בעצרת האו"ם שהתקיימה השבוע בארה"ב, עלו בזה אחר זה בכירי האו"ם וראשי מדינות אירופה להזהיר מפני טיהור אתני ורצח־עם בידי ישראל ביהודה ושומרון. השיח הזה נפגש בחלל ריק מהצד הישראלי, ריק ממידע ומנתוני נגד. את הריק הזה זיהינו מזמן ואנו פועלים בכל כוחנו הדל למלא אותו במידע שמפריך את הנתונים המסולפים. בין השאר הצגנו אותו בשבוע שעבר לבכירים בממשל האמריקני.

ראשית נאמר שיש מקרי אלימות ביו"ש מצד יהודים, והם מטופלים. וכן, יש מקום לשפר את הטיפול הזה, תוך הימנעות מהקשרים של אכיפת יתר.

ואולם, חייבים להבין שהאירוע השבוע באו"ם משול להפגנות חמאס על הגדרות בשנתיים שקדמו ל־7 באוקטובר. אז מדינת ישראל החליטה להתעלם או "להכיל" את האירוע, כי לא הבינה את האסטרטגיה של האויב. גם במקרה הזה ישראל לא מבינה את הסכנה ההולכת להתפוצץ עלינו בעתיד הנראה לעין.

זום אאוט: הרשות הפלסטינית פועלת להקמת מדינה פלסטינית כשהיא משכפלת אחד לאחד את מודל המפעל הציוני והקמת מדינת ישראל - רכישת קרקעות, עיבוד חקלאי, הקמת תשתיות ומוסדות ציבור, "חומה ומגדל", והכשרת צבא. את כל זה היא עושה בתיאום עם מדינות אירופה ובמימונן.

כמו באלטנוילנד, גם בתוכנית פיאד - במקביל לאפיק "הציונות המעשית" מופיעה "הציונות המדינית" שהם מובילים ברחבי העולם, ובעיקר אל מול מדינות אירופה, שתוצאותיה הם השתלבות הדרגתית במוסדות האו"ם, וגל הסנקציות והחקירות בטריבונלים הבינלאומיים נגד אישים וגופים במדינת ישראל.

בשדה המדיני, רק דבר אחד חסר לפלסטינים - משהו שייתן את ההכרה הבינלאומית וההצדקה להקמה מיידית של מדינה פלסטינית על אפה וחמתה של ישראל: שואה.

חסרה להם שואה שתיתן את ההכרה הבינלאומית וההצדקה להקמה מיידית של מדינה. שהרי "חייבים לתת לפלסטינים את היכולת להגן על עצמם".

ופה נכנס לתמונה קמפיין "אלימות המתנחלים", שמטרתו לבסס את הנרטיב של ישראל כתוקפן. הקמפיין הזה מבוסס על אתר מתעדכן של סוכנות האו"ם לעניינים הומניטריים (OCHA). בסוכנות טוענים כי בעשור האחרון התרחשו 8,200 מקרי אלימות של מתנחלים. זהו בהחלט מספר שאי אפשר להתעלם ממנו.

אלא שמעבר לכך שדו"חות OCHA מתבססים על מקורות מעגליים, חד־צדדיים ובלתי אמינים כמו גופי הרש"פ, מסד הנתונים אינו חשוף לציבור, אינו נתון לביקורת חיצונית או למנגנון הצלבה ואימות המידע. לאחר מאמצים אדירים מצד תנועת רגבים הצלחנו להשיג בעורמה את מסד הנתונים הגולמי. הניתוח שלו העלה כי גם לפי טענת האו"ם, בכ־2,000 מהמקרים הפלסטינים הם אלה שיזמו את האלימות. כ־1,400 מהמקרים הם עליית יהודים להר הבית, שמסווגת כ"מתקפות מתנחלים על אל־אקצה". ב־48 אחוזים מהאירועים, סיפרו האותיות הקטנות, אי אפשר להוכיח מי הגורם היוזם.

מכיוון שגם גרפיטי או טיול כיתתי לאתר מורשת מסווג כ"אלימות מתנחלים" ביקשנו לבדוק את המקרים שבהם אין מחלוקת שהייתה אלימות – מקרים שהיו בהם הרוגים. לפי OCHA, נהרגו בעשור האחרון 59 ערבים "כתוצאה מאלימות בגדה". צלילה לנתונים העלתה כי רק במקרה אחד מהם אכן נהרג פלסטיני בידי מתנחל שממש לאחרונה נידון לעונש מאסר ממושך. השאר נהרגו כתוצאה מעימות עם כוחות הביטחון או אפילו במהלך פיגוע טרור שביצעו בעצמם!

הכול עניין של פרופורציות. לא פחות מ־67 אזרחים יהודים מיהודה ושומרון נרצחו בידי ערבים בפיגועי טרור באותן השנים. במספרים מוחלטים ביחס לגודל האוכלוסיות, בעשור האחרון, על כל 100 אלף תושבים נהרגו 12.18 יהודים מטרור, לעומת 0.04 ערבים.

דוגמה נוספת לעיוות בנתוני האו"ם עולה מתת־דיווח קיצוני של טרור ערבי: לפי נתוני שב"כ, בשנים 2017־2023 ערבים יידו בקבוקי תבערה ב־9,178 מקרים, האו"ם דיווח על 21 בלבד. השב"כ דיווח על 1,468 מטעני חבלה – האו"ם סיפר רק על שניים.

גם אם היינו הולכים לשיטת האו"ם ומקבלים את המספר של 59 הרוגים, העיסוק הבינלאומי האינטנסיבי בעניין נועד לייצר מצג שווא של רצח עם שיטתי בידי מדינת ישראל. אך בהשוואה אל מול שיעורי האלימות בעולם וביחס לגודל האוכלוסייה, מגלים כי בשנת 2024 לבדה נרצחו בארה"ב 5 אנשים לכל 100 אלף איש, וביו"ש נהרגו 4.3 אזרחים וחיילים ישראלים על כל 100 אלף איש, וגם אם נלך לפי נתוני האו"ם המחמירים, בשנת 2024 נהרגו 5 פלסטינים (כולם מאש חיילי צה"ל) - כלומר 0.17 פלסטינים בלבד ביחס ל־100 אלף תושבים.

כעת, כשהבנו את המספרים, חייבים להבין את האיום האמיתי מאחוריהם: בדחיפה של ארגוני שמאל ישראליים, במימון ובליווי של האיחוד האירופי, הפלסטינים מציירים מצג שווא של שואת העם הפלסטיני, כהצדקה להקמת מדינת טרור פלסטינית בליבה של מדינת ישראל. במקום להתעורר ב־6:29, ממשלת ישראל חייבת להתעורר כעת.

מאיר דויטש הוא מנכ"ל תנועת רגבים