שגריר ישראל לאיחוד האירופי, חיים רגב, אמר אתמול בשיחה עם עיתונאים בשגרירות בבריסל כי להערכתו האיחוד האירופי יחליט לא להשעות את "הסכם האסוציאציה", המעגן משפטית את היחסים בין ישראל לאיחוד, לרבות כללי הסחר ביניהן. זאת, אף שרוב של 17 מדינות מתוך 27 הצביעו השבוע בעד קידום המהלך.

"תהיה בדיקה ויוגש דו"ח", מעריך רגב, "ואז זו תהיה החלטה פוליטית. אבל האיחוד האירופי לא באמת רוצה השעיה של היחסים. הוא רוצה להשפיע. ואם יצא מההסכם, לא תהיה לו השפעה".

גורם מדיני באיחוד האירופי שניסה להסביר השבוע את החמרת היחס לישראל ואת גל הצעדים נגדה אמר כי באיחוד לא מבינים מדוע המלחמה בעזה עוד נמשכת. לתפיסתם של האירופים, הם הוכיחו את תמיכתם בישראל. כעת, לאחר חודשיים שלא נכנס סיוע לרצועה, הם מתמקדים במצבם של העזתים. אף שבין החטופים המוחזקים עדיין בידי הטרוריסטים ברצועה יש גם בעלי אזרחות אירופית, ביבשת מסתפקים רק בדרישה מחמאס שישחרר אותם.

הגישה הזאת התבטאה השבוע בסדרת צעדים מטעם האיחוד האירופי ומדינות נוספות. רוב הצעדים הם עדיין בגדר הצהרת כוונות, אבל מטרתם להצר את הלחימה של ישראל מול ארגון הטרור חמאס בעזה. פרק 2 של הסכם האסוציאציה כולל מחויבות לשמירה על זכויות אדם, ובשנה שעברה טענו ספרד ואירלנד כי ישראל לא עומדת בדרישה זו, ולכן יש לבחון את ההסכם עמה. כעת הציעה גם הולנד לבחון את ההסכם.

רגב מכיר בכך שהמהלך לבדיקת ההשעיה הוא בעצמו הצהרה מדינית. אף שאינו מעיד לטענתו על "צונאמי מדיני", הוא מוכן להגדיר זאת במילה "סחף". אגב, בין המדינות שהתנגדו למהלך נמצאות גרמניה ואיטליה, חברות חשובות באיחוד. לקראת הדיון בנושא התקיימה עבודת מטה נמרצת של שר החוץ גדעון סער ושגרירי ישראל במדינות הרלוונטיות, במטרה ליצור גוש של מדינות שיצביעו נגד. 

גורמים במשרד החוץ אמרו אתמול כי לאמירות של שרים בממשלה נגד עזה יש השפעה ש"אינה מיטיבה" עם הצגת מדיניות ישראל, וכך גם לאמירותיהם של שר הביטחון לשעבר בוגי יעלון וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, שעולה מהן כי בכירים ישראלים טוענים שישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה. "האמירות מכל הצדדים מנוצלות בידי גורמים שפועלים נגד ישראל", ציינו הגורמים.

פרס לטבח יהודים

לפני שהתקבלה ההחלטה לבחון את עתיד הסכם האסוציאציה, מנהיגי בריטניה, צרפת וקנדה פרסמו השבוע הודעה משותפת שבה כתבו כי הן "מתנגדות בחריפות" להרחבת המבצע הצבאי הישראלי בעזה, בליווי הטענה שהסיוע המועבר לתושבי עזה, הנשלטים בידי חמאס, אינו מספק. המדינות איימו ב"צעדים קונקרטיים" שכללו את התמיכה הצרפתית בבחינתו המחודשת של הסכם האסוציאציה, וכן כוונה להכיר במדינה פלסטינית ב"וועידת השלום" שיערוך מקרון באו"ם בחודש הבא.

בעקבות ההודעה המשותפת לשלוש המדינות הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו ש"בבקשה מישראל לסיים את מלחמת ההגנה על הישרדותנו לפני שיושמדו מחבלי חמאס בגבולנו, ובדרישה להקמת מדינה פלסטינית, המנהיגים בלונדון, באוטווה ובפריז מציעים פרס עצום על מתקפת רצח העם ב־7 באוקטובר, תוך שהם מזמינים עוד מעשי זוועה כאלה".

בהמשך השבוע הודיעה ממשלת בריטניה על גל עיצומים נגד פעילי התיישבות, ובהם דניאלה וייס. השגרירה הישראלית בלונדון ציפי חוטובלי זומנה לשיחת הבהרה בעקבות הרחבת המערכה בעזה.

גם שרי החוץ של איטליה וצרפת זימנו השבוע לשיחות הבהרה את שגרירי ישראל במדינותיהם. הזימונים הללו היו בדרישה למתן הסברים על רקע ירי של כוח צה"ל לעבר סיור של משלחת דיפלומטית בג'נין, שלפי צה"ל סטתה מהמסלול שסוכם מראש.

ראש מועצת יש"ע ישראל גנץ סבור כי הכוונה המוצהרת של צרפת להכיר בקרוב במדינה פלסטינית, ואף לעודד מדינות נוספות לעשות זאת, רק מדגישה את הדחיפות במהלך ישראלי בנושא. גנץ, שקיים השבוע סדרת פגישות עם גורמים פוליטיים ומקצועיים בוושינגטון, חלקם מהכוורת המקצועית של הנשיא דונלד טראמפ, העלה בפניהם את הנחיצות המיידית בהחלת החוק הישראלי ביהודה ושומרון, ותיאר עד כמה הקמת מדינה פלסטינית תאיים על ביטחון ישראל.

לדברי גנץ, בני שיחו האמריקנים שבו ואמרו לו כי על ישראל להניח תוכנית משלה על השולחן, וכי בוושינגטון רוצים לא להיות מופתעים ולהבין לאן הדברים הולכים. לדבריו, הם לא דחו על הסף את הרעיון, ונראה כי שוררת אצלם הבנה עמוקה מאי פעם לצורך בהחלת הריבונות.