטוסים, שחנו על הקרקע, הותקפו על ידי נחילי רחפנים שהוסלקו בתוך מכולות מסחריות בעלות גגות כפולים, שהוצבו על גבי משאיות. המשאיות עצמן הוצבו במרחק שני קילומטר בלבד מן הבסיסים. בשעה היעודה התרוממו גגות המכולות בשלט רחוק, והרחפנים נסקו והתבייתו על מטרותיהם.

במהלך התקיפה נפגעו והושמדו 41 מטוסים. ההגנה האווירית הרוסית המתוחכמת, שנועדה להגן על המפציצים, לא הספיקה להגיב. הנזק שנגרם לרוסיה עצום על פי כל קנה מידה. רחפנים בשווי של 600 דולר השמידו מפציצים אסטרטגיים ששוויים מוערך ב־7 מיליארד דולר. מעבר לנזק הכבד ולהשפלה התדמיתית, ייקח לרוסיה זמן רב לתקן את הנזק כיוון שחלק מן המטוסים אינם מיוצרים עוד. המבצע ייכנס ללא ספק לפנתיאון ההיסטורי של מבצעים צבאיים בעלי שם עולמי. האוקראינים מכנים אותו "פרל הארבור של רוסיה". מהזווית הישראלית אפשר אולי להשוות אותו למבצע מוקד, מהלך הפתיחה המפורסם של מלחמת ששת הימים שבו הושמד חיל האוויר המצרי על הקרקע.

למדו את השיטה

למרות מורכבות המבצע, היקפו והעבודה החשאית שנעשתה עמוק בתוך שטח רוסיה, מנגנוני הביטחון הרוסיים כשלו בחשיפת ההתארגנות. את הכישלון מעצימה העובדה שבתוך שעות מעטות הצליחו בלוגרים רוסיים לזהות לא רק את האנשים העלומים מאחורי המבצע, אלא גם את שיטות הפעולה של האויב. התובנה העיקרית מתוך מה שנחשף היא לא פחות ממרשימה. מתברר שהאוקראינים הצליחו ללמוד לעומק את שיטות ההברחה של טכנולוגיות מערביות שפיתחו הרוסים כדי לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות, והשתמשו באותן שיטות בדיוק כדי להבריח רחפנים מתאבדים וחומר נפץ תקני לתוך שטח רוסיה.

קזחסטן, שרוסיה חולקת עימה גבול ארוך, היא אחת הדרכים העיקריות שבהן נכנסים לרוסיה מוצרים וטכנולוגיות מערביות. קזחסטן היא מדינה עשירה, המנהלת יחסי מסחר מפותחים עם רוסיה ועם המערב. בשנים האחרונות יחסיה עם רוסיה נעשו מורכבים במיוחד. מצד אחד, כאשר נשיא קזחסטן קאסים־ג'ומארט טוקאייב עמד בפני ניסיון הפיכה, רוסיה שלחה לעזרתו כוחות שסייעו לו לשוב ולהשתלט על המדינה. מצד שני, באסטנה הבירה לא בטוחים עד היום עד כמה הרוסים עצמם היו מעורבים בליבוי ההתקוממות נגד הנשיא. קזחסטן אף סירבה לבקשת רוסיה לסייע לה במלחמה באוקראינה, והבהירה כי לא תכיר בעצמאות "הרפובליקות העממיות של דונצק ולוהנסק", שטחי המריבה בגבול רוסיה־אוקראינה, שמאז סופחו לרוסיה. נשיא קזחסטן אף הודיע כי לא יעצור או יגרש אזרחים רוסים הנמלטים מאימת הגיוס.

במוסקבה סובלים את כל זה בחריקת שיניים בעיקר בגלל יחסי הסחר עם קזחסטן בתחום האנרגיה, הכימיקלים ותעשיית המכרות, הכוללים ייבוא נרחב של חלקי מכונות ואפילו חומרי נפץ תקניים. יתרה מכך, ככל שיחסי רוסיה עם המערב הלכו והצטננו, גדלה חשיבותה של קזחסטן כדלת אחורית וצינור הברחות של מוצרים דו־שימושיים וטכנולוגיות מערביות מתקדמות. לפני שנתיים אף הטיל האיחוד האירופי סנקציות על חברות קזחיות שהיו מעורבות בהברחות לרוסיה.

כל זה לא נעלם כמובן מעיני המודיעין האוקראיני. וככל שהמתקפות האוויריות על אוקראינה הלכו והתרבו, חיפשו האוקראינים, באמצעים הדלים העומדים לרשותם, מענה מתאים. המענה נמצא באמצעות מתקפות רחפנים, שהלכו והשתכללו במהירות תוך כדי מלחמה. הפיתוח האוקראיני גרם לרוסים להסיג לאחור את הצי האווירי שלהם, ובכלל זה את המפציצים האסטרטגיים, לבסיסים בעומק רוסיה כדי להרחיק אותם מטווח התעופה של הרחפנים.

כדי להתגבר על המרחק שנוצר נדרשו האוקראינים למצוא פתרון שיאפשר להם לא רק להכניס את הרחפנים שברשותם לעומק רוסיה, אלא גם להתגבר על היכולות המפותחות של ההגנה האווירית הרוסית. במהלך שנה וחצי של תכנון נמצא הפתרון: הכנסת הרחפנים וחומרי הנפץ לרוסיה באותן שיטות שבהן משתמשים הרוסים עצמם כדי להבריח מוצרים דו־שימושיים וטכנולוגיות רגישות לרוסיה, דרך קזחסטן. נראה שבימים ובשבועות הקרובים ייחשפו חברות הקש שהקימו האוקראינים בקזחסטן, ושדרכן נרכשו רחפנים, חלקי רחפנים וחומרי נפץ תקניים שהועברו לרוסיה – כנראה באופן דומה לטכניקת סיפור הכיסוי שיצר המוסד בהונגריה בפרשת הביפרים.

סיפור כיסוי

זו הנקודה שבה נכנסת לתמונה דמותו המסתורית של מי שבעברו הרחוק היה מוכר,מכל המקצועות בעולם, כדי־ג'יי וכפטריוט אוקראיני נלהב - ארטיום טימופייב, בן 37, אזרח רוסי ממוצא אוקראיני, שעל פי פרסומים של הבלוגרים הרוסים הוא איש השטח שהוביל את החלק הלוגיסטי המורכב של המבצע.

טימופייב נולד בעיר ז'יטומיר באוקראינה, ולמד באקדמיה לאמנות בקייב. כאשר פרצו אירועי מיידן ב־2013 - המחאה האזרחית האוקראינית נגד הנשיא השלטון הפרו־רוסי דאז - טימופייב כבר היה דמות פעילה בסצנה התרבותית בבירה וכיכב כדי־ג'יי בפרויקט Dastish Fantastish של מוזיקאים ומעצבים אוקראינים ששאפו להשתלב בסצנת האמנות הבינלאומית. ברשת אפשר למצוא צילומים שלו מהתקופה ההיא, עטוף בדגל האוקראיני. ב־2018 עבר טימופייב לרוסיה, שאביו מחזיק בה חברה לייצור חקלאי־תעשייתי בשם אופקור. הוא קיבל אזרחות רוסית והחל לעבוד בחברה של אביו. עד לאחרונה התגורר עם אשתו אירינה בעיר מייאס בחבל צ'ליאבינסק, כ־135 קילומטר בלבד מגבול רוסיה־קזחסטן.

לכאורה, כל שנותיו ברוסיה ניהל טימופייב חיי שגרה נורמליים לחלוטין. ברשתות החברתיות אפשר למצוא תמונות שלו ושל אשתו, שנהגה להגדיר עצמה כ"מכשפה". כלומר, לא היה כאן שום ניסיון להוריד פרופיל. מתי התרחש המהפך? האם מלכתחילה היה טימופייב סוכן רדום של שירות הביון האוקראיני, או שגויס רק לאחרונה? בכל אופן, נקודת המפנה במבצע קורי עכביש דווקא ידועה. על פי הרשומות ברוסיה היא התרחשה ב־24 באוקטובר 2024. הדי־ג'יי לשעבר והחקלאי בהווה רשם אז על שמו ארבע משאיות ונכנס באופן רשמי לעסקי התובלה. רוסיה היא המדינה הגדולה בעולם, ותובלה במשאיות היא עיסוק מקובל בה, שמאפשר לנוע בחופשיות על פני כל שטחה של רוסיה, מאירופה ועד המזרח הרחוק, להגיע לאזורים נידחים ואף לבסיסים צבאיים רגישים.

אבל המשאיות הן רק חלק מסיפור הכיסוי. כדי לשנע רחפנים או חלקי רחפנים וחומרי נפץ למקום בטוח ולהרכיב אותם על מכולות, נזקקו טימופייב ושולחיו למרחב בטוח, מקום רחוק מן העין שבו יוכלו לטפל בשקט בציוד הרגיש ולהסליק אותו לתוך אותו גג כפול נפתח בשלט רחוק, שדרכו יצאו הרחפנים ברגע האמת. בסך הכול, על פי הודעה שמסר זלנסקי עצמו לאחר המבצע, הוסלקו בתוך המכולות 117 רחפנים. השבוע הצליחו הבלוגרים הרוסים גם לאתר את ההאנגר שבו בוצעה העבודה החשאית מתחת לאפם של הרוסים.

נהגים משוטים

מה עוד נחוץ למבצע? נהגים, כמובן. ממה שפרסמו עד כה בלוגרים רוסים ואתרי אופוזיציה רוסיים, לצורך המבצע נשכרו ארבעה נהגים, כולם בשנות החמישים והשישים לחייהם, שלא היה להם מושג על טיב המטען שהם מובילים. הנהגים המשוטים, כולם אזרחים רוסים שנעצרו בינתיים על ידי הרשויות, אמרו כי נשכרו לעבודה באמצעות איש מסתורי שהתקשר עימם בטלפון. לאחר שסוכם על שכרם, הם קיבלו הודעה היכן לאסוף את המשאיות ולאן לנסוע. זמן קצר לפני הגיעם ליעד קיבלו שיחת טלפון נוספת שבה נאמר להם בדיוק באיזו נקודה על הדרך לחנות. אחד מהם סיפר כי חנה סמוך לתחנת דלק, ובזמן שישב שם ושתה עוד הספיק לראות את גג המכולה מתרומם והרחפנים יוצאים ממנו. זה כנראה המקסימום שהמודיעין הרוסי יוכל להוציא מן הנהגים המשוטים.

בכל אופן, מבצע קורי עכביש דרש לא רק הכנות לוגיסטיות מורכבות, אלא גם היערכות מול סיכונים לא מבוטלים. למשל, הצורך בנוכחותם של מפעילי הרחפנים האוקראינים על אדמת רוסיה, קרוב לזירת הפעולה. ואולם על פי הודעתו של זלנסקי, כולם שבו בשלום הביתה. על טימופייב ואשתו ירד מסך כבד של חשאיות.

עד כמה יהיו למבצע האוקראיני המזהיר השלכות של ממש על המלחמה באוקראינה? זלנסקי אמר שהמבצע נועד לשדר לרוסים שלאוקראינה יש אופציות, ועל רוסיה להגיע לשולחן המשא ומתן ולדון בהפסקת אש. פוטין לא מיהר לעשות זאת בימים האחרונים. כמו במקרים קודמים הוא קודם כול נעלם מהשטח, אף שברוסיה יש ציפיות גדולות לשמוע ממנו ולהבין את כוונותיו.

ממוסקבה ועד נאט"ו, לאיש אין ספק שהנקמה הרוסית בוא תבוא. אולי מחר, אולי בעוד שבוע או בעוד חודש, והמחיר יהיה כואב מאוד. בינתיים האוקראינים נישאים על גבי תחושת מסוגלות שמעניקה להם רוח גבית. אין ספק שבנאט"ו מסתכלים על זלנסקי במשקפיים חדשים. האם כל זה יביא לקיצור המלחמה? רוב הסיכויים שלא.