הוועדה ליישובים בגבול המזרחי, בראשות ח״כ מישל בוסקילה, קיימה היום (רביעי) דיון תקופתי לבחינת יישום תוכנית העבודה של משרד הביטחון לשנת 2026 בגבול המזרחי. במהלך הדיון נחשף כי משרד הביטחון מתכנן להקים עשרות מוקדי התיישבות לאורך גבול שאורכו כ־500 קילומטרים, לצד הקמת המכשול הביטחוני באזור.
פרויקטור הגבול המזרחי במשרד הביטחון, מרדכי בניטה, אמר בדיון כי בספטמבר הקרוב יוקמו כ־40 גרעיני נח״ל חדשים לאורך הגבול. לדבריו, מדובר בכ־600 עד 800 בני נוער שצפויים להגיע למרחב, נוסף על מכינות ובני נוער בשנת שירות שיאיישו את האזור.
"אין לנו הרבה תושבים על הגבול הזה", אמר בניטה. "כחלק מהצורך ליישב את הגבול הזה יגיעו לשם בני נוער, מכינות וגרעיני נח״ל שיעזרו לנו להתמודד עם מה שקורה שם". הוא הוסיף כי משרד הביטחון מחמש את כיתות הכוננות ומעבה את המכשול המזרחי בטכנולוגיות מתקדמות.
הכי מעניין
מעבר הגבול לירדן. | צילום: מרק ישראל סלם
בניטה תיאר את הגבול המזרחי כאחד הנושאים המרכזיים שבהם החליט משרד הביטחון להתמקד. "מדובר בגבול של 500 ק״מ, ממשלת ישראל החליטה להקים מכשול לאורך כל הגבול, זה אירוע ענק עם תקציבים עתירים – מחמת גדר בצפון ועד אילת בדרום", אמר. לדבריו, המכשול נועד להתמודד לא רק עם הברחות, אלא גם עם איום הרחפנים "שיגיע גם לגבול הזה".
יו״ר הוועדה, ח״כ מישל בוסקילה, בירך על התקדמות התוכנית ואמר כי "אנחנו מזהים תזוזה חיובית בגבול המזרחי". לדבריו, האזור מקבל תיעדוף "הן מבחינה צבאית והן מבחינה אזרחית בכל משרדי הממשלה". בוסקילה הדגיש כי יש לשמור על השמורות הירוקות, ובמקביל לחזק את ההתיישבות ולמנף אזורי תעשייה ומסחר.
אמצעי לחימה שאותרו בניסיון הברחה בגבול ירדן | צילום: דובר צה"ל
ח״כ רם בן ברק הסתייג מהרעיון להציב בני נוער באזורי הגבול ואמר כי בעיניו מדובר בפתרון חלקי בלבד. "הגבול המזרחי שלנו הוא הגבול הארוך ביותר וכמו בכל גבול יש לנו שם התמודדות", אמר. לדבריו, האתגר המרכזי הוא הברחות נשק, וניתן להתמודד איתו רק באמצעות הגדלת כוח האדם בגבולות, בין היתר באמצעות גיוס נשים וחרדים. "אני חושב שפתרון גרעיני הנח״ל הוא פלסטר לא מספיק טוב", אמר. "אלו בני נוער עם הכשרה צבאית מינימלית והם יהיו החזית? זה יכול להתהפך עלינו".
בניטה השיב כי מדובר בתוכנית פיילוט, והדגיש כי בני הנוער לא יוצבו בחזית. "יש לנו שם גדודים ובסיסים, אבל אם יקרה משהו הם ידעו לתת מענה", אמר.
בדיון נשמעו גם התרעות מצד ראשי רשויות ונציגי יישובים לאורך הגבול. ראש עיריית בית שאן, נועם ג׳ומעה, אמר כי הוא מודאג מהאתגרים הביטחוניים באזור. "אני לא ישן בלילה מדאגה למה שהולך לקרות", אמר. לדבריו, "אם לא נחזק את הגבול המזרחי, מה שקורה בצפון קטן לעומת מה שיכול לקרות אצלנו". הוא ציין כי בית שאן לבדה מהווה כיום 30% מתושבי הגבול המזרחי, ובעוד כמה שנים עשויה להגיע ל־50%.
הגדר בגבול ירדן. | צילום: דו''צ
ראש המועצה האזורית עמק המעיינות, איתמר מיטאש, הזכיר את הפיגוע הקשה שאירע בדצמבר, שבו נרצחו שני ישראלים. לדבריו, קיים מקטע של עשרה קילומטרים שחסר בגדר המתוכננת לאורך הגבול, בין ירדנה לטירת צבי. "זה חמור מאוד ויכול להוות סיכון קיומי", אמר. בנוסף דרשה המועצה מהמשרד לביטחון לאומי לממש את אחריותו הביטחונית על חמישה יישובים בעמק, שלדבריה מתעכבת כבר שנים מאז החלטת הממשלה בעניינם.
