אנחנו יכולים לשלוח בתוך שניות תמונות, סרטונים והודעות קוליות כמעט לכל מקום בעולם. מיליארדי הטלפונים החכמים שנמצאים בשימוש ברחבי העולם מציפים את חושי הראייה והשמיעה שלנו במידע, אבל חוש בסיסי אחד עדיין נשאר מחוץ לתקשורת הדיגיטלית: חוש הריח. כעת, פיתוח חדש עשוי לשנות גם את זה.
חוקרים בארצות הברית פיתחו מערכת המאפשרת לזהות ריח במקום אחד ולשחזר אותו במקום אחר, באמצעות מכשיר קטן שאפשר לענוד על הגוף. כך, למשל, אפשר לזהות את הארומה האופיינית של קפה ולשלוח למכשיר מרוחק הוראה לשחרר חומרי ריח שידמו אותה. המערכת יכולה לפעול בין שני מכשירים שנמצאים באותו חדר, אבל גם בין מכשירים המרוחקים אלפי קילומטרים זה מזה.
"במילים פשוטות, המערכת מחברת בין 'להריח משהו כאן' לבין 'ליצור מחדש את הריח המתאים במקום אחר'", הסביר צ'וניו יאנג, דוקטורנט למדע והנדסת חומרים באוניברסיטת אוהיו סטייט, והמחבר הראשי של המחקר שפורסם בכתב העת המדעי Science Advances. "הרעיון הוא להוסיף ריחות למידע החזותי והקולי שאנחנו כבר משתפים מרחוק, וכך להפוך את החוויות האלה למעניינות ולמוחשיות יותר", אמר יאנג.
הכי מעניין
החוקרים העניקו לפיתוח החדש את השם Scentronic, והוא מצטרף לתחום המתפתח של טכנולוגיות ריח דיגיטליות. "מה שמייחד את Scentronic הוא השילוב בין זיהוי ריחות לבין יצירתם מחדש, באופן שמאפשר לשתף אותם מרחוק", הסביר יאנג. "למיטב ידיעתנו, המחקר שלנו הוא הראשון שבוחן שילוב כזה במערכת קומפקטית להעברת ריחות מרחוק".
אף אלקטרוני שמזהה קפה, עוגה ויין
כדי לפתח את המערכת, יצרו החוקרים "אף אלקטרוני" – מכשיר המצויד במערך חיישני גז שמזהים חומרים כימיים הקשורים לריחות שונים. לאחר שהחיישנים קולטים את החומרים, מערכת המבוססת על למידת מכונה מנתחת את הנתונים ומסווגת את הריח לפי דוגמאות שעליהן אומנה. בשלב הנוכחי מסוגל האף האלקטרוני לזהות חמישה ריחות בלבד: בירה, עוגה, קפה, תפוזים ויין אדום.
לאחר שהמערכת מזהה את הריח, המידע מועבר דרך פלטפורמה מקוונת למכשיר שנמצא בצד השני. המכשיר משחרר חומרי ריח מתאימים, וכך משחזר עבור המשתמש את הארומה שזוהתה במקור. חשוב להדגיש: מולקולות הריח עצמן אינן עוברות דרך האינטרנט. מה שנשלח הוא מידע דיגיטלי, המורה למכשיר הקולט אילו חומרי ריח לשחרר.
קוטרו של האף האלקטרוני הוא כ־15 סנטימטרים. הוא נייד, אך אינו מיועד לענידה על הגוף. לעומתו, החוקרים פיתחו כמה גרסאות של המכשיר שמייצר את הריחות, ובהן צמיד ליד, שרשרת לצוואר ומכשיר שאפשר להחזיק בכף היד.
הבחירה בחמשת הריחות לא הייתה מקרית. "בחרנו בהם מפני שמדובר בריחות יומיומיים ומוכרים, שלכל אחד מהם מאפיינים שונים. לכן הם מתאימים להדגמת יכולות המערכת", הסביר יאנג. "עדיין לא הרחבנו את המערכת מעבר לקטגוריות האלה".
לדבריו, מבחינה עקרונית אפשר לפתח מאגר גדול בהרבה של ריחות, אבל המרחק בין האפשרות התיאורטית לבין היכולת המעשית עדיין גדול.
"מאגר רחב יותר של ריחות הוא אפשרי באופן עקרוני, אבל היכולת להתמודד עם מספר בלתי מוגבל של ריחות רחוקה מאוד ממה שהדגמנו עד עכשיו", אמר. "זיהוי ריח ושחזור מדויק שלו הם שני אתגרים נפרדים. מטרה מציאותית יותר היא להגיע למגוון שימושי של ריחות יומיומיים, אם כי גם זה ידרוש פיתוח משמעותי".
