בבירת צרפת התקיים בתחילת השבוע יריד תעסוקה ביוזמת משרד העלייה והקליטה: כאלפיים יהודים המתכננים לעלות לישראל בשנה הקרובה נפגשו שם עם נציגי חברות מובילות במשק, ובהן אלביט, התעשייה האווירית, מקורות ובנק המזרחי, שהעניקו להם הזדמנות להתקבל למשרות מבוקשות עוד בטרם עלו למטוס בדרכם לישראל. היריד נועד לצמצם את אי־הוודאות הכלכלית של העולים, ולהקל על קליטתם בארץ.
לפי נתוני המשרד, העלייה מצרפת השנה מתקרבת כבר היום לסף 4,000 העולים, וצפויה להגיע לכדי 5,000 עולים. זהו המספר הגבוה ביותר של עולים מצרפת מאז הפיגוע בהיפר כשר בשנת 2015, ושנת 2026 היא גם השנה הראשונה שבה מספר העולים ממדינה כלשהי בעולם גבוה ממספר העולים מרוסיה. מלבד מספר העולים בפועל, חלה גם עלייה חדה במספר פותחי תיקי העלייה, בצל התגברות האנטישמיות והפרעות המתרחשות במוקדים מרכזיים בפריז.
הקהילה היהודית בצרפת עוקבת בדאגה אחר ההתפתחויות הפוליטיות ערב הבחירות הצפויות במאי הקרוב במדינה, שעלולות להביא להחרפת האיום נגד היהודים ברחבי המדינה. כחלק מהמעקב אחר המגמות המדאיגות, הנחה לאחרונה ראש הממשלה בנימין נתניהו להניח תוכנית לקבלת גל עלייה גדול מצרפת. התוכנית תוגש לעיון הממשלה מיד לאחר הבחירות.
הכי מעניין
"היו לנו ירידים גדולים מאלה, אבל מה שחדש ומרגש כאן הוא ש־90 אחוזים מיהודי צרפת שהשתתפו אמרו לנו: אנחנו עולים בקיץ 2027", מספרת מנכ"לית משרד העלייה והקליטה דגנית סנקר־לנגה, "בדרך כלל ביריד המשתתפים רק מתחילים להתעניין, אבל לא מתחייבים. במקרה הזה הרוב המוחלט הכריז שיגיע לארץ כבר בעוד כמה חודשים. בדוכן של נציגי משרד החינוך סיפרו הרבה מבאי היריד שבשנת הלימודים תשפ"ח הילדים שלהם כבר ילמדו בבתי ספר בארץ".
גם במפגש עם המעסיקים הפוטנציאליים לא חששו המשתתפים לבטא כוונות רציניות. "לדוכני התעסוקה הגיעו 200 איש, ומתוכם 90 כבר עברו ראיונות עומק עם המעסיקים והתקדמו לשלב הבא בתהליך הגיוס", אומרת סנקר־לנגה, "אנחנו מתכוונים להמשיך ללוות אותם ולעקוב אחר ההשמה שלהם מקרוב, כדי לוודא שהיא תתממש הלכה למעשה בשנה הקרובה".
הבנתי שהאוכלוסייה הצעירה מובילה את גל העלייה הזה.
"40 אחוזים מהעולים הם בני 18 עד 35, בעלי משפחות צעירות, אבל גם בני הגיל השלישי נוכחים כאן מאוד. בקצב הזה נחצה את קו 4,000 העולים, אולי אפילו לפני סוף השנה".
גם בקרב הנוער יש רצון בעלייה. "התארחנו בבית הספר יבנה, וכשאת נכנסת לכיתה י"ב ושואלת מי חושב על עלייה - רוב הכיתה מרימה ידיים", מספרת סנקר־לנגה, "זה חוזר גם כששואלים על גיוס לצה"ל. זה מדהים. הזיקה לישראל חזקה מאוד. כמעט לכולם יש כאן משפחה, וזה מעודד את הנוער לעלות".
האקלים הפוליטי בצרפת מאיץ את תהליך העלייה, לדבריה, ולא רק בגלל רדיפת הקהילה היהודית. "האנטישמיות קיימת בצרפת, אבל המדינה סובלת משבר חברתי עמוק בגלל האסלאמיזציה וגם משבר כלכלי כבד", מסבירה המנכ"לית, "בהיבט הזה יש איום ממשי, שלא נוגע רק ליהודים. כשהיינו שם נתקלנו בהפגנות המוניות של תלמידים ומורים ששיתקו את פריז. תארי לך מצב כזה בישראל. ראיתי והרגשתי כאן צרפת אחרת לגמרי - מדינה שאיבדה את השלווה שלה".
איך נראים מאמצי המשרד מול הרצון הגובר לעלות ארצה?
"אחד הצעדים מרחיקי הלכת שהובלנו הוא מתווה הטבות המס: כל מי שיעלה עד דצמבר 2026 יהיה זכאי לפטור מלא ממס הכנסה לחמש שנים. מתחילת כהונתו השר אופיר סופר מאיר בזרקור מיוחד על צרפת ועל עידוד העלייה ממדינות המערב. זה מורגש. העולים הרבים שאנחנו רואים כיום מגיעים בזכות המענה המדויק שפיתח המשרד.
"אנחנו מתמקדים מאוד בהיבט החינוכי והתרבותי. אנו רוצים להעניק לעולים שנה ראשונה בארץ בשפה שלהם – ושפה אינה רק מילים, אלא גם תרבות. אנחנו עובדים כמעט עם כל הרשויות המקומיות שיש בהן עולים מצרפת, ומציבים שם פרויקטורים דוברי השפה שדואגים להשתלבות הקהילתית והחברתית של ההורים ולא רק של הילדים".
סנקר־לנגה מוסיפה כי "לילדים אנחנו מספקים תגבור לימודי במסגרות של אחר הצהריים, מהלך שגם קשור להיבט התרבותי. בצרפת הילדים רגילים לחזור הביתה רק סביב 6־5 בערב מלימודי חול וקודש, והתוכנית שלנו עוזרות להורים לגשר על הפער הזה בשעות הפנאי, עם סיוע בשיעורי בית ובמסגרת משלימה. אנחנו גם פועלים עם הסוכנות היהודית וארגוני הקהילות במודל של 'עלייה קהילתית', שבו עולים מגיעים יחד כקבוצה וחיים כקהילה, עם ליווי לפני העלייה וקליטה תומכת בארץ".