נציג עיריית אילת, יוסי חן, אמר כי פגיעה באילת תהיה "פגיעה בבטן הרכה של מדינת ישראל". לדבריו, בעיר חיים 65 אלף תושבים, ובמקביל שוהים בה כ־40 אלף נופשים. "מבחינתנו צריך לשבת כוח צה״לי חזק מהכניסה לעיר ועד שדה התעופה רמון, כך שלא יקרה אפילו משהו קרוב לשבעה באוקטובר", אמר. "כשאילת מוגנת גם הערבה מוגנת".
נציג המועצה האזורית תמר, איתי גורדון, התייחס לפערי התשתיות באזור ואמר כי "האחיזה בגבול עוברת גם בנושא התשתיות". לדבריו, באזורים מסוימים אין קליטה סלולרית, כביש 90 סובל משיטפונות, והרציפות התפקודית של האזור נפגעת כאשר אין חשמל או קליטה.
משולש הגבולות ישראל-ירדן-סוריה. | צילום: יהונתן קליין
נציג פיקוד המרכז בצה״ל אמר כי במהלך מלחמת התקומה הוקמה אוגדה 96 כאוגדה ייעודית לגבול המזרחי. לדבריו, האוגדה תהיה מומחית לאתגרים במרחב, ובהם הגנה על הגבולות והרחבת כוח האדם. עם זאת, הוא הזהיר כי עד כה תוקצבו רק 80 קילומטרים מהמכשול, וכי בצה״ל ממתינים לתקצוב כולל של כל 500 הקילומטרים.
עוד אמר נציג צה״ל כי במרחב מוקמות חוות חקלאיות, שייצרו תוצרת חקלאית וישמשו גם ככוח מגן, עם חימושים ויכולת לתת מענה בשעת הצורך.
נציג החברה להגנת הטבע, לירון שפירא, אמר כי נהר הירדן עצמו יכול לשמש מכשול טבעי, וכי אם יהיו בו יותר מים הוא יוכל לתרום גם לביטחון וגם לשמירת הטבע. לדבריו, יש לבחון היטב היכן נכון ליישב אזרחים, כדי שלא לפגוע בשטחי אש ובשמורות טבע.
נציג משרד ההתיישבות אמר בדיון כי החלטת ממשלה בהיקף של 3 מיליארד שקל צפויה לצאת בשבועיים הקרובים. לדבריו, ההחלטה עוסקת בכל תחומי החיים, וחיזוק ההתיישבות עומד בבסיסה. היא צפויה לכלול בין היתר חקלאות, תיירות, ביטחון, תחבורה ותשתיות.
במהלך הדיון, שעסק בסנכרון בין המענה הביטחוני למרכיבים האזרחיים, התריעה שרית אוחיון, נציגת תנועת "קדמה – התיישבות צעירים" מפני מיקוד יתר במכשול פיזי ואמצעי ניטור טכנולוגיים. "הניסיון המצטבר של מדינת ישראל מלמד שגבול אינו נשמר רק באמצעות גדרות, חיישנים וכוחות ביטחון. הוא נשמר, קודם כל, באמצעות קהילות חזקות ואנשים שבוחרים לבנות את חייהם באזורי הספר".
אוחיון הציגה נתונים על מגמות ההגירה הפנימית: "אם בעבר יהודה ושומרון ובקעת הירדן היוו מרחב קליטה אטרקטיבי, הרי שבשנת 2025 ראינו היחלשות במנוע ההגירה הזה, ואפילו מאזנים שליליים ברשויות מסוימות בעקבות יוקר המחיה, שיקולי ביטחון ומחסור בדיור. אנחנו לא יכולים להסתמך יותר על הטבע שיעשה את שלו".
נציגת ארגון התיישבות הצעירים פנתה לחברי הוועדה ודרשה לשלב את מודל העבודה האזרחי בתוכניות הביטחוניות: "אתם לא צריכים להמציא את הגלגל. המודל כבר קיים, פועל ומצליח בשטח – זה המודל של קדמה. כדי שתוכניות העבודה לא יישארו רק על הנייר, וכדי שמנהלת המרחב המזרחי תשיג את יעדיה האזרחיים – מדינת ישראל חייבת לשלב את כפרי הצעירים ומודל הפעולה של 'קדמה' כאבן ראשה בתוך תוכניות העבודה האסטרטגית".
רק לאחרונה, במהלך אירוע העשור של ארגון קדמה, הכריזה שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, אורית סטרוק, על כוונתה להביא לאישור תוכנית חומש אסטרטגית בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים לחיזוק התיישבות הצעירים בגבול המזרחי. התוכנית, שנועדה להעניק מעטפת אזרחית ותקציבית רחבה ליישובי הספר, נמצאת בימים אלו בשלבי אישור והערכות מתקדמים על שולחנו של משרד ראש הממשלה.
אוחיון חתמה את דבריה בוועדה: "הגבול המזרחי הוא לא רק פרויקט הנדסי של מכשול פיזי, הוא מרחב אנושי. ככל שנשקיע יותר בהון אנושי צעיר, באנשים ובקהילות שחיות לאורכו – כך נחזק את עתידו של האזור ואת חוסנה של המדינה".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