המכשיר הקולט אינו יכול לשחזר כל ריח שהמערכת נתקלת בו. כדי להוסיף ריחות חדשים, החוקרים יצטרכו גם לאמן את האף האלקטרוני לזהות אותם וגם לצייד את המכשיר המשחזר בנוזלי ריח מתאימים.
"כדי לתמוך בריחות נוספים, נצטרך ללמד את האף האלקטרוני לזהות אותם ולספק את נוזלי הריח המתאימים במכשיר שמייצר את הריחות", הסביר יאנג.
להריח ארוחה משפחתית מהצד השני של העולם
החוקרים סבורים שלטכנולוגיה עשויים להיות שימושים רבים בעתיד, החל מתקשורת בין בני משפחה וחברים ועד לקניות באינטרנט ולחוויות מציאות מדומה.
"למשל, אדם יוכל לחלוק את הריח של ארוחה עם בני משפחה או חברים שגרים רחוק ממנו", אמר יאנג. "שימושים אפשריים נוספים כוללים חוויות מציאות מדומה ומציאות רבודה מוחשיות יותר, וגם קניות באינטרנט שיאפשרו ללקוחות להתנסות בריחות מסוימים מרחוק".
אבל לפני שנוכל להריח את ארוחת הערב של בני משפחה שמתגוררים במדינה אחרת, החוקרים יצטרכו להתגבר על לא מעט מכשולים. יאנג הבהיר כי המחקר והמכשירים פותחו ללא מעורבות של חברה מסחרית, וכי הטכנולוגיה עדיין רחוקה מהפיכתה למוצר שאפשר לרכוש.
"כרגע מדובר באב־טיפוס מחקרי", אמר. "כדי להתקדם לקראת מסחור נזדקק למאגר נתונים גדול ומגוון יותר לאימון המערכת, וליכולת אמינה לזהות ריחות בתנאי העולם האמיתי, שבהם ריחות מופיעים לעיתים קרובות בתערובות".
לדבריו, גם המכשיר שמייצר את הריחות דורש שיפורים נוספים. החוקרים צריכים להרחיב את מגוון הריחות שהוא מסוגל להפיק, בלי לפגוע בממדיו הקטנים ובנוחות השימוש בו. נוסף על כך, יהיה צורך לבחון את מידת הדיוק בשחזור הריחות, את האפשרות למלא מחדש את מכלי חומרי הריח, את עמידות המכשירים, את עלויות הייצור ואת בטיחות החשיפה החוזרת לערפל הזעיר של חומרי הריח שהמכשיר מפזר.
האם בעתיד נוכל להריח גם דרך הסמארטפון?
הטלפונים החכמים נעשים משוכללים יותר משנה לשנה. האם בעתיד תוכל טכנולוגיית הריח להשתלב גם בהם? למשל, האם אדם שמבלה עם חברים במסיבה בחניון לפני משחק פוטבול של אוניברסיטת אוהיו סטייט יוכל להתקשר לחבר, לשתף איתו תמונה וקול, ובאותה הזדמנות להעביר אליו גם את ריח הנקניקיות שנצלות על הגריל?
"באופן עקרוני, טלפון חכם יכול להתחבר לאביזר חיצוני שמייצר ריחות", השיב יאנג. "שילוב של כל המערכת בתוך הטלפון עצמו יהיה מורכב יותר, משום שמכלי חומרי הריח, הרכיבים האלקטרוניים והמתזים תופסים מקום ומוסיפים משקל. מזעור הרכיבים והאפשרות למלא את המכלים בקלות יהיו שיקולים חשובים".
לדבריו, הדוגמה של המסיבה בחניון לפני משחק הפוטבול ממחישה היטב את החזון. "מערכת עתידית תוכל לשלב תמונה וקול עם הריח המתאים, בתנאי שהיא תדע לזהות את הריח הרלוונטי ושבמכשיר הקולט יהיה הרכב חומרי הריח הדרוש לשחזורו", אמר.
עם זאת, יאנג מבהיר כי מדובר עדיין בתרחיש עתידי בלבד. "המערכת הנוכחית שלנו עדיין לא הדגימה העברה של ריח נקניקיות שנצלות על הגריל, או שחזור של תערובת הריחות המדויקת במסיבה בחניון לפני משחק פוטבול", סיכם.
עוד כתבות בנושא
