בשנת תשנ"ט (1999) הקימה קבוצת צעירים את היישוב מגרון, על פסגה שולטת מעל כביש 60. אל הצעירים הצטרפו קבוצות צעירות, והיישוב גדל ל-50 משפחות ומעל 250 תושבים.
בשנת תשע"ב (2012) הורה בית המשפט העליון על עקירת היישוב מגרון, בטענה שהוא עומד על קרקע פלסטינית פרטית. הייתה זו הפעם הראשונה שבג"ץ מורה על פינוי מלא של יישוב, והוא אף דחה את מתווה הפשרה שאליו הגיעה הממשלה עם התושבים. בעקבות הפסיקה גורשו עשרות המשפחות ובתי היישוב נהרסו. התושבים פונו ליישוב החדש שהוקם עבורם בשולי רכס מגרון, בסמוך לתחנת הדלק מעבר מכמש.
14 שנה לאחר הגירוש, ההתיישבות הישראלית שבה למקום. לפני כשנה הקימה מועצת בנימין, באמצעות החברה לפיתוח בנימין, את "חווה חקלאית מגרון": נקודת התיישבות חקלאית חדשה במגרון העליונה, שבה מתגוררות מספר משפחות מאות מטרים מהנקודה שבה עמדה מגרון המקורית. במועצה בחרו שלא לחשוף את המהלך עד עתה, מתוך רצון להשלים אותו במלואו. אתמול (חמישי), עם חיבור המקום לחשמל, נחשפת החזרה למגרון באופן רשמי.
הכי מעניין
ראש מועצבת בנימין ישראל גנץ ורב היישוב בית-אל הרב אריאל בראלי, בחווה החקלאית מגרון | צילום: דוברות מועצת בנימין
רכישת הקרקעות ופיתוח נקודת ההתיישבות נעשו באמצעות החברה לפיתוח בנימין, בהובלת מנכ"ל החברה אלדד בן זמרה. הנקודה ממוקמת אסטרטגית על כביש 60 בין שילה לשער בנימין, ולצד המגורים מתקיימת בה פעילות חקלאית שנועדה לשמור על הקרקעות ולחזק את האחיזה במרחב. במשך כשנה חיו המשפחות במקום ללא חשמל, ואתמול חוברו לרשת החשמל.
ראש מועצת בנימין ויו"ר מועצת יש"ע ישראל גנץ: "היום אנחנו סוגרים מעגל היסטורי. במקום שבו נהרסו בתים ונעקרו משפחות יש שוב התיישבות, משפחות וחיים. במשך שנה הן חיו כאן ללא חשמל ושמרו על האדמה שנרכשה כחוק, והיום האור חוזר למגרון. יחד עם ממשלת ישראל אנחנו מתקנים את עוולות העבר ומובילים תנופה גדולה של בנייה, פיתוח והתיישבות".
החווה החקלאית מגרון | צילום: דוברות מועצת בנימין