מחלוקת בברלין: העירייה מקדמת הריסת בונקר השלטון של היטלר

נשיא ועידת רבני אירופה קורא להעביר את המתחם ליהודים: "במקום שבו ניסו למחוק את החיים היהודיים מאירופה, יש לאפשר ליהודים לבנות עתיד"

ורד מונח באנדרטה בברלין לזכר יהודי אירופה שנרצחו בשואה. | AFP

ורד מונח באנדרטה בברלין לזכר יהודי אירופה שנרצחו בשואה. | צילום: AFP

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בשבועות האחרונים עומדת ברלין במרכזה של מחלוקת ציבורית והיסטורית בעקבות תוכנית עירונית להרוס את אחד השרידים האחרונים שנותרו ממתחם הקנצלריה של אדולף היטלר ולהקים במקומו בנייני מגורים ומשרדים. התוכנית, המקודמת על ידי יזם פרטי ובתמיכת גורמים בעירייה, עוררה התנגדות חריפה מצד היסטוריונים, מומחי שימור ועמותת "ברלין התת-קרקעית", הטוענים כי מדובר באתר בעל חשיבות היסטורית מהמעלה הראשונה.

הבונקר המיועד להריסה אינו ה"פיהררבונקר" עצמו – המקום שבו שהה היטלר בימיו האחרונים ובו אף התאבד ב־30 באפריל 1945 – אלא חלק ממערכת הבונקרים התת-קרקעית של הקנצלריה החדשה של הרייך. המתחם נבנה בשלבים בין 1936 ל־1944 ושימש מקלט לעובדי הקנצלריה, בית חולים צבאי ומרכז פיקוד של המשטר הנאצי בימיו האחרונים.

לאחר המלחמה הרסו הסובייטים את מבני הקנצלריה, ובמשך עשרות שנים נעשו ניסיונות למחוק כל זכר למתחם כדי למנוע ממנו להפוך לאתר עלייה לרגל של נאו־נאצים. חלקים נרחבים מהבונקרים נהרסו, אך מקטעים מסוימים שרדו מתחת לפני הקרקע ונשארו אטומים לציבור.

הכי מעניין

ברקע התוכנית עומד משבר הדיור החריף בברלין. גורמים בעירייה טוענים כי הקרקע נחוצה לבניית מאות יחידות דיור, וכי אין הצדקה לעכב את הפרויקט כדי לשמר בונקר שעלול להפוך למוקד משיכה לקבוצות קיצוניות.

לדברי העירייה, העיר "לא תעמוד בדרכה של בניית דיור חדש רק כדי לשמר בונקר שעלול להפוך למקום עלייה לרגל".  מנגד, מועצת שימור האתרים של ברלין, היסטוריונים ועמותת "ברלין התת-קרקעית" מתנגדים להריסה. לדבריהם, מדובר באחד השרידים האחרונים של מרכז השלטון הנאצי, בעל ערך מחקרי וחינוכי ייחודי. לטענתם, שימור האתר אינו נועד להאדיר את המשטר הנאצי אלא להמחיש לדורות הבאים כיצד הסתיימה אחת התקופות האפלות בתולדות גרמניה. חלקם אף מציעים לשלב את הבונקר בפרויקט הבנייה החדש ולהפוך אותו לאתר לימודי מבוקר.

הוויכוח משקף את ההתלבטות המתמשכת של גרמניה כיצד להתמודד עם שרידי הרייך השלישי: האם למחוק אותם כדי למנוע פולחן קיצוני, או דווקא לשמרם כחלק מהזיכרון ההיסטורי והחינוך נגד הנאציזם. נכון לעכשיו, טרם התקבלה החלטה סופית, אך הדיון הציבורי בגרמניה הולך ומחריף, כאשר שאלת שימורו של הבונקר הפכה לסמל של המתח שבין צורכי הפיתוח העירוני לבין האחריות לשימור ההיסטוריה.

הרב פנחס גולדשמידט, נשיא ועידת רבני אירופה אמר כי "יש חלופה מוסרית יותר מהריסת הבונקר לטובת דירות ומשרדים או מהפיכתו לעוד אתר תיירותי תת קרקעי והיא להעביר את המתחם לידי אחת הקהילות היהודיות בברלין ולהקים מעליו מוסדות יהודיים. זהו אחד השרידים האחרונים של מרכז השלטון הנאצי - משטר ששלל מיהודי אירופה את זכויותיהם, את רכושם ואת כבודם, ולאחר מכן רצח מיליונים והחריב קהילות שלמות. עתידו של המקום אינו רק עניין נדל"ני, אלא מבחן מוסרי. במקום שבו ניסו למחוק את החיים היהודיים מאירופה, יש לאפשר ליהודים לבנות עתיד".

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא