גבי מאטוס נראית כאם צעירה ומסורה כשהיא מחליפה חיתול לרוי, מלטפת ומרגיעה אותו בעדינות. אך רוי, "תינוק" ברזילאי, אינו מגיב כלל - הוא בובת סיליקון ריאליסטית להפליא, אשר דומה לתינוק אמיתי באופן מצמרר.

לבובות ה"ריבורן" (Reborn) יש ציפורניים, ריסים וורידים ריאליסטיים והן כוללות תכונות כמו בכי, יניקת חלב ומתן שתן. עורן המקומט והבלתי אחיד מבדיל אותן מבובות רגילות. במבט חטוף, קשה להבחין בין בובה כזו בעגלה בריו דה ז’ניירו לבין תינוק חי.

הביקוש לבובות הריאליסטיות, שהחל בארצות הברית בשנות ה-90 בעיקר בקרב מבוגרים, זינק בברזיל בשנים האחרונות. "תמיד אהבתי תינוקות ובובות. כשגיליתי את הדגמים האמנותיים האלה - התאהבתי", סיפרה מאטוס בת ה-21, "אמו" של רוי.

הבובות, עשויות סיליקון או ויניל, ונמכרות תמורת אלפי דולרים.

מאטוס, תושבת קמפינס, קיבלה את בובת הריבורן הראשונה שלה בגיל 9. כיום היא מחזיקה 22 בובות ומתעדת את חייהן ביוטיוב, שם יש לה 1.3 מיליון עוקבים. אך לאחרונה, לצד תגובות תומכות, צצו גם ביקורות קשות. "יש אנשים שאומרים שצריך לאשפז אותנו כי אנחנו מתייחסות אליהן כתינוקות אמיתיים, וזה לא נכון", אמרה מאטוס. "זה עצוב".

מחלוקת בברזיל

הבובות עוררו סערה בחודש שעבר לאחר כנס של אספנים בפארק בסאו פאולו. סרטונים מהאירוע, המציגים בין השאר "לידה" מדומה של בובה מתוך "שק מי שפיר" מזויף, הפכו לוויראליים. הרשתות החברתיות התמלאו תגובות: חלק ראו בכך תחביב תמים, ואחרים תיארו אותו כ"הזוי". השחקנית לואנה פיאובני כתבה: "תנו להן לגדל בובות ריבורן. אם יהיו להם תינוקות אמיתיים - זה יהיה גרוע יותר".

"רוכשים חלום"

אלנה ג'נרוזו, בעלת חנות לבובות ריבורן, טוענת כי מדובר בתחביב לגיטימי: "ילדים ומבוגרים מגיעים לחנות, הם מנהלים חיים רגילים". חנותה מעוצבת כמחלקת יולדות. לפני מסירת בובה, "אחות" בלבוש לבן שוקלת אותה, מניחה אותה בעגלה ומוסרת "תעודת לידה". "האם יש כאלה שמתייחסים לבובות כאל אמיתיות? כן, אבל הם מיעוט", היא אומרת.

הדיון הגיע לפרלמנט הברזילאי. חלק מהמחוקקים קוראים לספק טיפול פסיכולוגי ל"אימהות" של הבובות, ואחרים דורשים להעניש מי שמשתמש בבובות לקבלת הטבות ציבוריות. חבר הפרלמנט מאנואל איזידוריו אף הביא את "נכדתו" הבובה לבניין הפרלמנט.

"לא תחביב חריג"

הפסיכולוגית ויוויאן קוניה טוענת כי איסוף בובות הוא תחביב לגיטימי, כל עוד אינו פוגע בתפקוד. לדבריה, התופעה נובעת מבדידות שהתעצמה בתקופת הקורונה: "הבובה ממלאת צורך רגשי". מאטוס מוסיפה כי היחס לתחביבים נשיים מפלה: "תחביבים גבריים כמו כדורגל או משחקי מחשב מקובלים, אבל נשים עם בובות נחשבות לחולות".