במקום לפתוח אפליקציה, לחפש מסעדה, להשוות מחירים ולהקליד כתובת, יצרניות הטלפונים מבקשות שנאמר למכשיר רק מה אנחנו צריכים – והוא כבר יעשה את השאר. בתערוכת הבינה המלאכותית בשנגחאי הוצגו כמה טלפונים שמנסים להפוך את החזון הזה למוצר אמיתי, אך בדרך עומדים אינטרסים עסקיים, מגבלות טכנולוגיות ושאלה פשוטה: מי ישלוט בקשר עם המשתמש?
חברות הטכנולוגיה בסין מתחרות על פיתוח דור חדש של טלפונים חכמים, שיוכלו להזמין אוכל, לתכנן נסיעה, להשוות מחירים ולנסח הודעות בעקבות הוראה קולית אחת.
המכשירים מבוססים על ״סוכני בינה מלאכותית״ – מערכות שלא רק משיבות לשאלות, אלא אמורות לבצע עבור המשתמש רצף של פעולות. במקום לעבור בעצמו בין כמה אפליקציות, המשתמש יוכל לבקש מהטלפון לבצע משימה שלמה מתחילתה ועד סופה.
הכי מעניין
לפחות שלוש חברות הציגו בסוף השבוע מכשירים כאלה בוועידת הבינה המלאכותית העולמית בשנגחאי, שבה הוצגו השנה מאות מוצרים חדשים, לצד מודלים, שבבים ורובוטים. הוועידה התקיימה בין 17 ל־20 ביולי ומשכה יותר מאלף מציגים ועשרות פורומים מקצועיים.
אדם בוחן את הטלפון הנייד "Ai Doubao", שהושק על ידי החברות ZTE ו-ByteDance, במהלך ועידת הבינה המלאכותית העולמית | צילום: AFP
הטלפון שאמור להזמין אוכל בעצמו
יצרנית הטלפונים נוביה חשפה בתערוכה את נאווי־אקס אולטרה, מכשיר המופעל באמצעות דובאו, כלי הבינה המלאכותית הפופולרי של בייטדאנס, החברה שמאחורי טיקטוק.
הטלפון אמור לקבל הוראות קוליות ולבצע משימות בתוך כמה אפליקציות. המשתמש, למשל, יוכל לבקש להזמין ארוחה או להשוות בין מחירי מוצרים, בלי לפתוח בעצמו כל שירות בנפרד.
החזון הזה כבר נוסה בדצמבר, כאשר סדרה מוגבלת של אב־טיפוס שכונה ״טלפון דובאו״ נמכרה בתוך זמן קצר. בתחילה הצליח המכשיר לבצע פעולות פשוטות בפלטפורמות שונות, אולם בתוך ימים הגבילו עליבאבא, טנסנט וג׳יי־די את הגישה של הסייען לשירותים שלהן.
בעקבות החסימות נאלצה בייטדאנס לצמצם חלק מיכולותיו, במיוחד במקרים שבהם נדרשו פעולות תשלום. המקרה המחיש כי המכשול בפני הטלפונים החדשים אינו רק טכנולוגי: כדי שסוכן יוכל להשלים משימה, הוא זקוק לשיתוף פעולה מצד האפליקציות שבהן הוא פועל.
אפליקציית Kimi של חברת Moonshot AI נראית על גבי מסך טלפון נייד בבייג'ינג, ב-17 ביולי 2026. דגם Kimi K3, שהושק ב-17 ביולי על ידי הסטארט-אפ הסיני Moonshot AI, עורר עניין רב סביב היכולות הטכנולוגיות של סין; מומחים ציינו כי הדגם עשוי להתחרות במוצרים מתקדמים של מעבדות אמריקאיות | צילום: גרג בייקר / AFP
האפליקציות אינן ממהרות לוותר על המשתמשים
מבחינת הפלטפורמות הגדולות, סוכן שפועל בינן לבין המשתמש עלול להפוך אותן לשירותים כמעט בלתי נראים. המשתמש כבר לא ייכנס לאפליקציה, יצפה בפרסומות, ייחשף להמלצות או יבחר בעצמו בין האפשרויות המוצגות לו – הסוכן יעשה זאת במקומו.
״הפלטפורמות רוצות לשמור על קשר ישיר עם המשתמשים שלהן״, הסבירה קירנג׳יט קאור, מנהלת מחקר בחברת המחקר האמריקנית איי־די־סי. לדבריה, כאשר גוף אחר מנהל את הקשר, החברות עלולות לאבד את השליטה על חוויית המשתמש ועל הפעילות המסחרית שמתרחשת בתוכה.
על פי דיווחים בתקשורת הטכנולוגיה הסינית, המכשיר החדש של נוביה לא ינסה לעקוף את מגבלות האפליקציות, אלא לפעול באמצעות הסכמות ושיתופי פעולה איתן. השאלה היא כמה חברות יסכימו לאפשר לסוכן חיצוני לבצע פעולות בשמן.
