שרת החוץ של שוודיה אמרה היום (שלישי) כי מדינתה תפעל במסגרת האיחוד האירופי לדחוף להטלת סנקציות נגד שרים ישראלים מסוימים, בשל אופן ההתנהלות של ישראל כלפי אזרחים פלסטינים בעזה.
"מאחר שאיננו רואים שיפור ברור במצב האזרחים בעזה, עלינו להחריף את הטון", אמרה שרת החוץ מריה מלמר סטנרגרד בהצהרה ל-AFP. "לכן, נפעל כעת גם לקידום סנקציות של האיחוד האירופי נגד שרים ישראלים בודדים".
"לא רואים שיפור במצב האזרחים בעזה". משאיות הסיוע ההומניטרי לפני בכניסה לרצועת עזה, היום | צילום: פלאש 90
אתמול פרסמו נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראש ממשלת בריטניה קייר סטארמר וראש ממשלת קנדה מארק קרני הצהרה משותפת שבה הביעו מחויבות להכיר במדינה פלסטינית וקראו ל"צעדים קונקרטיים", אם ישראל תמשיך להגביל סיוע הומניטרי לעזה. ההצהרה עוררה תגובות חריפות בישראל.
הכי מעניין
במאי 2024, בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג הוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בגין חשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות ברצועת עזה. החשדות כוללים הרעבת אזרחים, תקיפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית, רצח ורדיפה. החלטה זו מחייבת את 124 המדינות החברות בבית הדין לעצור את השניים, אם ייכנסו לתחומן.
בתגובה לצווי המעצר נגד נתניהו וגלנט, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם בפברואר 2025 על צו נשיאותי שמטיל סנקציות כלכליות על בית הדין הפלילי הבינלאומי, כולל הקפאת נכסים ואיסור כניסה לארה"ב על אישים המעורבים בחקירות נגד אזרחים אמריקנים או נגד בעלי בריתה.
היום אישר הפרלמנט של הונגריה את פרישת המדינה מבית הדין הפלילי. בכך הפכה הונגריה למדינה השלישית אחרי בורונדי והפיליפינים.
בינואר 2024, דרום אפריקה פתחה בהליך משפטי נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), בטענה שישראל מבצעת רצח עם נגד הפלסטינים בעזה. בית הדין הוציא צווים זמניים המחייבים את ישראל לנקוט צעדים למניעת מעשי רצח עם, להגן על האוכלוסייה הפלסטינית ולהעביר סיוע הומניטרי.