"נמאס לי. למה בכלל חשבתי להיות רב?!"

הקרדינל הראשי של רומא נכנס לחדרו של האפיפיור החדש בחיל ורעדה. שעה בלבד חלפה מאז נכנס לתפקידו הרם, והוראתו הראשונה של הכס הקדוש החדש הייתה לקרוא לו, מי שאמור לדאוג לכל צרכיו ומחסורו, להיכנס אליו.

שמע חביבי, פנה אליו האפיפיור בלטינית צחה, תמיד אמרתי לעצמי שאם אתמנה מתישהו לאפיפיור אנסה להתחבר למקורות הנוצריים הקדומים. אבל ממש הקדומים.

הקרדינל הביט בו בשקט. "כמה קדומים, אבי?".

"הכי קדומים", אמר האפיפיור.

הקרדינל בחן את סביבות החדר בתשומת לב. "אתה רוצה להתגייר, אדוני? לא הבנתי".

חיוך עלה על שפתי הכס הקדוש. "לא לא, אין צורך להגזים. אבל אני כן רוצה להתנסות בחייו ובאתגריו של מקבילי מהעם היהודי. נדמה לי שקוראים לזה אצלם רב ראשי. תשמע, שתי הדתות כבר לא שונאות זו לזו כמו פעם, ובסוף הגענו מהם, אתה יודע".

"כן, אבי", השיב הקרדינל, עדיין לא בטוח אם האפיפיור החדש מעמיד אותו במבחן כלשהו או שמא הוא מתכוון ברצינות.

האפיפיור היה רציני לגמרי. בתוך שעות מעטות אסף הקרדינל הרומאי בעזרת מודלים של בינה מלאכותית וליקוט מידע בגוגל את המידע על הרב הראשי לישראל, ובשעת ערב מוקדמת התייצב שוב הקרדינל בפני האפיפיור החדש עם חוברת עבה.

"טוב, אבי, אז ככה. רב ראשי זו באמת המקבילה היהודית לאפיפיור אבל היא לא מקבילה מספיק טובה, יש בה מעט מדי כוח ופחות מדי תשומת לב. אתה תשתעמם מהר, וחבל. מה שעשיתי הוא שילוב של כמה סוגי רבנים – כולל רבני ערים ורבנים ראשיים לשעבר, תערובת שתיתן לך פרספקטיבה על התפקיד הרוחני היהודי".

"אוקיי, לג'יט", השיב האב בלטינית מדוברת. "אז מה עושים?".

"בשלב ראשון אתה צריך לחתום פה על כשרויות של כמה מסעדות חדשות", השיב הקרדינל.

"מה זאת אומרת?", השיב האפיפיור, "מה לי ולמסעדות?".

"לך ולמסעדות אין באמת שום דבר, אבל ביהדות צריך כשרות על אוכל. אסור להם לאכול בשר וחלב יחד, למשל. הם צריכים לברור אורז לפני שמבשלים אותו. אפילו מצאתי מנהג של תחיבת מזלגות חלביים שנגעו בבשר בתוך עציץ, אני עוד לא סגור בדיוק על הפרטים".

האפיפיור הטה את גופו בעניין וביקש לראות את החוברת. "זה מרתק", אמר לקרדינל בעודו מעלעל בחוברת העבה, "ידעתי שהיחס שלהם לברית הישנה שונה משלנו, אבל לא חשבתי שזה עד כדי כך. טוב, ניתן כשרויות, אפשר לחשוב. מה עוד?"

"זה לא כל כך פשוט", אמר הקרדינל, "כשרות היא לא משהו שמחלקים סתם. יש מאות תקנים של משגיחי כשרות שאתה צריך לאשר. ויש ארגוני כשרות פרטיים שמתחרים בך. צריך להיות כאן חכם ולהתנהל בדיפלומטיות".

