"המתבגרים בקהילה שלנו מסתירים את יהדותם, וזה עצוב מאוד"

בשיתוף מנהלת עמ"י

בית ספר יהודי בדרום אפריקה ובית ספר יהודי במקסיקו מתקיימים במציאויות שונות לחלוטין. לא רק אלפי קילומטרים מפרידים ביניהם, אלא גם שפות ותרבויות שונות. ובכל זאת, המורים מתמודדים עם שאלות דומות: איך מעניקים לילדים תחושת שייכות לעם היהודי, כיצד מחברים אותם לישראל הרחוקה, ומה ייקחו איתם משנות הלימודים אל חייהם הבוגרים. מאז טבח שמחת תורה ועל רקע גל האנטישמיות שבא בעקבותיו קיבלו השאלות האלה משנה תוקף - ושותפות הגורל בין המחנכים היהודים ברחבי העולם מוחשית מתמיד.

על הרקע הזה הגיעו השבוע לישראל יותר מ־250 מורים, מנהלים ומנהיגי חינוך יהודי מ־34 מדינות, כדי לחפש יחד תשובות. במשך ארבעה ימים הם חלקו מניסיונם, התייעצו עם עמיתים מרחבי העולם וחשבו כיצד להתמודד עם האתגרים שמלווים אותם בכיתות ובקהילות. המפגש התקיים כחלק מ"כנס המחנך היהודי הבינלאומי" הראשון מסוגו, ביוזמת משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, בשיתוף ארגון יונייטאד (UnitEd) ובהפקת מערך הטקסים במשרד ראש הממשלה.

"עתידו של העם היהודי נבנה מדי יום בבתי הספר בעולם", מסביר אבי כהן סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות. "המחנכים היהודים הם שמעניקים לדור הבא זהות יהודית ושייכות לישראל. לכן הקשר שלהם לישראל ולזהות היהודית הוא קריטי. משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות רואה חשיבות רבה בהענקת כלים חינוכיים ויצירת רשת עולמית של מחנכים בקהילות היהודיות בעולם".

שמונה מורים מצטיינים במיוחד זכו במהלך הכנס באות המחנך היהודי הבינלאומי, שהוענק השנה לראשונה במיזם משותף של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, ארגון יונייטאד, הג'רוזלם פוסט, ההסתדרות הציונית העולמית ומכללת הרצוג. לרגע הופנה הזרקור אל מי שהפכו את חינוך דור ההמשך של העם היהודי למשימת חייהם - ואל העבודה היומיומית שבה מילים גדולות כמו זהות ושייכות מקבלות פנים ושמות, בשיעור, בשיחה ובקשר עם תלמיד.

בין רגעי ההוקרה חזרו גם המחנכים להיות תלמידים: במשך ארבעה ימים של הרצאות, סדנאות, סיורים ושולחנות עגולים, הם החליפו רעיונות, שיתפו מניסיונם ואספו כלים והשראה לקחת בחזרה לכיתות. למפגש הצטרפו גם מאה מורים מישראל, בשיתוף משרד החינוך. כך קיבל הביקור בארץ משמעות נוספת: הזדמנות להכיר את ישראל דרך עמיתים למקצוע, ולשוחח על האתגרים החינוכיים המחברים בין הכיתה כאן לכיתות היהודיות ברחבי העולם.

"זאת זכות אדירה להשתתף בכנס כזה", אומרת אנה מזן, מנהלת לימודי היהדות בבית הספר "לאודר" בסופיה שבבולגריה. "יש בדידות גדולה בלהיות איש חינוך יהודי מחוץ לארץ ישראל. אין מי שיבין אותך, מי שייעץ לך, מי שיעודד אותך ומי שיתקן אותך אם צריך. אתה לבד, וצריך להתמודד עם הכול. בימים האלה, לראשונה, אני מרגישה שאני לא לבד. שבאמת מבינים אותי. כולנו מדברים שפות שונות, אבל כולנו מדברים את אותה השפה. זאת תחושה מדהימה, מרגשת כל כך".

אנדראה קזנץ, מנהלת בית הספר "אינטגרל" במונטווידאו שבאורוגוואי, מצאה בכנס הרבה מעבר להיכרות עם עמיתים חדשים. מבחינתה, זו הייתה הזדמנות לעצור, ללמוד לעומק ולחזור לעשייה עם כוחות מחודשים. "בזמן קצר מאוד רכשתי פה כלים מתודולוגיים ופדגוגיים חשובים ביותר", היא משתפת. "קיבלתי כל כך הרבה מוטיבציה והשראה להמשיך בדרכי החינוכית". אבל לצד הכלים המקצועיים, קזנץ לוקחת איתה הביתה גם תחושת שייכות עמוקה. "אני מרגישה שהנשמה שלי קיבלה בוסטר של אנרגיה מדהימה. להרגיש חלק ממשהו כל כך גדול - זה אור גדול לא רק בחיים המקצועיים שלנו, אלא גם בחיים האישיים שלנו".

בשביל אלינה טבצ'נקו, מנהלת בית הספר "אור אבנר ז'יטומיר" שבאוקראינה, המסע לירושלים נושא משמעות נוספת. אחרי שנים קשות וחשוכות של מלחמה עם רוסיה, היא הגיעה לירושלים לא רק כדי ללמוד על חינוך ולהכיר עמיתים, אלא גם ובעיקר כדי לשוב ולהתחבר לזהותה. "המתבגרים בקהילה שלנו מסתירים את יהדותם, וזה עצוב מאוד", היא מספרת. "אחרי הפלישה יש עדיין חינוך יהודי באוקראינה, וזה נס של ממש, פשוט פלא. חשבנו שנצטרך לסגור את כל הפעילות שלנו, וזה לא קרה. אבל החיבור ליהדות נותר אתגר, ולמפגש שמתקיים כאן בינינו יש חשיבות עצומה".

בתוך קבוצת המורים והמנהלים שהגיעה מכל קצוות העולם, אלינה מצאה משפחה שנייה. "זה קשר שקשה להסביר", היא אומרת. "אנחנו מגיעים מרקעים שונים וממקומות רחוקים, אבל כשאנחנו יחד, אי אפשר לתאר במילים את מה שנוצר. בסוף כולנו חולקים את אותה התשוקה ואת אותה השליחות: לגדל דורות של יהודים המחוברים לשורשיהם. זה כל הסיפור". רגע אחד נחקק בזיכרונה במיוחד: ביקורו של נשיא המדינה יצחק הרצוג. "הביקור שלו המחיש לנו עד כמה אנחנו, מחנכי התפוצות, חשובים למדינת ישראל. זה כבוד אדיר בשבילנו והתרגשות גדולה מאוד".

המפגש התקדימי בין 250 המורים הוא חלק מעבודה שנמשכת לאורך השנה: משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פועל בשיתוף ארגון יונייטאד לחיזוק יותר מ־850 בתי ספר יהודיים ביותר מחמישים מדינות. המטרה היא לחזק את הזהות היהודית של ילדים ובני נוער, להעמיק את הקשר שלהם לישראל ולעודד מעורבות בקהילה היהודית המקומית. לשם כך, ארגון יונייטאד מלווה בתי ספר בתכנון לטווח ארוך, בהכשרת מורים ובפיתוח מנהיגות חינוכית ותכנים ללימודי יהדות.

לצד אלה היא בונה רשתות עמיתים, שמאפשרות למחנכים ללמוד זה מזה, לחלוק רעיונות ולמצוא שותפים לדרך. כך, בתום ארבעה ימים חזרו המחנכים לבתי הספר שלהם, כל אחד לשפה שלו, לקהילה שלו ולתלמידים שמחכים לו. המרחקים יישארו, וגם השאלות לא ייעלמו. אבל כעת, כשיתלבטו איך להסביר, לחבר או לעודד, יוכלו לפנות לעמית בקצה אחר של העולם. ובפעם הבאה שיעמדו מול הכיתה וידברו על שייכות לעם היהודי, יוכלו להיזכר בפנים ובשמות של מי שנתנו למילים האלה משמעות גם עבורם.

בשיתוף מנהלת עמ"י