סערה באירופה: מקרון מאיים להציב נשק גרעיני מחוץ לגבולות צרפת

במציאות הגיאופוליטית המורכבת שנוצרה באירופה לאחר פלישתה של רוסיה בשטחי אוקראינה, מדינות שכנות רבות הכריזו כי נערכו לתרחיש שהנשיא פוטין יחליט להרחיב את הסכסוך ולפגוע גם בהן. פולין, לדוגמה, רכשה נשקים מתקדמים לחיזוק צבאה בסך 11 מיליארד דולר, מה שהפך אותה למדינה עם תקציב הביטחון הגבוה ביותר מבין מדינות נאט"ו.

גם שוודיה נקטה צעדים חריגים לקראת "מלחמה גרעינית אפשרית שעלולה לשנות את פניה של אירופה". הממשלה החליטה לחלק לכל תושביה ספר הנחיות בשם "מה עושים אם פורצת מלחמה?", שמסביר בפועל כיצד להיערך לתקיפה גרעינית רוסית פוטנציאלית שתפגע לא רק באויב האוקראיני, אלא גם בשאר המדינות שבאזור, ממש מעבר לגבול. השבוע, גם נשיא צרפת התבטא בנושא - ועורר סערה.

ובכן, עמנואל מקרון הודיע כי ברצונו לפתוח בשיחות על אפשרות פריסת נשק גרעיני צרפתי בפולין ובגרמניה. ממש כך. במהלך ריאיון טלוויזיוני ציין הנשיא כי "גם האמריקנים מציבים ראשי נפץ גרעיניים על מטוסים בבלגיה, בגרמניה, באיטליה ובטורקיה". לדבריו, הדוקטרינה הגרעינית של צרפת תמיד התמקדה בהגנה על האינטרסים החיוניים של אירופה, והדגיש את הצורך ב"להיערך צבאית לכל תרחיש".

הנשיא מקרון גם הציע לשלוח מטוסים צרפתיים מצוידים בנשק גרעיני למדינות אירופיות נוספות, כמו פולין וגרמניה, והודיע כי בשבועות הקרובים יגבש את המתווה הרשמי של השיחות שייערכו בנושא. עם זאת, הוא הציב שלוש דרישות: צרפת לא תישא בעלויות הביטחון של מדינות אחרות, היא לא תסכן את הצרכים הביטחוניים שלה וההחלטה הסופית תישאר תמיד בידי הנשיא.

וזה לא הכול. לראשונה, מקרון הודה כי האוקראינים מודעים לכך שלא ניתן לשוב ולכבוש את כל השטחים שאבדו במהלך הסכסוך. "חשוב להפסיק את המלחמה ולהבטיח לאוקראינים עמדת מיקוח טובה למשא ומתן", אמר הנשיא והדגיש את הצורך להימנע מהסלמה לעימות גלובלי עם מוסקבה - גם במחיר של ויתור על שטחים. שינוי די דרמטי ברטוריקה הנחרצת שלו, אך עמדותיו כלפי רוסיה לא התרככו.

נשיא צרפת אישר את כוונתו להטיל סנקציות חדשות על מדינתו של פוטין, כמובן בתיאום עם ארצות הברית, במידה והקרמלין יפר את הפסקת האש בת 30 הימים שעל הפרק. לא רק דיבורים, אלא מעשים: יחד עם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר וקנצלר גרמניה פרידריך מרז, מקרון הגיע השבוע לקייב, שם נפגש עם ראש ממשלת פולין דונלד טוסק לביקור משותף אצל וולדימיר זלנסקי.

זהו הישג דיפלומטי חלקי. בתמונה המשותפת המחויכת של מקרון, סטארמר ומרץ בדרכם לבירת אוקראינה, נעדר נציג קריטי מהבית הלבן - דונלד טראמפ או סגנו ג'יי. די. ונס. גם ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'יה מלוני, לא שינתה את עמדתה: היא משוכנעת כי ללא מעורבות וושינגטון, אין שום סיכוי להגיע להסכם בין אוקראינה לרוסיה. לכן, היא לא מתכוונת לשלוח חיילים איטלקיים לאזור הקרב.

במקום להצטרף למשלחת, מלוני בחרה להשתתף בוועידה בווידאו. במהלך השיחה, היא הדגישה שוב ושוב כי היא מסכימה עם יתר המנהיגים על הצורך בהשגת הפסקת אש "כוללת ובלתי מותנית של 30 ימים", וקראה לרוסיה "להשיב בחיוב לקריאתו של הנשיא טראמפ ולהוכיח באופן מעשי, כפי שעשתה אוקראינה, את רצונה לחתור שלום".

בניגוד אליה, המנהיגים שביקרו בקייב הציעו לשלוח כוחות לאוקראינה, גם אם לא במסגרת משימה של האו"ם. בראשם, כאמור, נשיא צרפת חזר שוב על רצונו לספק נשק גרעיני למספר מדינות מובילות באירופה. ממשלת רוסיה השיבה מיד לאיום. "התפשטות הנשק הגרעיני באירופה לא תקדם ביטחון, חיזוי ויציבות ביבשת", הגיב דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב.

בינתיים נדמה כי דמות המפתח בסכסוך, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, עסוק בסוגיות גיאופוליטיות אחרות ולא מעוניין מאוד בעתידה של אירופה. הטייקון החל אתמול (ג') את מסעו המדיני הראשון מאז ששב לבית הלבן וכבר הספיק ללחוץ את ידיהם של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ושל השליט החדש של סוריה אבו מוחמד אל־ג'ולאני. פגישה היסטורית עבורו במזרח התיכון, פוטין וזלנסקי יכולים לחכות.