"ארגונים אחרים אתה אומר", הניד האפיפיור בראשו, "טוב, נכניס כמה יועצים ונראה איך מטפלים בנושא. תדאג גם לתקצב את זה, תרשום בסעיף ההוצאה 'תשמישי קדושה'".

"אתה לומד מהר", החמיא הקרדינל. "עכשיו צריך לאייש את המשרד שלך במקורבים שיקבלו משכורות".

"האם זה כתוב בתורה שלהם?" תהה האפיפיור בעניין.

"לא ממש", אמר הקרדינל וגירד במצחו. "האמת היא שההפך כתוב במקורות היהודיים, אבל הצ'אט התעקש שזה מה שקורה בפועל".

"זה נעשה מעניין", התלהב האפיפיור, "אז תמנה את אשתי למנהלת המשרד".

"א-אב... אבי", גמגם הקרדינל, אתה לא נשוי, אסור לך. אתה כומר קתולי".

"נכון, סליחה", השיב האפיפיור, "נכנסתי לתפקיד יותר מדי חזק. נו אז תמנה כמה קרובי משפחה. לא מאוד קשה".

יממה לאחר מכן נכנס הקרדינל לחדרו של האפיפיור. הוא מצא אותו על סטנדר שנערמו עליו כמה ספרי שו"ת. הוא נראה טרוד. רק לאחר שהקרדינל המהם כמה פעמים התעורר האפיפיור משרעפיו.

"אל תשאל", אמר לו האפיפיור, "אני צריך להחליט עכשיו עד איזו קומה אפשר לבנות בניין חדש כדי שלא יהיה חשש התקנת מעלית שבת ואנ"ש יוכלו לגור שם. אגב, אתה יודע מה זה אנ"ש? אני עדיין מנסה לברר את ראשי התיבות. זה התחיל עם להיכנס לאנשים לתפריטים, עכשיו נהייתי קבלן, מה נסגר עם היהודים האלה, תגיד לי?".

הקרדינל ניגש לאפיפיור והגיש לו כוס מים קטנה. האפיפיור הודה לו וניגש לשתות את תכולתה, אבל הקרדינל הסיט ברגע האחרון את שפתי האפיפיור מהכוס.

"מה אתה עושה?", נזף בו האפיפיור, "גם לשתות מים אסור לי?".

"מותר לך, אבל הכוס הזאת מיועדת למים אחרונים. עזוב, אני אסביר לך אחר כך".

"אל תסביר לי שום דבר, אמר האפיפיור והעיף את הסטנדר על רצפת החדר העתיקה. נמאס לי. אני רוצה לחזור להיות אפיפיור. בשביל מה עבדתי קשה כל החיים אם לא כדי להתמנות לתפקיד שבו לא באמת עושים משהו? למה בכלל חשבתי לנסות להיות רב?!".

האפיפיור ניגש לחלון העצום שמשקיף לקריית הוותיקן והביט בכיכר סנט פטרוס. היא תמיד הרגיעה אותו, עוד בתמונות שהכיר מילדותו, עת חלם להיות האיש הבכיר ביותר בנצרות הקתולית. רגע לפני שהחזיר את מבטו לקרדינל, התמקדו עיניו בנקודה מסוימת באופק הקרוב.

"מה זה?", שאל בקול חלש, שהלך והתחזק.

"מה זה מה, כבוד הרב? כלומר, אבי".

"מה זה העשן הזה שיוצא מהארובה? הם השתגעו לגמרי? רק אתמול בחרו בי, מה פתאום עושים עוד תהליך של הצבעה?"

"אה, זה", פניו של הקרדינל אורו. "אמרת שאתה רוצה להיות כמו היהודים וביקשת ממני לדאוג להכול, אז דאגתי".

"נו", האיץ בו האפיפיור, "מה הקשר, לעשן בארובה?".

"בוחרים עכשיו אפיפיור ספרדי", ענה הקרדינל, והרים את הסטנדר מהרצפה.