צ'אטבוטים של בינה מלאכותית, המסוגלים לכתוב מיילים וקוד מחשב, לתרגם, לתכנן טיול או להציע רעיונות למתנות, זמינים כיום כמעט לכולם. בעקבות זאת עולה השאלה אם יכולות החשיבה האנושיות עלולות להיפגע פשוט משום שאנחנו משתמשים בהן פחות.
בדרך כלל די בהנחיה פשוטה בשפה טבעית כדי לקבל תשובה שימושית משירותים כמו ChatGPT או Claude. השפעותיהם כבר מורגשות בבתי ספר ובאוניברסיטאות, במקומות עבודה וגם בחיינו האישיים.
מחקרים מדעיים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שלהעברת משימות חשיבה לבינה המלאכותית עלולה להיות השלכות מזיקות. הזיכרון, קבלת ההחלטות והחשיבה הביקורתית נמצאים, לפי המחקרים, בסיכון מיוחד.
הכי מעניין
מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן | צילום: AFP
מחקר אמריקני־בריטי שנערך בקרב 1,222 בני אדם, ועדיין נמצא בביקורת עמיתים, מצא כי שימוש בכלי בינה מלאכותית לפתרון תרגילי חשבון או שאלות בהבנת הנקרא שיפר את ביצועי המשתתפים בטווח הקצר. אולם בטווח הארוך הוא פגע בתוצאותיהם וגם בנכונותם להמשיך לנסות כאשר הכלים לא היו זמינים.
"הממצאים האלה מדאיגים במיוחד, משום שהתמדה היא תנאי בסיסי לרכישת מיומנויות ואחד הגורמים החזקים ביותר המנבאים למידה לטווח ארוך", כתבו מחברי המחקר. לדברי גרייס ליו, דוקטורנטית באוניברסיטת קרנגי מלון והמחברת הראשית של המאמר, יכולתה של הבינה המלאכותית לספק במהירות תשובות למגוון רחב של שאלות "מונעת מהמשתמשים הזדמנויות ללמידה". "מה שמדאיג במיוחד בבינה המלאכותית הוא שלא מדובר בכלי שנועד לסוג מסוים אחד של פעילות", אמרה. "אפשר להשתמש בה כמעט בכל משימה אינטלקטואלית, מחשבתית או קוגניטיבית".
יכולתה של הטכנולוגיה להסתגל לסוגים שונים של בעיות מבדילה אותה מדורות קודמים של עזרים ממוחשבים. מחשבונים אלקטרוניים, למשל, סייעו למשתמשים לפתור משוואות – אך השאירו את שיטת הפתרון ואת תהליך החשיבה בידיהם של בני האדם.
חוסכים באנרגיה
מחקר של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, משנת 2025 זכה לתפוצה נרחבת לאחר שמצא כי סטודנטים שהשתמשו בבינה מלאכותית לכתיבת חיבורים הפגינו יכולת נמוכה יותר של חשיבה ביקורתית. מחקרים נוספים הצביעו על מגמה דומה, שתוארה במונחים "העברת עומס קוגניטיבי" – ואף "כניעה קוגניטיבית".
חברת הבטיחות והמחקר האמריקאית בתחום הבינה המלאכותית, Anthropic | צילום: AFP
"לבני אדם יש נטייה חזקה לחסוך באנרגיה", אמר יוהאן שבלר, חוקר בפסיכולוגיה חברתית וקוגניטיבית במרכז המחקר הלאומי של צרפת, CNRS. "בחיי היום־יום אנחנו משתמשים לעיתים קרובות באסטרטגיות שמאפשרות לנו להגיע מהר יותר לעיקר, בלי להקדיש בהכרח זמן לבחינה מעמיקה של המידע שעלינו לעבד, משום שהדבר עלול לדרוש מאמץ קוגניטיבי רב", הוסיף.
לדברי שבלר, השימוש בבינה מלאכותית עלול לחזק את הנטייה הזאת. "כשיש פעולות שאינכם מבצעים אף פעם, המוח – שפועל תוך חיסכון באנרגיה – לא יתאמץ לשמר קשרים שאינם נמצאים בשימוש", אמר.
לעודד מחשבה במקום לספק תשובה
בעקבות הלחץ מצד המבקרים, חברות המפתחות בינה מלאכותית יוצרת החלו לשלב במודלים שלהן יכולות המכונות "סוקרטיות", שנועדו בשלב זה בעיקר לסטודנטים ולתלמידים. במצב כזה, הצ'אטבוט אינו מספק למשתמש מיד את התשובה, אלא מציע רמזים ושואל שאלות כדי לעודד אותו לחשוב בעצמו. בין הדוגמאות לכך נמצאים "מצב הלימוד" של ChatGPT מבית OpenAI ו"למידה מודרכת" ב־Gemini של גוגל.
החוקרים מסכימים כי לפי שעה אין די מחקרים רחבי היקף וארוכי טווח שיאפשרו לקבוע מהי השפעתה האמיתית של הטכנולוגיה החדשה על המוח האנושי. עד שיתפרסמו מחקרים כאלה, אמר שבלר, "האחריות להשתמש בבינה המלאכותית בחוכמה מוטלת עלינו". "אנחנו נסתגל למהפכה הטכנולוגית הזאת, כפי שהסתגלנו למהפכות שקדמו לה".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