״סוכנים הם החלום של כולם, אבל עדיין לא הגענו לשם״, אמרה קאור. לדבריה, הביצועים של המערכות עדיין אינם עקביים, ולעיתים הן מתקשות להשלים גם משימות שנראות פשוטות.
מצלמה שנעה, מצלמת ורוקדת
גם יצרנית הטלפונים הונור הציגה מערכת בינה מלאכותית למכשיר שהיא מכנה ״טלפון רובוטי״. המצלמה שלו מחוברת לזרוע קטנה שנפתחת מגב המכשיר ויכולה לנוע באופן עצמאי.
לדברי החברה, המצלמה מסוגלת לעקוב אחר המשתמש, לייצב סרטונים, לצלם תמונות עצמיות ולהגיב לתנועות אנושיות. היא אף יכולה להתנועע לפי קצב המוזיקה, כחלק מהניסיון להפוך את המכשיר ממכשיר עבודה למעין בן לוויה.
הונור מתכננת לשלב בטלפון סוכן המבוסס על כמה מודלים של בינה מלאכותית, שחלקם פותחו בשיתוף עליבאבא. החברה הודיעה בעבר כי המכשיר צפוי לצאת בסין במחצית השנייה של 2026, אך עדיין לא הציגה את מלוא יכולותיו בפעולה.
עוד כתבות בנושא
הטלפון שמנסה לבנות שיתופי פעולה מראש
חברת ההזנק סטפ־פאן משנגחאי חשפה לקראת הוועידה את סטפ־אקס נאו, שאותו היא מציגה כטלפון שנבנה מלכתחילה סביב סוכן בינה מלאכותית, ולא כמכשיר רגיל שאליו נוספו כמה תכונות חכמות.
החברה טוענת כי יצרה שותפויות עם פלטפורמות סיניות גדולות, בהן שירות התשלומים עליפיי ואפליקציית הנסיעות דידי. בעזרתן אמור הטלפון לטפל בהזמנת נסיעות וחופשות, קניות, שירותים מקומיים, משימות משרדיות ועריכת סרטונים.
הגישה הזו נועדה להימנע מהבעיה שפגעה במכשיר של דובאו: במקום להיכנס לאפליקציות ללא אישור, סטפ־פאן מנסה להבטיח מראש את שיתוף הפעולה של החברות שמפעילות אותן.
מבקרים בדוכן של חברת Arm במהלך הוועידה העולמית לבינה מלאכותית (WAIC) בשנגחאי | צילום: CN-STR / AFP
המרוץ אינו מוגבל לסין
גם מחוץ לסין מנסות חברות טכנולוגיה להעביר יותר פעולות יומיומיות לידי הבינה המלאכותית. גוגל מוסיפה לטלפונים יכולות מתקדמות, ובהן אפשרות לסייע בקביעת תורים ובביצוע משימות המורכבות מכמה שלבים.
באפריל החלה חברת בריין טכנולוג׳יס למכור ביפן, בשיתוף סופטבנק, את ״טלפון הבינה הטבעית״. המכשיר אמור לאפשר למשתמש לבצע פעולות באמצעות שיחה במקום לעבור בין אפליקציות, והוא הושק מסחרית ביפן ב־24 באפריל.
בהדגמה שנערכה לפני ההשקה הצליח הטלפון לשלוח לאיש קשר הודעת התנצלות על איחור בעקבות פקודה קולית. עם זאת, הוא גם נכשל בחלק מהבקשות, תזכורת לכך שהמרחק בין הדגמה מרשימה למוצר שאפשר לסמוך עליו לאורך היום עדיין גדול.
הקושי אינו רק לגרום לסוכן לזהות מה המשתמש מבקש, אלא גם לאפשר לו לפעול בצורה מדויקת בתוך עשרות שירותים, להבין מתי נדרש אישור ולוודא שלא ביצע בטעות רכישה, הזמנה או שליחת הודעה לאדם הלא נכון.
האם האפליקציות ייעלמו?
עדיין לא ברור איזו חברה תוביל את התחום, ואפילו לא כיצד ייראה הטלפון שיצליח להפוך את הסוכנים לכלי יומיומי. לדברי מארק איינשטיין מחברת המחקר קאונטרפוינט, המרוץ פתוח ולכן הוא מושך כעת עניין רב.
הוא מעריך שבעוד חמש עד עשר שנים לא נשתמש באפליקציות כפי שאנחנו משתמשים בהן כיום. במקום להיכנס לכל שירות בנפרד, ייתכן שנדבר עם סוכן מרכזי, והוא יבחר עבורנו את האפליקציה, יבצע את הפעולות ויחזיר את התוצאה.
שינוי כזה לא יסתכם בדרך חדשה להפעיל טלפון. הוא עשוי לערער מודלים עסקיים המבוססים על זמן שהייה באפליקציה, פרסום, המלצות ורכישות – ולהעביר כוח רב מיצרני השירותים אל החברה שתשלוט בסוכן.
עוד כתבות בנושא
