כשסנדי גולדשטיין יחגוג ביום השישי הבא את יום הולדתו ה-105, הוא ואשתו רוזלי בת ה-100 עשויים להיות בין העולים החיים המבוגרים ביותר בישראל.
בני הזוג, הנשואים זה 78 שנה, הם הורים לשלושה ילדים, סבים לשישה נכדים וסבים-רבים ל-13 נינים. במארס 2023 הם עלו לישראל מאנגלווד שבניו ג'רזי, והתיישבו בשכונת עיר ימים בנתניה.
סנדי נולד בפול ריבר שבמסצ'וסטס וגדל בבורו פארק שבברוקלין. הוא עבד כרואה חשבון מוסמך, ובמהלך מלחמת העולם השנייה שירת את הממשל האמריקני בוושינגטון.
הכי מעניין
במשך עשרות שנים היה גולדשטיין מעורב בפעילות למען מטרות יהודיות. בין היתר פעל במסגרת הליגה להגנה יהודית למען יהודי ברית המועצות שביקשו לצאת מהמדינה. כשאלה הורשו לבסוף לעלות לישראל, עלייתם הייתה עבורו מקור השראה גדול.
"כשיהודי ברית המועצות יכלו סוף סוף להגיע, העלייה שלהם שינתה את מדינת ישראל", אמר. "הם הביאו איתם עוצמה אדירה, כישרון, נחישות ומחויבות. הם עזרו לבנות את ישראל שאנחנו מכירים היום".
החרטה היחידה של סנדי ורוזלי על כך שעלו לישראל בגילים 102 ו-97, כשהרגישו שניהם שהם זקוקים לתמיכת המשפחה, היא שלא עשו זאת מוקדם יותר.
בתם, ריסה שפירו, מתגוררת בישראל כבר יותר מ-20 שנה.
"אל תחכו. היפכו את ישראל לבית שלכם", מייעץ גולדשטיין. לדבריו, הוא החל בתהליך העלייה פעמים רבות, ובכל פעם נאמר לו שהוא "מבוגר מדי". "הלב שלי תמיד היה מחובר לישראל. רציתי לחיות כאן ולהיות חלק מהמולדת היהודית. אבל החיים לא תמיד מתפתחים כפי שאנחנו מדמיינים", אמר.
לדברי גולדשטיין, לאורך חייו הוא דבק בשני עקרונות: היד העוזרת הטובה ביותר נמצאת בקצה הזרוע שלך, ולעולם אל תוותר. "אלה הלקחים שהעברתי לילדיי. מותר לטעות. מותר להתמודד עם קשיים. אבל לעולם אל תוותרו. האמינו. בטחו בכך שבעזרת אומץ ונחישות תוכלו להתגבר על אתגרים ולמצוא ברכות שמעולם לא ציפיתם להן", אמר.
גולדשטיין מאמין שהברכות שזכה להן עלו על כל מה שיכול היה לדמיין. "הברכות שקיבלנו היו גדולות יותר מכל מה שאי פעם דמיינתי. לראות את הנכדים והנינים שלי גדלים, לשמוע את הנינים שלי מדברים בשמחה עברית, כצברים ישראלים אמיתיים, לחוות יחד חיי משפחה, לחלוק שמחות וביקורים ולהיות חלק מאותם רגעים יומיומיים שיוצרים זיכרונות - אלה מתנות שאין להן שיעור", אמר.
"שום הצלחה, בשום תחום בחיים, לא תוכל להשתוות למה שזכיתי לחוות בישראל בזכות היכולת להיות כאן יחד עם המשפחה שלי. האמינו. היו אמיצים. אל תחכו יותר מדי".